תנ"ך - את־הקיני
ואת־הקנזי
ואת
הקדמני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֶת־הַקֵּינִי֙
וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י
וְאֵ֖ת
הַקַּדְמֹנִֽי:
(בראשית פרק טו פסוק יט)
אֶת־הַקֵּינִי
וְאֶת־הַקְּנִזִּי
וְאֵת
הַקַּדְמֹנִי:
(בראשית פרק טו פסוק יט)
את־הקיני
ואת־הקנזי
ואת
הקדמני:
(בראשית פרק טו פסוק יט)
את־הקיני
ואת־הקנזי
ואת
הקדמני:
(בראשית פרק טו פסוק יט)
עין המסורה:
הקדמני
-
ג'
חסר:
*בר'
טו
,
יט;
ש"א
כד
,
יג;
יואל
ב
,
כ.
מסורה גדולה:
הקדמני
ג'
חס'
את
הקיני
ואת
הקנזי
כאשר
יאמר
משל
הקדמני
ואת
הצפוני
ארחיק.
רש"י:
את
הקיני
וגו'
-
עשר
אומות
יש
כאן
,
ולא
נתן
להם
אלא
שבעה
גוים;
והשלשה;
אדום
ומואב
ועמון
,
הם
קיני
וקנזי
וקדמוני
,
ועתידים
להיות
ירושה
לעתיד
,
שנאמר:
אדום
ומואב
משלוח
ידם
ובני
עמון
משמעתם
(יש'
יא
,
יד;
ראה
ב"ר
מד
,
כג).
רד"ק:
את
הקני
-
נקראו
על
שם
העיר
שישבו
בה
תחלה
,
כי
שם
העיר
היה
'קין'
,
כמו
שאמר
"וחבר
הקני
נפרד
מקין"
(שו'
ד
,
יא).
אולי
הבונה
אותה
היה
שמו
'קין'
,
וקרא
העיר
על
שמו;
כמו
"כשם
בנו
חנוך"
(בר'
ד
,
יז);
"כשם
דן
אביהם"
(יהו'
יט
,
מז);
'שומרון'
-
"על
שם
שמר
אדוני
ההר"
(מ"א
טז
,
כד).
והמשפחה
ההיא
נקראו
קני
,
"קינים"
(דה"א
ב
,
נה);
ונתחתנו
עם
שבט
יהודה
,
עם
משפחות
סופרים
,
כמו
שאומר
"המה
הקינים
הבאים
מחמת
אבי
בית
רכב"
(שם).
ואפשר
כי
זה
הקני
הנזכר
הנה
היה
אחר
,
אלא
שאנקלוס
תרגם:
"ית
שלמאה"
,
כמו
שתרגם
"וירא
את
הקני"
(במ'
כד
,
כא).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ביום
ההוא
כרת
יי'
את
אברם
ברית
,
לתת
לזרעו
כל
ארץ
משפחות
כנען;
וזה
כי
הוא
הודיעו
שהוא
יסבב
,
על
כל
פנים
,
שיהיה
זרעו
ראוי
להשגיח
בו
בזה
האופן
מההשגחה.
והנראה
,
שאלו
העשרת
משפחות
היו
מבני
כנען
,
כי
בירושת
ארץ
כנען
היה
זה
הייעוד;
וכבר
נחלקו
ז"ל
בבראשית
רבה
(מד
,
כג)
בענין
קיני
וקניזי
וקדמוני
,
ואמרו
שהם
'אדום'
ו'מואב'
ו'בני
עמון'
,
ושהם
יהיו
לבני
ישראל
לימות
המשיח.
והנה
התועלת
המגיע
מזה
הספור
בכללוּת
הוא
להודיע
,
שכבר
נשבע
השם
יתעלה
לאברהם
שירשו
בניו
את
הארץ;
עם
שכבר
פרסם
בזה
הספור
,
ובזולתו
,
ממה
שינהג
מנהגו
מציאוּת
הנבואה
,
אשר
אם
לא
יאמֵין
בה
,
תפול
התורה
בכללה
,
ולזה
דקדק
בעתות
הגעת
זאת
הנבואה
,
והאריך
בה
,
לישב
יותר
בלבנו
אמתת
זה
הספור.
(חמש
תועלות
לפרשת
'לך
-
לך'
,
חלק
רביעי
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).