תנ"ך - והנה
דבר־ה'
אליו
לאמר
לא
יירשך
זה
כי־אם
אשר
יצא
ממעיך
הוא
יירשך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהִנֵּ֨ה
דְבַר־יְהוָ֤ה
אֵלָיו֙
לֵאמֹ֔ר
לֹ֥א
יִירָשְׁךָ֖
זֶ֑ה
כִּי־אִם֙
אֲשֶׁ֣ר
יֵצֵ֣א
מִמֵּעֶ֔יךָ
ה֖וּא
יִירָשֶֽׁךָ:
(בראשית פרק טו פסוק ד)
וְהִנֵּה
דְבַר־יְהוָה
אֵלָיו
לֵאמֹר
לֹא
יִירָשְׁךָ
זֶה
כִּי־אִם
אֲשֶׁר
יֵצֵא
מִמֵּעֶיךָ
הוּא
יִירָשֶׁךָ:
(בראשית פרק טו פסוק ד)
והנה
דבר־ה'
אליו
לאמר
לא
יירשך
זה
כי־אם
אשר
יצא
ממעיך
הוא
יירשך:
(בראשית פרק טו פסוק ד)
והנה
דבר־יהוה
אליו
לאמר
לא
יירשך
זה
כי־אם
אשר
יצא
ממעיך
הוא
יירשך:
(בראשית פרק טו פסוק ד)
תרגום אונקלוס:
וְהָא
פִתגָמָא
דַייָ
עִמֵיהּ
לְמֵימַר
לָא
יֵירְתִינָך
דֵּין
אֱלָהֵין
בַּר
דְּתוֹלֵיד
הוּא
יֵירְתִינָך
:
עין המסורה:
והנה
דבר
-
יי'
-
ב':
בר'
טו
,
ד;
מ"א
יט
,
ט.
כי
-
אם
-
ג'
בטעמא
(שלושה
פסוקים
שבהם
בצירוף
המוקף
'כי
-
אם'
המקף
בא
אחרי
'כי
-
'
בלתי
מוטעמת
,
והטעם
בא
במלה
'אם'
שאין
אחריה
מקף):
בר'
טו
,
ד;
*במ'
לה
,
לג;
*נחמ'
ב
,
ב.
ר' יוסף בכור שור:
מה
תתן
לי
-
כלומר:
מה
מועיל
לי
מה
שתתן
לי
וירשוהו
אחרים?
ואעפ"י
שאמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא
כמה
פעמים
"לזרעך
אתן
את
הארץ
הזאת"
(בר'
יב
,
ז;
וראה
יג
,
טו)
,
היה
סבור
אברהם
שבני
משפחתו
קורא
'זרעו'
,
ואליעזר
שבא
מארם
,
דדמשק
מארץ
ארם
,
שמא
היה
קרובו;
ולפיכך
פירש
לו
כאן:
כי
אם
אשר
יצא
ממעיך
הוא
ירשך.
רמב"ן:
והנה
דבר
יי'
אליו
לאמר
לא
יירשך
זה
-
בעבור
היות
לו
הבן
היורש
אחרי
זקנתו
,
לא
הבטיחו
,
רק
על
הירושה
שלא
ידאג
עליה
,
כי
זרעו
יירשנו.
וטעם
והנה
דבר
יי'
אליו
-
כי
עוד
בפיו
"והנה
בן
ביתי
יורש
אותי"
(לעיל
,
ג)
,
ובא
אליו
פתאם
דבר
השם
לאמר:
לא
יירשך
זה.
רד"ק:
והנה
דבר
יי'
-
היה
לו
דבר
יי'
לענותו
על
אשר
שאל
,
לאמר
לו:
לא
יירשך
זה
-
בן
ביתך
,
כי
אם
אשר
יצא
ממעיך.
לא
תטעה
במה
שאמרתי
לך
"לזרעך"
(בר'
יג
,
טז)
,
כי
לא
אמרתי
אלא
על
זרעך
ממש
,
שיצא
ממעיך.
וכל
אשר
בתוך
הגוף
יקרא
'מעים'
,
וכאן
כיון
על
כל
הזרע;
וכן
"וצאצאי
מעיך"
(יש'
מח
,
יט).
רלב"ג - ביאור המילות:
ממעיך
-
אמר
זה
לפי
שהזרע
יהיה
ממותר
המזון
האחרון
ההווה
בכלי
הבשול
,
והם
הלב
והכבד
,
וכבר
נקראו
האיברים
הפנימיים
'מעים'
בלשוננו
,
כאמרו
"ותורתך
בתוך
מעי"
(תה'
מ
,
ט)
,
שהרצון
בו:
בתוך
לבי.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
דבר
יי'
אליו
לאמר
,
שכבר
יתן
לו
זרע
שיירשנו;
והוציא
אותו
החוצה
במראה
הנבואה
להביט
בשמים
,
ואמר
אליו
,
שכמו
שלא
יוכל
לספור
הכוכבים
לרבויים
,
כן
זרעו
יהיה
באופן
מהרבוי
שלא
יִסָפְרוּ
מרוב.
והנה
מספר
הכוכבים
לא
היה
נודע
בימי
אברהם
,
ולזה
הראהו
המדמה
,
בעת
הנבואה
,
עניין
רבוי
הכוכבים
,
למשל
הרבוי
המופלג
אשר
ייעד
אותו
השם
יתעלה
שיהיה
בזרעו;
וכזה
תמצא
,
שראה
יחזקאל
בעת
הנבואה
שיהיה
לגלגלים
קולות
(ראה
יח'
א
,
כד;
ג
,
יג)
,
מצד
מה
שהיה
מאמין
מזה
העניין
,
כמו
שזכר
הרב
המורה
(מו"נ
ב
,
ח)
,
כי
לא
יחוייב
שיהיו
אצל
הנביא
כל
הדעות
האמתיות
בעניין
סודות
המציאוּת.