תנ"ך - ויוצא
אתו
החוצה
ויאמר
הבט־נא
השמימה
וספר
הכוכבים
אם־תוכל
לספר
אתם
ויאמר
לו
כה
יהיה
זרעך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיּוֹצֵ֨א
אֹת֜וֹ
הַח֗וּצָה
וַיֹּ֙אמֶר֙
הַבֶּט־נָ֣א
הַשָּׁמַ֗יְמָה
וּסְפֹר֙
הַכּ֣וֹכָבִ֔ים
אִם־תּוּכַ֖ל
לִסְפֹּ֣ר
אֹתָ֑ם
וַיֹּ֣אמֶר
ל֔וֹ
כֹּ֥ה
יִהְיֶ֖ה
זַרְעֶֽךָ:
(בראשית פרק טו פסוק ה)
וַיּוֹצֵא
אֹתוֹ
הַחוּצָה
וַיֹּאמֶר
הַבֶּט־נָא
הַשָּׁמַיְמָה
וּסְפֹר
הַכּוֹכָבִים
אִם־תּוּכַל
לִסְפֹּר
אֹתָם
וַיֹּאמֶר
לוֹ
כֹּה
יִהְיֶה
זַרְעֶךָ:
(בראשית פרק טו פסוק ה)
ויוצא
אתו
החוצה
ויאמר
הבט־נא
השמימה
וספר
הכוכבים
אם־תוכל
לספר
אתם
ויאמר
לו
כה
יהיה
זרעך:
(בראשית פרק טו פסוק ה)
ויוצא
אתו
החוצה
ויאמר
הבט־נא
השמימה
וספר
הכוכבים
אם־תוכל
לספר
אתם
ויאמר
לו
כה
יהיה
זרעך:
(בראשית פרק טו פסוק ה)
תרגום אונקלוס:
וְאַפֵּיק
יָתֵיהּ
לְבָרָא
וַאֲמַר
אִסתַּכִי
כְעַן
לִשׁמַיָא
וּמנִי
כּוֹכְבַיָא
אִם
תִּכוֹל
לְמִמנֵי
יָתְהוֹן
וַאֲמַר
לֵיהּ
כְּדֵין
יְהוֹן
בְּנָך
:
עין המסורה:
ויוצא
-
י"ב
מלא:
בר'
טו
,
ה;
כד
,
נג;
מג
,
כג;
מח
,
יב;
שמ'
יט
,
יז;
שו'
ו
,
יט;
מ"ב
כד
,
יג;
יר'
י
,
יג;
נ
,
כה;
נא
,
טז;
תה'
קלו
,
יא;
דה"ב
כג
,
יד.
החוצה
-
י"ו:
*בר'
טו
,
ה;
יט
,
יז;
כד
,
כט;
לט
,
יב
,
יג
,
טו
,
יח;
דב'
כד
,
יא;
כה
,
ה;
יהו'
ב
,
יט;
שו'
יב
,
ט;
ש"א
ט
,
כו;
ש"ב
יג
,
יז;
מ"א
ח
,
ח;
יח'
לד
,
כא;
דה"ב
ה
,
ט.
השמימה
-
י"א:
בר'
טו
,
ה;
כח
,
יב;
שמ'
ט
,
ח
,
י;
*דב'
ד
,
יט;
ל
,
יב;
יהו'
ח
,
כ;
שו'
יג
,
כ;
כ
,
מ;
איוב
ב
,
יב;
דה"ב
ו
,
יג.
רש"י:
ויוצא
אותו
החוצה
-
לפי
פשוטו:
הוציאו
מאהלו
אל
החוץ
לראות
הכוכבים.
ולפי
מדרשו
(ב"ר
מד
,
יב):
אמר
לו:
צא
מאיצטגנינות
שלך
,
שראית
במזלות
שאינך
עתיד
להעמיד
בן;
אברם
אין
לו
בן
-
אברהם
יש
לו
בן;
שרי
לא
ילדה
-
שרה
תלד;
אני
קורא
לך
שם
אחר
,
וישתנה
המזל.
דבר
אחר
(ב"ר
מד
,
יב):
הוציאו
מחללו
של
עולם
והגביהו
למעלה
מן
הכוכבים
,
וזהו
לשון
'הבטה':
מלמעלה
למטה.
רמב"ן:
ויצא
אותו
החוצה
-
לפי
פשוטו:
הוציאו
מאהלו
אל
החוץ
לראות
הכוכבים;
ולפי
מדרשו
(ב"ר
מד
,
יב):
אמר
לו:
צא
מאסטגנינות
שלך
שראית
במזלות
שאינך
עתיד
להעמיד
בן;
אברם
אין
לו
בן
-
אברהם
יש
לו
בן;
שרי
לא
ילדה
-
שרה
ילדה;
לשון
רבנו
שלמה.
והנה
אברם
הוליד
את
ישמעאל!?
אבל
פירוש
המדרש
,
כי
אברם
מבקש
בן
יורש
אותו
,
כמו
שאמר
"והנה
בן
ביתי
יורש
אותי"
(לעיל
,
ג)
,
והקדוש
ברוך
הוא
אמר
לו:
"לא
יירשך
זה
כי
אם
אשר
יצא
ממעיך
הוא
יירשך"
(לעיל
,
ד)
,
וצא
מן
האסטגנינות
שלך:
אברם
אינו
מוליד
בן
ליורשו
-
אבל
אברהם
מוליד
בן
לירשו.
ויתכן
שהיה
האסטגנינות
על
זיווגם
,
שאברם
ושרי
לא
יולידו
זה
מזה
,
ואברהם
ושרה
יולידו;
אבל
כפי
דעתי
,
שרה
-
תוספת
במדרש
,
לומר
שהיה
כן
גם
בשרה
,
אבל
הקדוש
ברוך
הוא
לא
הבטיחו
עתה
בשרה
,
וגם
בעת
נבואת
המילה
עדין
היה
אברהם
מסתפק
בשרה
שתלד
(ראה
בר'
יז
,
יז).
רד"ק:
ויוצא
אותו
החוצה
-
באהלו
באה
לו
הנבואה
,
והוציאו
מאהלו
במראה
הנבואה
לחוץ
לראות
את
הכוכבים;
וכן
"תבא
אותי
ירושלימה
במראת
אלהים"
(יח'
ח
,
ג).
מתחלה
אמר
לו
שיהיו
"כעפר
הארץ"
(בר'
יג
,
טז)
,
ועכשיו
אמר
לו
שיהיו
ככוכבי
השמים
,
והכל
דרך
הפלגה
,
כמו
שכתבנו
(שם)
,
וגם
כתבנו
הדרש
(שם).
ויש
לומר
עוד
,
שרמז
לו
כי
בסוף
,
כשיהיו
ימי
המשיח
,
יהיו
ככוכבי
השמים
,
שלא
תשלוט
בהם
יד
אדם
עוד
,
ויהיו
אורה
לעולם.
ובבראשית
רבה
(מד
,
י):
ויוצא
אותו
-
אמר
לו:
צא
מאיצטגנינות
שלך!
אברם
אינו
מוליד
-
אברהם
מוליד;
שרי
אינה
יולדה
-
שרה
יולדה.
רוצה
לומר:
מעת
שאשנה
שמכם
תולידו.
וכן
היה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
דבר
יי'
אליו
לאמר
,
שכבר
יתן
לו
זרע
שיירשנו;
והוציא
אותו
החוצה
במראה
הנבואה
להביט
בשמים
,
ואמר
אליו
,
שכמו
שלא
יוכל
לספור
הכוכבים
לרבויים
,
כן
זרעו
יהיה
באופן
מהרבוי
שלא
יִסָפְרוּ
מרוב.
והנה
מספר
הכוכבים
לא
היה
נודע
בימי
אברהם
,
ולזה
הראהו
המדמה
,
בעת
הנבואה
,
עניין
רבוי
הכוכבים
,
למשל
הרבוי
המופלג
אשר
ייעד
אותו
השם
יתעלה
שיהיה
בזרעו;
וכזה
תמצא
,
שראה
יחזקאל
בעת
הנבואה
שיהיה
לגלגלים
קולות
(ראה
יח'
א
,
כד;
ג
,
יג)
,
מצד
מה
שהיה
מאמין
מזה
העניין
,
כמו
שזכר
הרב
המורה
(מו"נ
ב
,
ח)
,
כי
לא
יחוייב
שיהיו
אצל
הנביא
כל
הדעות
האמתיות
בעניין
סודות
המציאוּת.