תנ"ך - והאמן בה' ויחשבה לו צדקה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְהֶאֱמִ֖ן בַּיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה: (בראשית פרק טו פסוק ו)

וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה: (בראשית פרק טו פסוק ו)

והאמן בה' ויחשבה לו צדקה: (בראשית פרק טו פסוק ו)

והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה: (בראשית פרק טו פסוק ו)

תרגום אונקלוס:

וְהֵימֵין בְּמֵימְרָא דַייָ וְחַשׁבַּהּ לֵיהּ לְזָכוּ :

עין המסורה:

ויחשבה - ג': בר' טו , ו; לח , טו; ש"א א , יג.

מסורה קטנה:

והאמן - ל' וחס'.

רש"י:

והאמין ביי' - לא שאל לו אות על זאת , אבל על ירושת הארץ [שאל לו אות] ואמר לו: "במה אדע" (להלן , ח). ויחשבה לו צדקה - הקדוש ברוך הוא חשבה לו לאברהם לזכות על האמנה שהאמין בו. דבר אחר (ב"ר מד , יד): במה אדע - לא שאל לו אות , אלא אמר לפניו: הודיעני באיזה זכות יתקיימו בה , ואמר לו הקדוש ברוך הוא: בזכות הקרבנות.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

צדקה - כמו "וצדקה תהיה לנו" (דב' ו , כה). ו'צדק' ו'משפט' - אחים. רק בדברי קדמונינו ז"ל (ראה משנה אבות ה , יג) דרך 'צדקה' - אחרת.

ר' יוסף בכור שור:

והאמין ביי' , ויחשביה אברהם להקדוש ברוך הוא צדקה - שצדקה עשה עמו שהבטיחו שיוצא מחלציו יירש הארץ. ויש מפרשים (רש"י) שהקדוש ברוך הוא חישב לאברהם צדקה על שהאמינו , ואין נראה לי , כי מי לא יאמין באל הנאמן.

רמב"ן:

והאמין ביי' ויחשבה לו צדקה - פירש רבנו שלמה: הקדוש ברוך הוא חשב לו צדקה וזכות על האמונה שהאמין בו. ואיני מבין מה הזכות הזאת , כי למה לא יאמין באלהי אמן (ע"פ יש' סה , טז) , והוא הנביא בעצמו , ו"לא איש אל ויכזב" (במ' כג , יט)? ומי שהאמין לשחוט את בנו היחיד האהוב , ושאר הנסיונות , איך לא יאמין בבשורה טובה? והנכון בעיני , כי יאמר שהאמין ביי' , וחשב כי בצדקתו של הקדוש ברוך הוא יתן לו זרע על כל פנים , לא בצדקת אברהם ובשכרו , אע"פ שאמר לו "שכרך הרבה מאד" (לעיל , א); ומעתה לא יירא פן יגרום החטא. ואעפ"י שבנבואה הראשונה חשב שתהיה על תנאי כפי שכר מעשיו , עתה כיון שהבטיחו שלא יירא מן החטא ויתן לו זרע , האמין כי נכון הדבר מעם האלהים (ע"פ בר' מא , לב) , "אמת לא ישוב ממנה" (תה' קלב , יא) , כי צדקת יי' היא , ואין לה הפסק , כענין שכתוב "בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב" (יש' מה , כג). או יאמר , כי אברהם האמין שיהיה לו זרע יורש על כל פנים , והקדוש ברוך הוא עוד חשב לו ההבטחה הזו שהבטיחו צדקה , כי בצדקת יי' יעשה כן; כמו "אלהים חשבה לטובה" (בר' נ , כ) , וכן "ותחשב לו לצדקה" דפינחס (תה' קו , לא) - שתחשב לו הבטחתו זו שבטח בשם במעשה ההוא לצדקה לדור ודור , כי לעולם ישמור לו האל בעבורה צדקתו וחסדו , כדרך "לעולם אשמור לו חסדי" (תה' פט , כט).

רד"ק:

והאמין ביי' - מתחלה היה גם כן מאמין ביי' , אלא שהיה מסתפק במה שאמרנו (לעיל , ג). עכשו , כשפירש לו ואמר לו "ממעיך" (לעיל , ד) , והראה לו המשל בעיניו , והראה לו הכוכבים במראה הנבואה , האמין בו האמנה גמורה , בלא שום ספק. ויחשבה לו צדקה - ההאמנה הגמורה שהאמין , חשבה לו האל לצדקה וליושר לבב , כי הוא ואשתו היו הולכים ומזקינים , וההבטחה מתאחרת; ואע"פ כן האמין.

רלב"ג - ביאור המילות:

צדקה - הוא מה שראוי לפי היושר והמשפט; והרצון בו , שכבר האמין אברם בשם יתעלה במה שיעד אותו מרבוי הזרע , וחשב זה לשם יתעלה ליושר ולמשפט , כי הוא היה ראוי שישגיח בו השם יתעלה בזה האופן מההשגחה. ואולם בעניין ירושת הארץ שאל אות , כי לא ידע אם יהיו בניו ראויים שישגיח בהם השם יתעלה בזה האופן מההשגחה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והנה האמין אברם בשם יתעלה במה שהבטיחו מרבוי הזרע , וחשב זאת ההטבה לשם יתעלה לצדקה ולמשפט , כי הוא היה ראוי שישגיח בו השם יתעלה בזה האופן , להיותו דבק בו.