תנ"ך - ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את־הארץ הזאת לרשתה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ: (בראשית פרק טו פסוק ז)

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ: (בראשית פרק טו פסוק ז)

ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את־הארץ הזאת לרשתה: (בראשית פרק טו פסוק ז)

ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את־הארץ הזאת לרשתה: (בראשית פרק טו פסוק ז)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר לֵיהּ אֲנָא יְיָ דְּאַפֵּקתָּך מֵאוּר דְּכַשׂדָּאֵי לְמִתַּן לָך יָת אַרעָא הָדָא לְמֵירְתַהּ :

עין המסורה:

הוצאתיך - ג': בר' טו , ז; שמ' כ , ב; דב' ה , ו.

מסורה קטנה:

הוצאתיך - ג'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

אשר הוצאתיך מאור כשדים - לעד , כי פרשת 'לך לך' נאמרה שם , כאשר פרשתי (בר' יב , א) , לא בחרן. ואברהם האמין בשם (ראה לעיל , ו) , כי בנו יירשנו; ועל ירושת הארץ בקש אות , כאשר עשה גדעון (ראה שו' ו , לו - מ). ועוד , כי טעם שבועת השם , שיהיה הדבר בלא תנאי; כי כלל נבואות הם על תנאי. והנה לא חטא אברהם בעבור שבקש לכרות איתו ברית.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:

מאור כשדים - שם מקום; ומנחם (מחברת: 'אר') אמר , שהוא כמו "על כן באורים" (יש' כד , טו).

רמב"ן:

אני יי' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה - כבר פירשתי זה (בר' יב , ז) , כי יאמר: מעת שהוצאתיך מאור כשדים ועשיתי לך נס , היה הרצון לפני לתת לך הארץ הזאת. והנה עתה לא גזר שיתננה לו , אבל אמר שהוציאו מאור כשדים על דעת שיתננה לו , ולכן חשש אברהם פן יהיה בירושת הארץ תנאי המעשים , אע"פ שאמר לו פעמַיִם (בר' יב , ז; יג , טו) "לזרעך אתן את הארץ הזאת" , כי עתה לא יגזור המתנה כאשר גזר לו זרע , ולכן אמר "במה אדע כי אירשנה" (להלן , ח). ואינו כשאלת "מה אות" (מ"ב כ , ח) , וגם הקדוש ברוך הוא לא עשה לו כשאר האותות להראות עמו אות או מופת בדבר נפלא , אבל בקש אברהם שידע ידיעה אמיתית שיירשנה , ולא יגרום חטאו או חטא זרעו למנעה מהם; או שמא יעשו הכנענים תשובה , ויקיים בהם "רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ להאביד" ולהרוס , "ושב הגוי ההוא מרעתו... ונחמתי על הרעה" (ראה יר' יח , ז - ח); והקדוש ברוך הוא כרת עמו ברית , שיירשנה על כל פנים.

רד"ק:

ויאמר - אמר לו עוד לחזק בלבו ההבטחה ואמר לו: אני יי'. ועדין לא זכר לו שמו. ולא זכרו לו להודיעו אותו , כי כבר יודע שמו מיום דעתו אותו; אלא זכרו לו לקיים לו הבטחתו , וכאלו אמר לו: "בי נשבעתי" (בר' כב , טז). אשר הוצאתיך מאור כשדים - ולא לחנם הוצאתיך , אלא לתת לך את הארץ הזאת לרשתה; רוצה לומר , שיירשוה בניו , ותהיה הארץ לאברהם כמו הירושה שיורישנה אדם לבניו.

רלב"ג - ביאור המילות:

צדקה - הוא מה שראוי לפי היושר והמשפט; והרצון בו , שכבר האמין אברם בשם יתעלה במה שיעד אותו מרבוי הזרע , וחשב זה לשם יתעלה ליושר ולמשפט , כי הוא היה ראוי שישגיח בו השם יתעלה בזה האופן מההשגחה. ואולם בעניין ירושת הארץ שאל אות , כי לא ידע אם יהיו בניו ראויים שישגיח בהם השם יתעלה בזה האופן מההשגחה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ואחר זה אמר אליו השם יתעלה , שהוא הוציא אותו מאור כשדים לתת לו ארץ כנען , שיירשה זרעו. ולפי שזה הייעוד לא יתקיים , אם לא היה זרעו ראוי שישגיח בו השם יתעלה בזה האופן מההשגחה ― רוצה לומר , שיכלה הכנענים מפניהם ויתן להם ארצם ירושה ― שאל אברם בזה הייעוד אות. וכבר יתבאר לך , שלא יתקיים זה הייעוד לזרע אברם אם לא יהיו ראויים שתדבק בהם ההשגחה האלהית , ממה שאמר באברם "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו" , וסוף המאמר "למען הביא יי' על אברהם את אשר דבר עליו" (בר' יח , יט) - הנה כבר העירנו בזה , שהשם יתעלה יביא על אברם את אשר דבר עליו באמצעות הפעולות הטובות אשר יעשם זרעו; ולזה שאל אברם אות מהשם יתעלה על ירושת הארץ.