תנ"ך - וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה: (בראשית פרק יח פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה: (בראשית פרק יח פסוק ב)

טקסט בלבד:

וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה: (בראשית פרק יח פסוק ב)

תיקון קוראים:

וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה: (בראשית פרק יח פסוק ב)

תרגום אונקלוס:
וּזקַף עֵינוֹהִי וַחֲזָא וְהָא תְּלָתָה גֻברִין קָיְמִין עִלָווֹהִי וַחֲזָא וּרהַט לְקַדָּמוּתְהוֹן מִתְּרַע מַשׁכְּנָא וּסגֵיד עַל אַרעָא :

עין המסורה:
וישא עיניו - ה': בר' יח , ב; כד , סג; מג , כט; יהו' ה , יג; שו' יט , יז.

רש"י:
והנה שלשה אנשים - אחד לבשר את שרה , ואחד להפוך את סדום , ואחד לרפאות את אברהם (ראה ב"מ פו , ב) , שאין מלאך אחד עושה שתי שליחיות (ראה ב"ר נ , ב). תדע לך שכן הוא , שכל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים: "ויאכלו" (להלן , ח); "ויאמרו אליו" (להלן , ט); ובבשורה נאמר "שוב אשוב אליך" (להלן , י); ובהפיכת סדום הוא אומר "כי לא אוכל לעשות דבר" , "לבלתי הפכי" (בר' יט כב , כא). ורפאל שריפא את אברהם הלך משם להציל את לוט; הוא שנאמר "ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך" (בר' יט , יז) , ולמדת שהאחד היה מציל. נצבים עליו - לפניו , אבל לשון נקייה הוא כלפי המלאכים. וירא וירץ לקראתם - מהו וירא... וירא שני פעמים? הראשון כמשמעו , השני לשון 'הבנה': נסתכל שהיו נצבים במקום אחד , והבין שלא היו רוצים להטריחו , וקדם הוא ורץ לקראתם. [בבא מציעא (פו , ב): נצבים עליו , וכתיב: וירץ לקראתם - כד חזיוה דהוה שרי ואסר פירשו הימנו , מיד: וירץ לקראתם].

ר' יוסף בכור שור:
וירא והנה שלשה אנשים - לפי הפשט: אנשים ממש , כי לא מצינו מלאכים אוכלים ושותים ולנים בבית איש כמו שלנו בבית לוט , אך אמר המלאך למנוח "אם תעצריני לא אוכל בלחמך" וגו' (שו' יג , טז); אך אין להשיב על דברי רבותינו (ב"מ פו , ב) , שאף הם כמלאכים לדעת אשר בארץ (ע"פ ש"ב יד , כ). ומיהו אסור להורות לפני המינין שהיו מלאכים , שהוא ראייה להם על תרפותם שאכל. מכאן תשובה למינין , שאומרים שאֵילו שלשה הם שלשה חלקים של אלוהים; אם כן למה הוצרך החלק האחד ליכנס באשה , הוא הנצרי , ליקח בשר , הלא כאן היה להם בשר לשלשתם ואכלו ושתו ולא נכנסו במעי אשה?! [הג"ה]. עליו - בסמוך לו , וכן "והוא עומד עליהם" (להלן , ח) , וכן "להתיצב על יי'" וגו' (איוב ב , א). וירא וירץ - שנצבו , והבין שרצו לבא אל הבית מפני שהוא עת האוכל; כשראה אותם , רץ לקראתם להביאם אל ביתו , והשתחוה להם לכבדם. ובלכתו אמר והתפלל לפני הקדוש ברוך הוא שיתאכסנו עמו , כי אנשים גדולים ונביאים וצדיקים היו , וכה אמר בלכתו: יי' , אל נא תעבור החבורה והשיירא של הצדיקים הללו מעל עבדך , תן בלבם שיבאו אל ביתי; ועדיין לא נגלה עליו הקדוש ברוך הוא; ולכך אמר: יוקח נא מעט מים - לנקות רגליכם , וגם טוב לעייפות רחיצת הרגלים.

רמב"ן:
וטעם נצבים עליו - שהיו עומדים לנגדו מסתכלים , כלשון "הנצב על הקוצרים" (רות ב , ו); "משרי הנצבים" (מ"א ה , ל); ולפי שהוא יושב והם היו עומדים ורואים בו , אמר: עליו. וזה טעם וירא וירץ לקראתם , כי כאשר ראה אותם עומדים נגדו ולא היו הולכים לדרכם , רץ לקראתם להביאם אל ביתו. וטעם מפתח האהל - להגיד שהיה עדין יושב שם אחרי הסתלק ממנו מראה השכינה. ויתכן שיהיה עליו - על האהל , שהיו קרובים אליו מן הצד האחר , שלא כנגד הפתח , והיו נצבים שם ולא היו מתקרבין אל אברהם; כטעם "חונים על הים" (שמ' יד , ט).

רד"ק:
וישא עיניו - תחלת מה שראה במראה אחר שנרדם הוא , שנשא עיניו וראה שלשה אנשים שהיו נצבים עליו - פירוש סמוכים לו , עומדים לתועלתו או למצותו; כמו "ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו" (ש"א כב , ז); וכן "מהתיצב על אדון כל הארץ" (זכ' ו , ה). ואינו כן: "והנה יי' נצב עליו" (בר' כח , יג). ואלה השלשה היו נצבים לתועלת אברהם , ובעבורו באו; והכיר זה אברהם , שראה אותם נצבים , לא הולכים , אלא כמקוים לו שיקראם , והוא ראה והבין זה וירץ לקראתם; לפיכך אמר וירא פעם אחרת. מפתח האהל - שהיה שם יושב , כן ראה במראה הנבואה , שקם ורץ לקראתם. וישתחו ארצה - כי נדמו לו אנשים גדולים. ואמרו רבותינו ז"ל (ב"ר נ , ב) , אברהם שהיה כחו יפה , נדמו לו כאנשים; פירוש , שהיה כל כך כחו יפה בנבואה ורגיל בה , עד שלא היה מראה המלאכים נורא בעיניו , אלא כמו ראיית האנשים. לוט , שהיה כחו רע , נדמו לו כמלאכים; פירוש: כי לוט לא היה רגיל בנבואה , ולמראהם , שהיה נורא , נדמו לו כמלאכים; כמו שאמרה אשת מנוח: "ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד" (שו' יג , ו). הנה למדנו מדבריהם , כי כל הענין הזה היה במראה הנבואה.

רלב"ג - ביאור המילות:
וישא עיניו וירא - רוצה לומר: וכבר נשא עיניו קודם זה וראה שלשה אנשים , והם היו נביאים , כאלו תאמר: שֵׁם ועבר ― אם היו נביאים , כמו שספרו מהם רבותינו ז"ל (ב"ר כ , ו) ― וזולתם ממי שהיה נביא בזמן ההוא. והנה נקראו מפני זה 'מלאכים' אצל לוט (ראה בר' יט , א) , כי הנביא יקרא 'מלאך' , כמו שזכרנו בספור הגר המצרית (בה"מ בר' טז , ז); ולא נקראו אצל אברהם כי אם אנשים , כי לא היו שלוחים אצלו , כי הוא היה נביא ― ואולם מה שהודיעו מעניין לידת שרה היה בשורה לשרה , לא לאברהם , ולזה אמרו אליו , קודם הגידם זה הייעוד: "איה שרה אשתך" (להלן , ט) , כי אליה היו הדברים ― ועוד , שאצל אברהם לא היו ראויים שיקראו 'מלאכים' , לפי שלא הגיעה להם הנבואה פעמים רבות , עד שיהיה ראוי שיתוארו אצל אברהם בשהם 'מלאכים'. וזה , כי אברהם , לגודל מעלתו , הגיעה לו הנבואה פעמים רבות , ולזה לא יתכן שיתואר אצלו הנביא בשהוא מלאך , אם לא תגיע לו הנבואה פעמים רבות ― כמו שלא יאמר באדם שהוא 'עבד פלוני' מפני שעבד אותו פעם אחת או שתים , אבל יאמר בו שכבר עבד אותו , ואולם יתואר בשהוא עבדו כשעובד אותו תמיד ― ואולם אצל לוט , שלא הגיעה לו הנבואה כלל , יתואר הנביא בשהוא 'מלאך' , ואם לא הגיעה לו הנבואה כי אם פעם אחת או שתים. אמרו בבראשית רבה (נ , ב): אברהם , שכחו יפה , נדמו לו כאנשים , אבל לוט , שכחו רע , נדמו לו כדמות מלאכים. והנה הקדים זה הספור קודם שיגיד עניין הנבואה אשר הגיעה לאברהם , לפי שהוא יספר , שבעת פנותם ממנו ללכת לסדום היה הגעת הנבואה הזאת לאברהם , ולפי ששליחות אלו האנשים היה בדבר בעינו שהודיע השם יתעלה לאברהם בזאת הנבואה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ונשא אברהם את עיניו , וראה שלשה אנשים , מהנביאים אשר היו אז , שהיו נצבים אצלו; ותכף שראה אותם , רץ לקראתם מפתח האהל והשתחוה להם , ואמר לגדול שבהם , שלא יעבור מעליו הוא ורעיו , אם לא אחרי אכלם עמו פת לחם , והם הסכימו תכף לעשות כדבריו; והוא מהר ועשה להם משתה גדול במהירות נפלא , להיותם מהירים ללכת באשר שלחם השם יתעלה , ולשמירה שלא ירעבו קודם שלמות הכנת המזון ההוא. והנה עמד אצלם , תחת האילן אשר אכלו שם להיות להם לצל , לראות אם יחסר להם דבר.
ריכוז קישורים