תנ"ך - ויאמר אדני אם־נא מצאתי חן בעיניך אל־נא תעבר מעל עבדך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּאמַ֑ר אֲדנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ: (בראשית פרק יח פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמַר אֲדנָי אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל־נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ: (בראשית פרק יח פסוק ג)

טקסט בלבד:

ויאמר אדני אם־נא מצאתי חן בעיניך אל־נא תעבר מעל עבדך: (בראשית פרק יח פסוק ג)

תיקון קוראים:

ויאמר אדני אם־נא מצאתי חן בעיניך אל־נא תעבר מעל עבדך: (בראשית פרק יח פסוק ג)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר יְיָ אִם כְּעַן אַשׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָך לָא כְעַן תִּעבַּר מֵעַל עַבדָּך :

עין המסורה:
ויאמר - י' ראשי פסוקים בתורה: ראה בר' טו , ח. ויאמר - צ"א (בפתח): ראה בר' יד , יט. אדני - קל"ד (ללא צרוף שם הוויה , בלישנא): בר' יח , ג , כז , ל , לא , לב; יט , יח; כ , ד; שמ' ד , י , יג; ה , כב; טו , יז; לד , ט (פעמיים); במ' יד , יז; יהו' ז , ח; שו' ו , טו; יג , ח; מ"א ג , י , טו; כב , ו; מ"ב ז , ו; יט , כג; יש' ג , יז , יח; ד , ד; ו , א , ח , יא; ז , יד , כ; ח , ז; ט , ז , טז; י , יב; יא , יא; כא , ו , ח , טז; כח , ב; כט , יג; ל , כ; לז , כד; לח , יד , טז; מט , יד; יח' יח , כה , כט; כא , יד; לג , יז , כ; עמ' ה , טז; ז , ז , ח; ט , א; מי' א , ב; זכ' ט , ד; מל' א , יב , יד; תה' ב , ד; טז , ב; כב , לא; ל , ט; לה , יז , כב , כג; לז , יג; לח , י , טז , כג; לט , ח; מ , יח; מד , כד; נא , יז; נד , ו; נה , י; נז , י; נט , יב; סב , יג; סו , יח; סח , יב , יח , כ , כג , כז , לג; עג , כ; עז , ג , ח; עח , סה; עט , יב; פו , ג , ד , ה , ח , ט , יב , טו; פט , נ , נא; צ , א , יז; קי , ה; קל , ב , ג , ו; איוב כח , כח; איכה א , יד , טו (פעמיים); ב , א , ב , ה , ז , יח , יט , כ; ג , לא , לו , לז , נח; דנ' א , ב; ט , ג , ד , ז , ט , טו , טז , יז , יט (שלוש פעמים); עז' י , ג; נחמ' א , יא; ד , ח.

מסורה קטנה:
אדני - קל"ד.

רש"י:
ויאמר אדני אם נא וגו' - לגדול שבהם אמר , וקראם כולם אדונים , ולגדול אמר: אל נא תעבר מעל עבדך , וכיון שלא יעבור הוא , יעמדו חבריו עמו; ובלשון זה הוא חול. דבר אחר: קודש הוא; והיה אומר להקדוש ברוך הוא להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים. ואע"פ שכתוב אַחַר "וירץ לקראתם" (לעיל , ב) , האמירה - קודם לכן היתה; ודרך מקראות לדבר כן , כמו שפירשנו אצל "לא ידון רוחי" (בר' ו , ג) , שנכתב אַחַר "ויולד נח" (בר' ה , לב) , ואי איפשר לו , אלא אם כן קֹדֶם גזירה עשרים שנה. ושתיהן הלשונות בבראשית רבה (לפנינו רק לשון חול: מח , י. וראה שבועות לה , ב).

ר' יוסף בכור שור:
וירא והנה שלשה אנשים - לפי הפשט: אנשים ממש , כי לא מצינו מלאכים אוכלים ושותים ולנים בבית איש כמו שלנו בבית לוט , אך אמר המלאך למנוח "אם תעצריני לא אוכל בלחמך" וגו' (שו' יג , טז); אך אין להשיב על דברי רבותינו (ב"מ פו , ב) , שאף הם כמלאכים לדעת אשר בארץ (ע"פ ש"ב יד , כ). ומיהו אסור להורות לפני המינין שהיו מלאכים , שהוא ראייה להם על תרפותם שאכל. מכאן תשובה למינין , שאומרים שאֵילו שלשה הם שלשה חלקים של אלוהים; אם כן למה הוצרך החלק האחד ליכנס באשה , הוא הנצרי , ליקח בשר , הלא כאן היה להם בשר לשלשתם ואכלו ושתו ולא נכנסו במעי אשה?! [הג"ה]. עליו - בסמוך לו , וכן "והוא עומד עליהם" (להלן , ח) , וכן "להתיצב על יי'" וגו' (איוב ב , א). וירא וירץ - שנצבו , והבין שרצו לבא אל הבית מפני שהוא עת האוכל; כשראה אותם , רץ לקראתם להביאם אל ביתו , והשתחוה להם לכבדם. ובלכתו אמר והתפלל לפני הקדוש ברוך הוא שיתאכסנו עמו , כי אנשים גדולים ונביאים וצדיקים היו , וכה אמר בלכתו: יי' , אל נא תעבור החבורה והשיירא של הצדיקים הללו מעל עבדך , תן בלבם שיבאו אל ביתי; ועדיין לא נגלה עליו הקדוש ברוך הוא; ולכך אמר: יוקח נא מעט מים - לנקות רגליכם , וגם טוב לעייפות רחיצת הרגלים.

רמב"ן:
אדני אם נא מצאתי חן בעיניך - מצינו אותו בספרים קמוץ; והנה קראם בשם רבם , באל"ף דל"ת , כי הכיר בהם שהם מלאכי עליון , כאשר יקראו "אלהים" (ראה תה' צז , ז) ו"אלים" (איוב מא , יז) , ולכן השתחוה להם ארצה. אל נא תעבר - עם כל אחד ידבר , כדרך כל התורה: "ושמרתם את כל חקותי... ועשיתם אותם" (וי' כ , כב) , "ערות אביך וערות אמך לא תגלה" (וי' יח , ז); "ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה" (וי' יט , ט); "ובקשתם משם את יי' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך" (דב' ד , כט); ורוב מִשְנֶה התורה כן; והפך מזה: "ראה אנכי נותן לפניכם" (דב' יא , כו). ורבותינו אמרו (ב"ר מח , י): לגדול שבהם אמר; וגם זה יתכן שיאמר לגדול: אל נא תעבר , ואתה ורעיך אשר ישארו עמך תרחצו רגליכם (ראה להלן , ד). והנכון בעיני , שקרא את כולם 'אדונים' ופנה אל כל אחד , ואמר לראשון: אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר , וכן אמר לשני , וכן לשלישי , לכל אחד בפני עצמו יתחנן: אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך , ו"יוקח נא מעט מים ורחצו" - כולכם - "רגליכם"; וזה דרך מוסר וכבוד , מרוב חפצו להתנדב עמהם. והנה הכיר בהם שהם עוברי דרך ואין חפצם ללון שם , ולכן לא בקש מהם , רק שיוקח מעט מים לרחוץ רגליהם מעט מפני החום , לתת "מים קרים על נפש עיפה" (מש' כה , כה) , וישענו תחת העץ לרוח היום , לא יבאו באהל ובמשכן. וזה טעם "כי על כן עברתם על עבדכם (להלן , ה) - כי אחרי שדרככם עלי , איננו נכון שלא תנוחו מעט אצלי.

רד"ק:
ויאמר. אדני - מחלוקת בין רבותינו ז"ל (שבועות לה , ב): יש אומרים , שזה אדני - חול , ויש אומרים שהוא קודש. ואם הוא חול , אמר לגדול שבהם , כפי מה שנראה לו בשכלו מתוך המראה. כי ידוע , כי יש במלאכים אחד גדול במעלת השכל מחברו , עד שהאחד עולה לחבירו , ובזה יפול בהם המניין. והגדול מצוה למי שלמטה ממנו במעלה , כמו שאמר במראות דניאל "ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה" (דנ' ח , טז). ואע"פ שבאו לו כאנשים , שהרי הכין להם מאכל במראה , ואמר "יוקח נא מעט מים" וגו' (להלן , ד) , אמר לאחד אדנָי בקמץ , ולא אמר 'אדנִי' בחירק , כמנהג ליחיד בחירק; אמר כן לגדולה ולרוממות. והנה מצאנו גם כן בגדעון שאמר: "אדנָי במה אושיע את ישראל" (שו' ו , טו) - בקמץ , ועדין לא ידע שהוא מלאך. והאומרים מרבותינו ז"ל (שבועות לה , ב) , כי הוא קודש , פרשו כי לאל אמר , אשר נגלה אליו; ואמר לו , שלא יעבר מעליו ושימתין לו עד שיכניס האורחים. ולמדו מזה , כי גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה. אל נא תעבור מעל עבדך. נא - ענין בקשה ותחנה , כלומר: בבקשה ממך , לא תעבור ותטה דרכך מעלי , אתה וחביריך , עד שתסעדו אצלי. ונכתב כל הספור הזה , כדי שילמד אדם להתנהג עם הבריות בצדקה ובחסד; וגמילות חסד הוא להכניס אדם אורחים בביתו ולכבדם , ולעשות להם צרכיהם ברחיצת הרגלים ובמאכל ובמשתה ובמטה , אם ילינו בביתו.

רלב"ג - ביאור המילות:
ויאמר אדני - הוא מעניין 'האדנות והממשלה' , והוא חול; ואולם אמר זה לגדול שבהם , כמו שאמרו ז"ל (ב"ר מח , י).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ונשא אברהם את עיניו , וראה שלשה אנשים , מהנביאים אשר היו אז , שהיו נצבים אצלו; ותכף שראה אותם , רץ לקראתם מפתח האהל והשתחוה להם , ואמר לגדול שבהם , שלא יעבור מעליו הוא ורעיו , אם לא אחרי אכלם עמו פת לחם , והם הסכימו תכף לעשות כדבריו; והוא מהר ועשה להם משתה גדול במהירות נפלא , להיותם מהירים ללכת באשר שלחם השם יתעלה , ולשמירה שלא ירעבו קודם שלמות הכנת המזון ההוא. והנה עמד אצלם , תחת האילן אשר אכלו שם להיות להם לצל , לראות אם יחסר להם דבר.
ריכוז קישורים