תנ"ך - ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם־רשע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע: (בראשית פרק יח פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם־רָשָׁע: (בראשית פרק יח פסוק כג)

טקסט בלבד:

ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם־רשע: (בראשית פרק יח פסוק כג)

תיקון קוראים:

ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם־רשע: (בראשית פרק יח פסוק כג)

תרגום אונקלוס:
וּקרֵיב אַברָהָם וַאֲמַר הֲבִרגַז תְּשֵׁיצֵי זַכָּאָה עִם חַיָיבָא :

עין המסורה:
ויאמר - צ"א (בפתח): ראה בר' יד , יט.

רש"י:
ויגש אברהם - מצינו (ב"ר מט , ח) הגשה למלחמה: "ויגש יואב" וגו' (דה"א יט , יד) , והגשה לפיוס: "ויגש אליו יהודה" (בר' מד , יח) , והגשה לתפלה: "ויגש אליהו הנביא" (מ"א יח , לו); לכל אלה ניגש אברהם: לדבר קשות , ולפיוס , ולתפלה. האף תספה צדיק וגו' - הגם תספה. ולתרגומו של אונקלוס שתרגמו לשון 'רוגז' , כך פירושו: האף יַשִּׁיאֲךָ , שתספה צדיק עם רשע.

רשב"ם:
תִסְפֶּה - תְכַלֶּה , כדכתיב "אַסְפֶּה עלימו רעות חיצי אֲכַלֶּה בם" (דב' לב , כג); אֲכַלֶּה - כפל לשון של אַסְפֶּה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
יש אומרים (אולי ב"ר מט , ו): הכצעקתה הבאה אלי - אם כן עשו , אעשה בהם כלה; ואם לא , אדעה - ארחם אֹתם. וכן יפרשו "וידע אלהים" (שמ' ב , כה). ועל דעתי , שהוא פירושו: ואראה אם עשו כולם כרעה הזאת; ואם לא , אדעה. כי האמת , ש'הכל' ידע כל חלק על דרך 'כל' , ולא על דרך 'חלק'. והעד כי זה הפירוש הוא האמת , ואם הוא סוד גדול , שאמר אברהם: האף תספה. ונפתח ה"א האף , ואם הוא לתֵמה , בעבור האל"ף שהוא מהגרון , שמשפטו בלשון הקודש להרחיב אשר לפניו. תספה - 'פועל יוצא' , וטעמו: תְכַלֶּה; וכן "אספה עלימו רעות" (דב' לב , כג); ואם הם שני בניינים.

ר' יוסף בכור שור:
האף תספה - כלומר: אם הרשעים עשו ככל הצעקה , הגם יספו צדיקים עמהם , שאתה אומר שתעשה בהם כלה?

רמב"ן:
ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע - אפו של הקדוש ברוך הוא היא מדת דינו , וחשב אברהם שהיא תספה צדיק עם רשע , כי לא ידע מחשבות יי' אשר חשב עליהם ברחמיו , כאשר פירשתי (לעיל , כ - כא) , ולכן אמר כי הגון וטוב הוא שישא לכל המקום "למען חמשים הצדיקים" (להלן , כד). אבל לא יתכן גם במדת הדין להמית צדיק עם רשע , שאם כן יהיה כצדיק כרשע , וְיאמרו "שוא עבוד אלהים" (מל' ג , יד) , וכל שכן במדת רחמים , שהוא שופט כל הארץ והוא העושה משפט , כענין "ויגבה יי' צבאות במשפט" (יש' ה , טז) , ואָמְרֵנוּ 'המלך המשפט' (תפילת העמידה); וזהו ענין הכפל "חלילה לך" (להלן , כה). והקדוש ברוך הוא הודה שישא לכל המקום , כי במדת רחמים יתנהג עמהם. ומה שיודיע אליך כל הענין - היות "ויאמר יי'" (להלן , כו ולעיל , כ) כתוב יו"ד ה"א , וכל אשר הזכיר אברהם אל"ף דל"ת (ראה להלן , ל , לא , לב). והנה זה מבואר.

רד"ק:
ויגש - אינו כגישת מקום , אלא שנגש למשפט , ושאל בדבר המשפט לפני האל , היאך חייבים כלייה כולם , כמו שאמר "כלה" (לעיל , כא). האף תספה צדיק עם רשע - אמר: הגם זה ממשפט הרשעים , שתכלה עמהם הצדיקים השוכנים עמהם? ואנקלוס תרגם האף - ענין אף וחימה , רוצה לומר: אם מפני הכעס שאתה כועס על הרשעים , תכלה הצדיקים עמהם?

רלב"ג - ביאור המילות:
בתוך העיר - היא סדום והנמשך אליה משאר העיירות האלו. והנה זכר סדום לבדה , כאמרו "אם אמצא בסדום" (להלן , כו) , להיותה ראש לכל העיירות האלו ― ולזה תמצא שהקדים מלך סדום לשאר המלכים , כאשר זכרם במה שקדם (בר' יד , ב) , ובהשבת הרכוש דבר מלך סדום לבדו עם אברהם , להיותו ראש על שאר המלכים ההם (שם , כא) ― ועוד , שאברהם התפלל על העיר ההיא , מפני שהיה שם לוט בן אחיו. האף תספה - רוצה לומר: האם האף תְכַלֶּה צדיק עם רשע? ואמנם אמר זה , לפי שהרעות אינם מסודרות מהשם יתעלה , אם לא במקרה ועל הכוונה השנית; ולזה יִחֵס הכליון אל האף , לא אל השם יתעלה. למקום - רוצה לומר: למקום ההוא אשר גזר השם שישחת עם סדום , והוא כולל: סדום ועמרה ואדמה וצבויים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכבר התקרב אברהם אל השם יתעלה כפי היכולת , כדי שתהיה תפילתו יותר נשמעת , ואמר: אהה יי' אלהים , האם יתכן באף והחימה שתכלה הצדיק עם הרשע?
ריכוז קישורים