תנ"ך - אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא־תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ: (בראשית פרק יח פסוק כד)

טקסט וניקוד:

אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא־תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ: (בראשית פרק יח פסוק כד)

טקסט בלבד:

אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא־תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה: (בראשית פרק יח פסוק כד)

תיקון קוראים:

אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא־תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה: (בראשית פרק יח פסוק כד)

תרגום אונקלוס:
מָא אִם אִית חַמשִׁין זַכָּאִין בְּגוֹ קַרתָּא הֲבִרגַז תְּשֵׁיצֵי וְלָא תִשׁבּוֹק לְאַתרָא בְּדִיל חַמשִׁין זַכָּאִין דִּבגַוַהּ :

עין המסורה:
ולא - תשא - ג': בר' יח , כד; *וי' יט , יז; *במ' יא , יז. הצדיקם - ו' (חסר ומלא): בר' יח , כד , כח; תה' קכה , ג (פעמיים); קה' ח , יד; ט , א.

מסורה קטנה:
הצדיקם - ו'.

רש"י:
חמשים צדיקים - כנגד חמשה מקומות: עשרה צדיקים לכל כרך (ראה ת"י).

רשב"ם:
בתוך העיר - סדום. ומלך סדום היה ראש לכל המלכיות שבמקום ההוא.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
תשא למקום - כטעם 'תסלח' , כמו "נושא עון" (שמ' לד , ז). ולמקום - הוא סדום , כי בעבורו נגש אברהם להציל את לוט.

ר' יוסף בכור שור:
ולא תשא למקום וגו' - כלומר: ראוי וכבוד לפניך שתשא לרשעים מפני הצדיקים , שזהו דרך חסד ורחמים , ולא שתכלה הצדיקים בשביל הרשעים , שאין זה משפט , כי הצדיקים מה פשעו?

רמב"ן:
חמשים צדיקים - כתב רבנו שלמה: עשרה לכל כרך וכרך. "התשחית בחמשה"? (להלן , כח) - תשעה לכל כרך וכרך , ואתה צדיקו של עולם הצטרף עמהם. "אולי ימצאון שם ארבעים" (להלן , כט) וימלטו ארבעה כרכים , וכן שלשים יצילו שלשה , ועשרים יצילו שנים , ועשרה יצילו אחד?! ולא בקש על פחות מעשרה , שדור המבול היו שמנה צדיקים ולא הצילו על דורן , ותשעה על ידי צירוף - כבר בקש ולא מצא. כל אלו דברי הרב ז"ל. ואני תמה: אם כן מה התפלה והתחנה הזאת (ע"פ מ"א ח , נד) אשר היה מתחנן בכל פעם: "אל נא יחר ליי'" (להלן , ל) , ו"הנה נא הואלתי" (להלן , לא)? והלא ראוי הוא שיהיו ארבעים מצילין ארבעה , ושלשים והעשרים יצילו לפי חשבון , כאשר החמשים יצילו חמשה! וכן מה שאמר , כי תשעה על ידי צירוף כבר בקש ולא מצא , והלא לארבעים וחמשה היה מבקש הצרוף ולא היו שם ארבעים וחמשה , אבל תשעה אולי ימצאון שם?! והנה דעת הרב לומר , שהרבים ראויים להצלה גדולה יותר מאשר יצילו המועטים אפילו הצלה מועטת , כמו שאמרו (תו"כ בחוקותי פרק ב , ד): אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה. והנה הודה הקדוש ברוך הוא שיצילו ארבעים וחמשה בצרוף צדיקו של עולם כל הכרכין כאלו היו חמשים שלמים , ומעתה כשיהיו ארבעים מצילין ארבעה , אף בצירוף הצדיק יתעלה ינצלו , וכן השלשים והעשרים והעשרה , שכבר הודה בצירוף הזה. ואם תאמר שהודה בו עם ארבעים וחמשה שהם רבים , ושמא לא יודה בצירוף עם המועטין , כמו שאמרנו , צדקת יי' ראויה היא להצטרף ולהציל כיון שהודה , שלא יבדיל בין רב למעט. זה דעת הרב. ודרך פשט הכתובים סלולה , שאמר תחלה "חמשים" לתת חשבון שלם של עשרה לכל אחד ואחד , וחזר ופחת כמו שיכול , ולהציל הכל היה אומר , ולא ידעתי מי הכניסו לרב בענין שאמר.

רד"ק:
אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר. יש לפרש בתוך העיר - בתוך סדום , כמו שהיה המענה: "אם אמצא בסדום" (להלן , כו). ואם בסדום שהיא הגדולה , יִמָּצְאוּ חמשים צדיקים , אי אפשר שלא ימצאו צדיקים גם כן בשאר הערים. או יהיה פירושו: בתוך כל עיר ועיר מערי הממלכה , ויסלח לכל המקום , לכל העיר ובנותיה; והמענה - "אם אמצא בסדום" (להלן , כו) , והוא הדין לכל אחת מהערים האחרות; אלא זכר סדום , לפי שסדום היא אם לכלם , ולפי שהיה לוט בתוכה; וידע כי לב אברהם עליה יותר מן השאר בעבור לוט. ושני הפרושים יוצאים לענין אחד. וזכר חמשים , לפי שהוא חצי המעלה השניה במספר , ובא לו עד עשרה (ראה להלן , לב) , שהיא המעלה הראשונה , ואין לִפְחוֹת למטה ממנו. האף תספה ולא תשא למקום - לא אמר 'לאנשי המקום' , כי הרשעים - דין הוא שילקו איש איש לפי עונו; אבל להשחית המקום , כמו שאמר "כלה" (לעיל , כא) , דין הוא , אם יש חמשים צדיקים בתוך העיר , שישא למקום ולא ישחיתנו מכל וכל. כי בדור המבול לא היה אלא נח בכל הדור ההוא , שהיה צדיק (ראה בר' ז , א) , לפיכך נשחתה כל הארץ והוא נצל; אבל אם יש חמישים צדיקים בעיר , יכלו הרשעים ברשעם , והישוב יתקיים באותם הצדיקים אחר כלות הרשעים. ומה שאמר "ואבקש מהם איש גודר גדר ועומד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה" (יח' כב , ל) , אותה השחתה אינה השחתה גמורה לעשותה כלה , אלא להשחית יושביה ממנה , והישוב ישאר; ועוד , שיהיה אותו האיש צדיק גמור , כמו שאומר "גודר גדר ועומד בפרץ" (שם) , שיהיה בו כח להציל על האחרים מרוב צדקתו , ומחזירם למוטב כאשר יוכל , ובלבד שלא יהיה החמס גובר באותו המקום; כי עם רוב החמס לא יעמוד היישוב. אבל אם שאר עונות גוברים , אינו דין האל להשחית המקום אלא לשפוט הרשעים בחרב וברעב ובדבר (ע"פ יר' כא , ט) , או להגלותם מן הארץ. ובזה ילקו מעט הצדיקים בכלל רוב הרשעים , כמו שאמר "והכרתי ממך צדיק ורשע" (יח' כא , ח); ואמר "כי עד צדק ישוב משפט" (תה' צד , טו); ואמר "נתנו את נבלת עבדיך" (תה' עט , ב). ומה שאמר "ובקשו ברחובותיה... אם יש איש... מבקש אמונה ואסלח לה" (ראה יר' ה , א) - היו בהם צדיקים בעצמם , אבל להשיב אחרים מעון , ושילכו בחוצות וברחובות להשיבם מעון , לא היו בהם; כי היו יראים לנפשותם פן יהרגו , ולא היו מוסרים נפשם כדי להשיב הפושעים. אם כן אין כח בצדקתם לסלוח לעיר בעבורם , אלא מהם ילקו עם הרשעים ומהם ינצלו לעצמם , הכל לפי צדקתם; כמו שאמר "והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם" (יח' יד , יד) , ואמר "אם בנים ואם בנות יצילו" (שם , טז).

רלב"ג - ביאור המילות:
בתוך העיר - היא סדום והנמשך אליה משאר העיירות האלו. והנה זכר סדום לבדה , כאמרו "אם אמצא בסדום" (להלן , כו) , להיותה ראש לכל העיירות האלו ― ולזה תמצא שהקדים מלך סדום לשאר המלכים , כאשר זכרם במה שקדם (בר' יד , ב) , ובהשבת הרכוש דבר מלך סדום לבדו עם אברהם , להיותו ראש על שאר המלכים ההם (שם , כא) ― ועוד , שאברהם התפלל על העיר ההיא , מפני שהיה שם לוט בן אחיו. האף תספה - רוצה לומר: האם האף תְכַלֶּה צדיק עם רשע? ואמנם אמר זה , לפי שהרעות אינם מסודרות מהשם יתעלה , אם לא במקרה ועל הכוונה השנית; ולזה יִחֵס הכליון אל האף , לא אל השם יתעלה. למקום - רוצה לומר: למקום ההוא אשר גזר השם שישחת עם סדום , והוא כולל: סדום ועמרה ואדמה וצבויים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
אולי יש חמשים צדיקים בתוך אלו העיירות , האם תכלה האף המקום ההוא , ולא תשגיח במקום ההוא להצילם בעבור חמשים הצדיקים אשר בקרבה? הנה בלי ספק ראוי שיגינו הצדיקים ההם על שאר אנשי זה המקום , הכולל סדום ועמורה ואדמה וצבויים , וינצלו כולם בעבורם , כטעם "ימלט אי נקי" (איוב כב , ל).
ריכוז קישורים