תנ"ך - ואקחה
פת־לחם
וסעדו
לבכם
אחר
תעברו
כי־על־כן
עברתם
על־עבדכם
ויאמרו
כן
תעשה
כאשר
דברת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאֶקְחָ֨ה
פַת־לֶ֜חֶם
וְסַעֲד֤וּ
לִבְּכֶם֙
אַחַ֣ר
תַּעֲבֹ֔רוּ
כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן
עֲבַרְתֶּ֖ם
עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
כֵּ֥ן
תַּעֲשֶׂ֖ה
כַּאֲשֶׁ֥ר
דִּבַּֽרְתָּ:
(בראשית פרק יח פסוק ה)
וְאֶקְחָה
פַת־לֶחֶם
וְסַעֲדוּ
לִבְּכֶם
אַחַר
תַּעֲבֹרוּ
כִּי־עַל־כֵּן
עֲבַרְתֶּם
עַל־עַבְדְּכֶם
וַיֹּאמְרוּ
כֵּן
תַּעֲשֶׂה
כַּאֲשֶׁר
דִּבַּרְתָּ:
(בראשית פרק יח פסוק ה)
ואקחה
פת־לחם
וסעדו
לבכם
אחר
תעברו
כי־על־כן
עברתם
על־עבדכם
ויאמרו
כן
תעשה
כאשר
דברת:
(בראשית פרק יח פסוק ה)
ואקחה
פת־לחם
וסעדו
לבכם
אחר
תעברו
כי־על־כן
עברתם
על־עבדכם
ויאמרו
כן
תעשה
כאשר
דברת:
(בראשית פרק יח פסוק ה)
תרגום אונקלוס:
וְאֶסַב
פִּתָּא
דְלַחמָא
וּסעוּדוּ
לִבְּכוֹן
בָּתַר
כֵּין
תִּעבְּרוּן
אֲרֵי
עַל
כֵּין
עֲבַרתּוּן
עַל
עַבדְּכוֹן
וַאֲמַרוּ
כֵּין
תַּעֲבֵיד
כְּמָא
דְמַלֵילתָּא
:
עין המסורה:
לבכם
-
ג':
בר'
יח
,
ה;
יש'
סו
,
יד;
תה'
מח
,
יד.
מסורה קטנה:
ואקחה
-
ל';
וסעדו
-
ל';
לבכם
-
ג';
על
-
עבדכם
-
ל'.
רש"י:
[וסעדו
לבכם
-
בתורה
בנביאים
ובכתובים
מצינו
,
דפתא
מזוניתא
דלבא.
בתורה:
וסעדו
לבכם.
בנביאים:
"סעד
לבך
פת
לחם"
(שו'
יט
,
ה).
בכתובים:
"ולחם
לבב
אנוש
יסעד"
(תה'
קד
,
טו).
אמר
רבי
אחא:
'לבבכם'
אין
כתיב
כאן
אלא
לבכם
,
מגיד
שאין
יצר
הרע
שולט
במלאכים.
בראשית
רבה
(מח
,
יא)].
אחר
תעברו
-
אחרי
כן
תלכו.
כי
על
כן
עברתם
על
עבדכם
-
כי
הדבר
הזה
אני
מבקש
מכם
,
מאחר
שעברתם
עלי
לכבודי.
על
כן
-
כמו:
על
אשר
,
וכן
כל
'כי
על
כן'
שבמקרא:
"כי
על
כן
באו
בצל
קורתי"
(בר'
יט
,
ח);
"כי
על
כן
ראיתי
פניך"
(בר'
לג
,
י);
"כי
על
כן
לא
נתתיה"
(בר'
לח
,
כו);
"כי
על
כן
ידעת
חנותינו"
(במ'
י
,
לא).
רשב"ם:
כי
על
כן
אשר
עברתם
על
עבדכם
-
וכן
"כי
על
כן
באו
בצל
קורתי"
(בר'
יט
,
ח)
-
'כי
על
אשר
באו'.
דרך
המקרא
לחסר
'אשר'
ברוב
מקומות.
ר' יוסף בכור שור:
כי
על
כן
עברתם
על
עבדכם
-
כל
כי
על
כן
שבמקרא
-
כמו
שכתב
'על
כן
כי
עברתם'
וגו'
,
כלומר:
על
כן
אני
מחלה
לכם
זאת
,
כי
עברתם
על
עבדכם;
וכן
"כי
על
כן
באו
בצל
קורתי"
(בר'
יט
,
ח)
-
כלומר:
על
כן
אני
מחלה
אתכם
שלא
תרעו
להם
,
כי
באו
בצל
קורתי;
וכן
"כי
על
כן
ידעת
חנותינו
במדבר"
(במ'
י
,
לא)
-
על
כן
כי
ידעת
חנותינו
אני
מחלה
אותך;
וכן
"כי
על
כן
שבתם
מאחרי
יי'"
(במ'
יד
,
מג)
-
על
כן
כי
שבתם
מאחרי
יי'
,
לא
יהיה
עמכם;
וכן
כולם.
כן
תעשה
כאשר
דברת
-
כלומר:
כן
תעשה
תדיר
כאשר
דברת
עתה;
זהו
ווסתך
הטוב
שאתה
מכניס
אורחים
ומשמשם;
רבי
עובדיה
זצ"ל.
ואנו
מפרשים
,
שהודו
לו
לעשות
,
כמו
שאמר:
ויאמרו
כן
תעשה
כאשר
דברת
-
לתת
לנו
פת
לחם
,
ולא
תטרח
על
סעודה
אחרת;
והוא
דרך
ענוה.
והוא
טרח
ועשה
סעודה
גדולה;
אמר
מעט
ועשה
הרבה
(ע"פ
משנה
אבות
א
,
טו).
רמב"ן:
כן
תעשה
כאשר
דברת
-
דרך
מוסר:
שֶפַת
לחם
-
די;
לשון
רבי
אברהם.
או
יאמר:
כן
תעשה
לנו
,
להשען
תחת
העץ
ולעבור
מיד
,
כי
שלוחים
אנחנו
,
ואל
תעכבנו
לבא
באהל
או
ללון
עמך.
רד"ק:
ואקחה
פת
לחם
-
מכאן
שהצדיקים
אומרים
מעט
ועושים
הרבה
,
וכן
ראוי
לעשות;
לפיכך
נכתב
זה
הספור
,
כדי
שילמוד
אדם
ממנו
דרך
ארץ.
כי
הנה
אברהם
אמר:
ואקחה
פת
לחם
,
והכין
סעודה
גדולה;
ואמר:
פת
לחם
,
שפרושו
'חתיכת
לחם'
,
ולא
אמר
'לחם'
כמו
שאמר
"מעט
מים"
(לעיל
,
ד)
,
כמו
שפירשנו.
וסעדו
לבכם
-
צווי
יוצא
לשלישי
,
כלומר:
סעדו
לבכם
במעט
לחם;
ו"לחם
לבב
אנוש
יסעד"
(תה'
קד
,
טו)
-
יוצא
לשני.
אחר
תעבורו
-
אם
תרצו
לעבור
,
אחר
שתאכלו.
תעבורו.
כי
על
כן
עברתם
-
כי
על
כן
שעברתם
,
כלומר:
כיון
שעברתם
עלי
,
לא
יתכן
שלא
תאכלו
עמי;
וכן
"כי
על
כן
באו"
(בר'
יט
,
ח)
-
שבאו;
"כי
על
כן
לא
נתתיה
לשלה
בני"
(בר'
לח
,
כו)
-
שלא
נתתיה.
כאשר
דברת
-
פת
לחם
לבד;
לא
תטריח
עצמך
לדבר
אחר.
רלב"ג - ביאור המילות:
כי
על
כן
עברתם
על
עבדכם
-
יתכן
שכבר
עקמו
הדרך
לעבור
אצל
אברהם
,
וזה
ממה
שיורה
שכבר
עשו
זה
לאכול
ולשתות
עמו.
ואפשר
שיהיה
זה
על
דרך
אמרו
"אשר
על
כן
סרו
מאחריו"
(איוב
לד
,
כז);
והכונה
בזה
,
כי
היה
נדיב
מאד
,
ולא
יעזוב
אחד
מהבאים
אצלו
להפרד
ממנו
,
אם
לא
אחרי
אכלו
ושתותו
,
ולזה
יהיה
בֹּא
האנשים
אצלו
כאלו
הוא
לתכלית
שיאכלו
וישתו
עימו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ונשא
אברהם
את
עיניו
,
וראה
שלשה
אנשים
,
מהנביאים
אשר
היו
אז
,
שהיו
נצבים
אצלו;
ותכף
שראה
אותם
,
רץ
לקראתם
מפתח
האהל
והשתחוה
להם
,
ואמר
לגדול
שבהם
,
שלא
יעבור
מעליו
הוא
ורעיו
,
אם
לא
אחרי
אכלם
עמו
פת
לחם
,
והם
הסכימו
תכף
לעשות
כדבריו;
והוא
מהר
ועשה
להם
משתה
גדול
במהירות
נפלא
,
להיותם
מהירים
ללכת
באשר
שלחם
השם
יתעלה
,
ולשמירה
שלא
ירעבו
קודם
שלמות
הכנת
המזון
ההוא.
והנה
עמד
אצלם
,
תחת
האילן
אשר
אכלו
שם
להיות
להם
לצל
,
לראות
אם
יחסר
להם
דבר.