תנ"ך - וימהר אברהם האהלה אל־שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת: (בראשית פרק יח פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל־שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת: (בראשית פרק יח פסוק ו)

טקסט בלבד:

וימהר אברהם האהלה אל־שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות: (בראשית פרק יח פסוק ו)

תיקון קוראים:

וימהר אברהם האהלה אל־שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות: (בראשית פרק יח פסוק ו)

תרגום אונקלוס:
וְאוֹחִי אַברָהָם לְמַשׁכְּנָא לְוָת שָׂרָה וַאֲמַר אוֹחַא תְּלָת סָאוָן קִמחָא סוּלתָּא לוּשִׁי וַעֲבִידִי גְרִיצָן :

עין המסורה:
האהלה - ח': *בר' יח , ו; כד , סז; שמ' יח , ז; לג , ח , ט; במ' יא , כו; יהו' ז , כב; שו' ד , יח.

מסורה גדולה:
האהלה ח' וסימנהון וימהר אברהם ויבאה יצחק ויצא משה והיה כצאת משה והיה כבא משה וישארו שני אנשים וישלח יהושע ותצא יעל לקראת סיסרא.

מסורה קטנה:
האהלה - ח'; לושי - ל'.

רש"י:
קמח סלת - סלת - לעוגות , וקמח - לעמילן של טבחים , לכסות את הקדרה , לשאוב את הזוהמא.

רשב"ם:
קמח סלת - קמח של חיטים , שכל מקום שכתוב 'סלת' , מֵחִטִים הוא , כדדרשינן מ'מילואים' (ספ"ב קמב): דכתיב "סלת חיטים תעשה אותם" (שמ' כט , ב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
לושי - כמו "ותלש" (ש"ב יג , ח).

רמב"ן:
קמח סלת. סלת - לעוגות; קמח - לעמילן של טבחים לכסות את הקדרה , לשאוב את הזוהמא; לשון רבנו שלמה , וכך הוא בבראשית רבא (מח , יב). ושם פירשו , שהיו שלש סאין לכל אחד; ולא ידענו , למה הִרְבָּה בלחם כל כך לשלשה אנשים! אולי ידע הסתלקות המאכל ראשון ראשון , והוא כמרבה עולות למזבח , או שסעדו גדולי ביתו עמהם לכבודם. ועל דרך הפשט: מהרי שלש סאים קמח , לעשות מהן סלת; והנה הוציאה מכל השלש סאין סלת נקיה מעט.

רד"ק:
וימהר. שלש סאים - לעשות חלת , לחם של סאה לכל אחד , דרך כבוד. קמח סלת - קמח שיעשה סולת. עוגות - לפי שהם לחם רקיק , כדי שיאפה מהרה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ונשא אברהם את עיניו , וראה שלשה אנשים , מהנביאים אשר היו אז , שהיו נצבים אצלו; ותכף שראה אותם , רץ לקראתם מפתח האהל והשתחוה להם , ואמר לגדול שבהם , שלא יעבור מעליו הוא ורעיו , אם לא אחרי אכלם עמו פת לחם , והם הסכימו תכף לעשות כדבריו; והוא מהר ועשה להם משתה גדול במהירות נפלא , להיותם מהירים ללכת באשר שלחם השם יתעלה , ולשמירה שלא ירעבו קודם שלמות הכנת המזון ההוא. והנה עמד אצלם , תחת האילן אשר אכלו שם להיות להם לצל , לראות אם יחסר להם דבר.
ריכוז קישורים