תנ"ך - כי־משחתים אנחנו את־המקום הזה כי־גדלה צעקתם את־פני ה' וישלחנו ה' לשחתה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ: (בראשית פרק יט פסוק יג)

כִּי־מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי־גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַיְשַׁלְּחֵנוּ יְהוָה לְשַׁחֲתָהּ: (בראשית פרק יט פסוק יג)

כי־משחתים אנחנו את־המקום הזה כי־גדלה צעקתם את־פני ה' וישלחנו ה' לשחתה: (בראשית פרק יט פסוק יג)

כי־משחתים אנחנו את־המקום הזה כי־גדלה צעקתם את־פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה: (בראשית פרק יט פסוק יג)

תרגום אונקלוס:

אֲרֵי מְחַבְּלִין אֲנַחנָא יָת אַתרָא הָדֵין אֲרֵי סְגִיאַת קְבִילַתהוֹן קֳדָם יְיָ וְשַׁלְחַנָא יְיָ לְחַבָּלוּתַהּ :

עין המסורה:

משחתים - ב' כתיב כן: בר' יט , יג; יר' כב , ז. גדלה - ג': *בר' יט , יג; ש"א כו , כד; *עז' ט , ו.

מסורה גדולה:

גדלה ג' כי גדלה צעקתם והנה כאשר גדלה נפשך ואשמתנו גדלה.

מסורה קטנה:

משחתים - ב' כת' כן; גדלה - ג'; וישלחנו - ל'.

רשב"ם:

וַיְשַלְּחֵנו - משקל דגש; ואעפ"י שכל שליחות של שלוחים החוזרים כתוב בהם וַיִשְלַח - משקל רפי , באילו כתוב מישקל דגש , לפי שהוא שילוח של השחתה , כדכתיב "ושן בהמות אשלח בם" (דב' לב , כד); "ישלח בהם ערוב" (תה' עח , מב).

רמב"ן:

חתן ובניך ובנותיך - לשון רבנו שלמה: מי משלך עוד בעיר חוץ מאשתך ובנותיך שבבית? אם יש לך חתן או בנים ובנות , הוצא מן המקום. ואם כן , יהיה דברם כדרך בני אדם , שהוא לא היו לו בנים כי אם בנות. ורבי אברהם אמר: חתן ובניך - חתנים שהם כבניך. ויתכן שהיו לו בנים גדולים נשואי נשים , ודבר עם חתניו תחלה , כי היה סבור שבניו ישמעו לו , וכאשר צחקו עליו חתניו וארכו הדברים ביניהם , עלה השחר , והמלאכים לא הניחוהו לקחת , רק הנמצאים אתו בבית. והנה זכותו של לוט היה מציל בנים ובנות וחתנים , לא כאשר חשב אברהם שימית צדיק עם רשע; וברור הוא שהיו המלאכים יודעים דעת עליון בזה , כי גם צוער הצילו בתפלתו. ויתכן שהיה זה לכבוד האכסניא , כי דרך מוסר לשלוחים להציל בעל ביתם וכל אשר לו , כאשר עשו שלוחי יהושע , שהצילו גם כל משפחת בעלת ביתם (ראה יהו' ו , כג). ובבראשית רבא (נ , כא): לוט - על ידי שכבד המלאך , נשא לו פנים.

רד"ק:

כי משחיתים. כי גדלה צעקתם - צעקת העשוקים הצועקים עליהם. כי הכנוי יבא עם הפּוֹעֵל ועם הפָּעוּל; כמו "ושמחתים בבית תפלתי" (יש' נו , ז) - עם הפעול; "שמעתי את תפלתך" (יש' לח , ה) - עם הפועל. לשחתה - לשחת העיר , כי העיר בכלל המקום שזכר.

רלב"ג - ביאור המילות:

כי משחיתים אנחנו - הנה הנביאים ידברו בלשון שולחם , כמו "הרבה ארבה" (בר' טז , י). ואפשר שיהיה זה הרע הבא להם מתחדש מהשם על דרך פלא על יד נביאיו , כמו העניין בשאר המופתים. ועשה זה השם , כדי שלא יתפשט זה המנהג הרע במין האנושי , וימנע מהמין האנושי השלמוּת אשר הוא נברא בעבורו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

וכראות אלו האנשים רע מנהג אנשי העיר , ונתברר להם מעניינם שהם לא יחזרו למוטב בשום פנים , לא דברו דבר לאנשי העיר , אבל השתדלו בהצלת לוט וביתו; ואמרו לו , שיוציא משם כל אשר לו בעיר , וחתניו ובניו ובנותיו , כי משחית השם העיר מפני רע מעשיהם , ושלחם שם להשחיתם , אם הם באופן שיהיו ראויים להשחתה. ולא האמינו חתניו בלוט , באמרו להם , שיצאו משם כי משחית השם העיר. וזה ממה שיֵרָאֶה ממנו , שכבר היה נשחת המקום הזה מהשם יתעלה על דרך הפלא; אם לא שנאמר , שהשחתתם המקום ההוא היה בשלא השתדלו להציל האנשים ההם , בשיודיעו להם זה הרע הנכון לבא עליהם , ואולי ישובו אל השם וירחמם , או יברחו מן המקום ההוא. והנה לא רצה השם בהצלתם בזה האופן ― רוצה לומר , שיברחו מן המקום ההוא ― כדי לבער בעלי המדות המגונות האלו , שלא ילמדו מהם שאר האנשים; עם שכבר הגיע מרוע בחירתם שלא היו מאמינים לדברי הנביאים , ולזה תמצא שחתני לוט גם הם לא האמינו בזה , ולזה לא השתדלו לברוח מן העיר. והוא מבואר , שכבר יֵאָמֵר במי שיכול להציל ולא הציל , שהוא עושה הרע , ולזה יתכן שיאמרו אלו האנשים: כי משחיתים אנחנו , מפני שאינם משתדלים בהצלה.