תנ"ך - ויאמרו
האנשים
אל־לוט
עד
מי־לך
פה
חתן
ובניך
ובנתיך
וכל
אשר־לך
בעיר
הוצא
מן־המקום:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּאמְר֨וּ
הָאֲנָשִׁ֜ים
אֶל־ל֗וֹט
עֹ֚ד
מִֽי־לְךָ֣
פֹ֔ה
חָתָן֙
וּבָנֶ֣יךָ
וּבְנֹתֶ֔יךָ
וְכֹ֥ל
אֲשֶׁר־לְךָ֖
בָּעִ֑יר
הוֹצֵ֖א
מִן־הַמָּקֽוֹם:
(בראשית פרק יט פסוק יב)
וַיֹּאמְרוּ
הָאֲנָשִׁים
אֶל־לוֹט
עֹד
מִי־לְךָ
פֹה
חָתָן
וּבָנֶיךָ
וּבְנֹתֶיךָ
וְכֹל
אֲשֶׁר־לְךָ
בָּעִיר
הוֹצֵא
מִן־הַמָּקוֹם:
(בראשית פרק יט פסוק יב)
ויאמרו
האנשים
אל־לוט
עד
מי־לך
פה
חתן
ובניך
ובנתיך
וכל
אשר־לך
בעיר
הוצא
מן־המקום:
(בראשית פרק יט פסוק יב)
ויאמרו
האנשים
אל־לוט
עד
מי־לך
פה
חתן
ובניך
ובנתיך
וכל
אשר־לך
בעיר
הוצא
מן־המקום:
(בראשית פרק יט פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַרוּ
גֻברַיָא
לְלוֹט
עוֹד
מָא
לָך
הָכָא
חַתנָא
וּבנָך
וּבנָתָך
וְכָל
דְּלָך
בְּקַרתָּא
אַפֵּיק
מִן
אַתרָא
:
עין המסורה:
עד
-
י"ד
חסר
(בלישנא):
ראה
בר'
ח
,
כב.
עד
-
י"ב
חסר:
ראה
בר'
ח
,
כב.
מי
-
לך
-
ג'
(בלישנא):
בר'
יט
,
יב;
לג
,
ח;
יש'
כב
,
טז.
ובניך
ובנתיך
-
ג':
*בר'
יט
,
יב;
*וי'
י
,
יד;
עמ'
ז
,
יז.
הוצא
-
ה':
בר'
יט
,
יב;
*וי'
כד
,
יד;
שו'
ו
,
ל;
יט
,
כב;
מ"ב
י
,
כב.
(ואחד:
והוצא
-
שמ'
ג
,
י).
מסורה גדולה:
ובניך
ובנתיך
ג'
ויאמרו
האנשים
ואת
חזה
התנופה
אשתך
בעיר
תזנה.
מסורה קטנה:
עד
-
י"ד
חס';
ובניך
ובנתיך
-
ג';
הוצא
-
ה'.
רש"י:
עוד
מי
לך
פה
-
פשוטו
של
מקרא:
מי
משֶלְּךָ
עוד
בעיר
הזאת
,
חוץ
מאשתך
ובנותיך
שבבית?
חתן
ובניך
ובנותיך
-
אם
יש
לך
חתן
או
בנים
או
בנות
הוצא
מן
המקום.
ובניך
-
בני
בנותיך
הנשואות.
ומדרש
אגדה
(ב"ר
נ
,
ה):
עוד
-
מאחר
שעושין
נבלה
זו
מי
לך
פתחון
פה
ללמד
עליהם
סניגוריא
,
שכל
הלילה
היה
מליץ
עליהם
טובות;
קרי
ביה:
מי
לך
פֶה.
רשב"ם:
עוד
מי
לך
פה
-
העוד
לך
קרובים
בעיר
מלבד
אילו
שבבית?
ראב"ע פירוש א - הקצר:
עוד
מי
לך
פה
-
אם
יש
לך
חתן;
ובניך
-
או
חתנים
שהם
כבניך
,
וכל
בנותיך.
והנה
פה
טענה
על
האומר
(ב"ר
נ
,
ב)
,
כי
האחד
הלך
להציל
את
לוט;
והנה
שניהם
דברו
אליו;
ועוד:
"כי
משחיתים
אנחנו"
(להלן
,
יג).
גם
האחד
שדיבר
לוט
אחרי
כן
עמו
,
שאמר
לו
"ותגדל
חסדך"
(להלן
,
יט)
,
הוא
אמר:
"כי
לא
אוכל
לעשות
דבר"
(להלן
,
כב).
רמב"ן:
חתן
ובניך
ובנותיך
-
לשון
רבנו
שלמה:
מי
משלך
עוד
בעיר
חוץ
מאשתך
ובנותיך
שבבית?
אם
יש
לך
חתן
או
בנים
ובנות
,
הוצא
מן
המקום.
ואם
כן
,
יהיה
דברם
כדרך
בני
אדם
,
שהוא
לא
היו
לו
בנים
כי
אם
בנות.
ורבי
אברהם
אמר:
חתן
ובניך
-
חתנים
שהם
כבניך.
ויתכן
שהיו
לו
בנים
גדולים
נשואי
נשים
,
ודבר
עם
חתניו
תחלה
,
כי
היה
סבור
שבניו
ישמעו
לו
,
וכאשר
צחקו
עליו
חתניו
וארכו
הדברים
ביניהם
,
עלה
השחר
,
והמלאכים
לא
הניחוהו
לקחת
,
רק
הנמצאים
אתו
בבית.
והנה
זכותו
של
לוט
היה
מציל
בנים
ובנות
וחתנים
,
לא
כאשר
חשב
אברהם
שימית
צדיק
עם
רשע;
וברור
הוא
שהיו
המלאכים
יודעים
דעת
עליון
בזה
,
כי
גם
צוער
הצילו
בתפלתו.
ויתכן
שהיה
זה
לכבוד
האכסניא
,
כי
דרך
מוסר
לשלוחים
להציל
בעל
ביתם
וכל
אשר
לו
,
כאשר
עשו
שלוחי
יהושע
,
שהצילו
גם
כל
משפחת
בעלת
ביתם
(ראה
יהו'
ו
,
כג).
ובבראשית
רבא
(נ
,
כא):
לוט
-
על
ידי
שכבד
המלאך
,
נשא
לו
פנים.
רד"ק:
ויאמרו.
עד
מי
לך
פה
-
כמו
מי
לך
עוד
פה.
ובניך
-
בני
בנותיך
,
כי
לא
היו
לו
בנים.
ואם
היו
לו
,
היו
עמו
בבית
,
ואם
היו
בעיר
,
היה
אומר:
"ויצא
לוט
וידבר
אל
חתניו"
ואל
בניו
(ראה
להלן
,
יד);
אלא
מלמד
,
שלא
היו
לו
בנים.
וכל
אשר
לך
בעיר
-
בהמות
או
כסף
וזהב
ובגדים.
הוצא
מן
המקום
-
לא
מן
העיר
לבד
,
כי
גם
מן
המקום
כולו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכראות
אלו
האנשים
רע
מנהג
אנשי
העיר
,
ונתברר
להם
מעניינם
שהם
לא
יחזרו
למוטב
בשום
פנים
,
לא
דברו
דבר
לאנשי
העיר
,
אבל
השתדלו
בהצלת
לוט
וביתו;
ואמרו
לו
,
שיוציא
משם
כל
אשר
לו
בעיר
,
וחתניו
ובניו
ובנותיו
,
כי
משחית
השם
העיר
מפני
רע
מעשיהם
,
ושלחם
שם
להשחיתם
,
אם
הם
באופן
שיהיו
ראויים
להשחתה.
ולא
האמינו
חתניו
בלוט
,
באמרו
להם
,
שיצאו
משם
כי
משחית
השם
העיר.
וזה
ממה
שיֵרָאֶה
ממנו
,
שכבר
היה
נשחת
המקום
הזה
מהשם
יתעלה
על
דרך
הפלא;
אם
לא
שנאמר
,
שהשחתתם
המקום
ההוא
היה
בשלא
השתדלו
להציל
האנשים
ההם
,
בשיודיעו
להם
זה
הרע
הנכון
לבא
עליהם
,
ואולי
ישובו
אל
השם
וירחמם
,
או
יברחו
מן
המקום
ההוא.
והנה
לא
רצה
השם
בהצלתם
בזה
האופן
―
רוצה
לומר
,
שיברחו
מן
המקום
ההוא
―
כדי
לבער
בעלי
המדות
המגונות
האלו
,
שלא
ילמדו
מהם
שאר
האנשים;
עם
שכבר
הגיע
מרוע
בחירתם
שלא
היו
מאמינים
לדברי
הנביאים
,
ולזה
תמצא
שחתני
לוט
גם
הם
לא
האמינו
בזה
,
ולזה
לא
השתדלו
לברוח
מן
העיר.
והוא
מבואר
,
שכבר
יֵאָמֵר
במי
שיכול
להציל
ולא
הציל
,
שהוא
עושה
הרע
,
ולזה
יתכן
שיאמרו
אלו
האנשים:
כי
משחיתים
אנחנו
,
מפני
שאינם
משתדלים
בהצלה.