תנ"ך - ויצא לוט וידבר׀ אל־חתניו׀ לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן־המקום הזה כי־משחית ה' את־העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו: (בראשית פרק יט פסוק יד)

וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר׀ אֶל־חֲתָנָיו׀ לֹקְחֵי בְנֹתָיו וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן־הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי־מַשְׁחִית יְהוָה אֶת־הָעִיר וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו: (בראשית פרק יט פסוק יד)

ויצא לוט וידבר׀ אל־חתניו׀ לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן־המקום הזה כי־משחית ה' את־העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו: (בראשית פרק יט פסוק יד)

ויצא לוט וידבר׀ אל־חתניו׀ לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן־המקום הזה כי־משחית יהוה את־העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו: (בראשית פרק יט פסוק יד)

תרגום אונקלוס:

וּנפַק לוֹט וּמַלֵיל עִם חַתנוֹהִי נָסְבֵי בְנָתֵיהּ וַאֲמַר קוּמוּ פוּקוּ מִן אַתרָא הָדֵין אֲרֵי מְחַבֵּיל יְיָ יָת קַרתָּא וַהֲוָה כִמחָיֵיך בְּעֵינֵי חַתנוֹהִי :

עין המסורה:

קומו צאו - ב': בר' יט , יד; שמ' יב , לא. בעיני - ל"ג בתורה: ראה בר' ו , ח.

מסורה קטנה:

קומו צאו - ב'; כמצחק - ל'.

רש"י:

חתניו - שתי בנות נשואות היו לו בעיר. לקחי בנותיו - שאותן שבבית ארוסות להן.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

לוקחי בנותיו - שתי בנות אחרות היו לו , ומתו בסדום; והעד: הנמצאות. ויאמר רבי יונה (רקמה ע' מו): לא יתכן לאמר וכמו עלה השחר; ושכח "ורבו כמו רבו" (זכ' י , ח). ויאיצו - כמו 'ויציקו' (ש"ב טו , כד); כמו "אצים לאמר" (שמ' ה , יג).

ר' יוסף בכור שור:

ויהי כמצחק - מחזיקים אותו כשוטה , כי לא האמינו.

רמב"ן:

חתן ובניך ובנותיך - לשון רבנו שלמה: מי משלך עוד בעיר חוץ מאשתך ובנותיך שבבית? אם יש לך חתן או בנים ובנות , הוצא מן המקום. ואם כן , יהיה דברם כדרך בני אדם , שהוא לא היו לו בנים כי אם בנות. ורבי אברהם אמר: חתן ובניך - חתנים שהם כבניך. ויתכן שהיו לו בנים גדולים נשואי נשים , ודבר עם חתניו תחלה , כי היה סבור שבניו ישמעו לו , וכאשר צחקו עליו חתניו וארכו הדברים ביניהם , עלה השחר , והמלאכים לא הניחוהו לקחת , רק הנמצאים אתו בבית. והנה זכותו של לוט היה מציל בנים ובנות וחתנים , לא כאשר חשב אברהם שימית צדיק עם רשע; וברור הוא שהיו המלאכים יודעים דעת עליון בזה , כי גם צוער הצילו בתפלתו. ויתכן שהיה זה לכבוד האכסניא , כי דרך מוסר לשלוחים להציל בעל ביתם וכל אשר לו , כאשר עשו שלוחי יהושע , שהצילו גם כל משפחת בעלת ביתם (ראה יהו' ו , כג). ובבראשית רבא (נ , כא): לוט - על ידי שכבד המלאך , נשא לו פנים.

רד"ק:

ויצא לוט. לוקחי בנותיו - שהיו לוקחי בנותיו , שלקחום כבר; ולא אמר שדבר אל בנותיו , כי הנשים נמשכות אחר דעת בעליהן.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

וכראות אלו האנשים רע מנהג אנשי העיר , ונתברר להם מעניינם שהם לא יחזרו למוטב בשום פנים , לא דברו דבר לאנשי העיר , אבל השתדלו בהצלת לוט וביתו; ואמרו לו , שיוציא משם כל אשר לו בעיר , וחתניו ובניו ובנותיו , כי משחית השם העיר מפני רע מעשיהם , ושלחם שם להשחיתם , אם הם באופן שיהיו ראויים להשחתה. ולא האמינו חתניו בלוט , באמרו להם , שיצאו משם כי משחית השם העיר. וזה ממה שיֵרָאֶה ממנו , שכבר היה נשחת המקום הזה מהשם יתעלה על דרך הפלא; אם לא שנאמר , שהשחתתם המקום ההוא היה בשלא השתדלו להציל האנשים ההם , בשיודיעו להם זה הרע הנכון לבא עליהם , ואולי ישובו אל השם וירחמם , או יברחו מן המקום ההוא. והנה לא רצה השם בהצלתם בזה האופן ― רוצה לומר , שיברחו מן המקום ההוא ― כדי לבער בעלי המדות המגונות האלו , שלא ילמדו מהם שאר האנשים; עם שכבר הגיע מרוע בחירתם שלא היו מאמינים לדברי הנביאים , ולזה תמצא שחתני לוט גם הם לא האמינו בזה , ולזה לא השתדלו לברוח מן העיר. והוא מבואר , שכבר יֵאָמֵר במי שיכול להציל ולא הציל , שהוא עושה הרע , ולזה יתכן שיאמרו אלו האנשים: כי משחיתים אנחנו , מפני שאינם משתדלים בהצלה.