תנ"ך - וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את־אשתך ואת־שתי בנתיך הנמצאת פן־תספה בעון העיר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֙יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֺ֥ן הָעִֽיר: (בראשית פרק יט פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת־אִשְׁתְּךָ וְאֶת־שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן־תִּסָּפֶה בַּעֲוֺן הָעִיר: (בראשית פרק יט פסוק טו)

טקסט בלבד:

וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את־אשתך ואת־שתי בנתיך הנמצאת פן־תספה בעון העיר: (בראשית פרק יט פסוק טו)

תיקון קוראים:

וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את־אשתך ואת־שתי בנתיך הנמצאת פן־תספה בעון העיר: (בראשית פרק יט פסוק טו)

תרגום אונקלוס:
וּכמִיסַק צַפרָא הֲוָה וּדחַקוּ מַלאֲכַיָא בְּלוֹט לְמֵימַר קוּם דְּבַר יָת אִתְּתָך וְיָת תַּרתֵּין בְּנָתָך דְּאִשׁתְּכַחָא מְהֵימְנָן עִמָך דִּלמָא תִלקֵי בְּחוֹבֵי קַרתָּא :

עין המסורה:
וכמו - ב': בר' יט , טו; יש' מא , כה. אשתך - ז': ראה בר' יב , יח. ואת - שתי - ו': *בר' יט , טו; לב , כג; שמ' כח , כה; לט , יח; ש"א ל , יח; יח' לה , י. וכל כליות דכותהון. הנמצאת - ב' , אחד חסר ואחד מלא: בר' יט , טו; שו' כ , מח.

מסורה גדולה:
ואת שתי ו' וכמו השחר עלה ויקם בלילה הוא ואת שתי קצות וחבירו ויצל דוד יען אמרך את שני הגוים. וכל כליות דכות'.

מסורה קטנה:
וכמו - ב'; ויאיצו - ל'; ואת - שתי - ו'.

רש"י:
ויאיצו - "ודחיקו" (ת"א) - מיהרוהו. הנמצאת - המוזמנות לך בבית להצילם. ומדרש אגדה יש (ב"ר נ , י) , וזה יישובו של מקרא. תספה - תהיה כָּלֶה; "עד תם כל הדור" (דב' ב , יד) - מתרגמינן: "עד דסף".

רשב"ם:
וכמו השחר עלה - נכתב פסוק זה בשביל שכתוב לפנינו "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" (להלן , כג) , להודיע , שכל כך המתינו לו המלאכים בשביל חיבתו של אברהם.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
לוקחי בנותיו - שתי בנות אחרות היו לו , ומתו בסדום; והעד: הנמצאות. ויאמר רבי יונה (רקמה ע' מו): לא יתכן לאמר וכמו עלה השחר; ושכח "ורבו כמו רבו" (זכ' י , ח). ויאיצו - כמו 'ויציקו' (ש"ב טו , כד); כמו "אצים לאמר" (שמ' ה , יג).

רמב"ן:
חתן ובניך ובנותיך - לשון רבנו שלמה: מי משלך עוד בעיר חוץ מאשתך ובנותיך שבבית? אם יש לך חתן או בנים ובנות , הוצא מן המקום. ואם כן , יהיה דברם כדרך בני אדם , שהוא לא היו לו בנים כי אם בנות. ורבי אברהם אמר: חתן ובניך - חתנים שהם כבניך. ויתכן שהיו לו בנים גדולים נשואי נשים , ודבר עם חתניו תחלה , כי היה סבור שבניו ישמעו לו , וכאשר צחקו עליו חתניו וארכו הדברים ביניהם , עלה השחר , והמלאכים לא הניחוהו לקחת , רק הנמצאים אתו בבית. והנה זכותו של לוט היה מציל בנים ובנות וחתנים , לא כאשר חשב אברהם שימית צדיק עם רשע; וברור הוא שהיו המלאכים יודעים דעת עליון בזה , כי גם צוער הצילו בתפלתו. ויתכן שהיה זה לכבוד האכסניא , כי דרך מוסר לשלוחים להציל בעל ביתם וכל אשר לו , כאשר עשו שלוחי יהושע , שהצילו גם כל משפחת בעלת ביתם (ראה יהו' ו , כג). ובבראשית רבא (נ , כא): לוט - על ידי שכבד המלאך , נשא לו פנים.

רד"ק:
וכמו השחר עלה - בעת שעלה השחר. ויאיצו - דחקו בו המלאכים. כאן קראן מלאכים , לפי שעשו מעשה מלאכים להציל לוט ולשחת כל המקום. הנמצאות - אתך בבית.

רלב"ג - ביאור המילות:
ויאיצו - וימהרו. בעון העיר - בעונש העיר.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה קרוב לעליית השחר מהרו האנשים האלה את לוט לצאת מהמקום עם אשתו ושתי בנותיו הבתולות הנמצאות עמו בביתו , כדי שלא יספה בעון העיר.
ריכוז קישורים