תנ"ך - ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על־נפשך אל־תביט אחריך ואל־תעמד בכל־הככר ההרה המלט פן־תספה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכָל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה: (בראשית פרק יט פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל־נַפְשֶׁךָ אַל־תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל־תַּעֲמֹד בְּכָל־הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן־תִּסָּפֶה: (בראשית פרק יט פסוק יז)

טקסט בלבד:

ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על־נפשך אל־תביט אחריך ואל־תעמד בכל־הככר ההרה המלט פן־תספה: (בראשית פרק יט פסוק יז)

תיקון קוראים:

ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על־נפשך אל־תביט אחריך ואל־תעמד בכל־הככר ההרה המלט פן־תספה: (בראשית פרק יט פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה כַד אַפֵּיק יָתְהוֹן לְבָרָא וַאֲמַר חוּס עַל נַפשָׁך לָא תִסתַּכִי לַאֲחוֹרָך וְלָא תְקוּם בְּכָל מֵישְׁרָא לְטוּרָא אִשׁתֵּיזַב דִּלמָא תִלקֵי :

עין המסורה:
כהוציאם - ב': בר' יט , יז; יהו' י , כד. החוצה - י"ו: ראה בר' טו , ה. תביט - ה': *בר' יט , יז; חב' א , ג , יג; תה' י , יד; צא , ח. ואל - תעמד - ב': בר' יט , יז; *עו' א , יד. ההרה - י"ג: ראה בר' יב , ח.

מסורה גדולה:
תביט ה' אל תביט אחריך ואל תעמד למה תראני און ועמל תביט למה תביט בוגדים ראתה כי אתה עמל וכעס רק בעיניך תביט.

מסורה קטנה:
כהוציאם - ב'; החוצה - י"ו; תביט - ה'; ההרה - י"ג.

רש"י:
המלט על נפשך - דייך להציל נפשות , ולא תחוס על הממון. אל תבט (בנוסחנו: תביט) אחריך - אתה הרשעת עמהם , ובזכות אחרים אתה ניצול; אינך כדיי לראות בפורענותן ואתה ניצול. בכל הככר - ככר הירדן. ההרה המלט - אצל אברהם בְּרַח , שהיה יושב בהר , שנאמר "ויעתק משם ההרה" (בר' יב , ח); ואף עכשיו היה יושב שם , שנאמר "עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה" (בר' יג , ג) , ואע"פ שכתוב "ויאהל אברם" וגו' (שם , יח) , אהלים הרבה היו לו ונמשכו עד חברון. המלט - לשון השמטה , וכן כל 'מליטה' שבמקרא , 'אשמוציר' בלעז; וכן: "והמליטה זכר" (יש' סו , ז) - שנשמט העובר מן הרחם; "כצפור נמלטה" (תה' קכד , ז); "ולא יכלו מלט משא" (יש' מו , ב) - להשמיט משא הרעי שבנקביהם.

רשב"ם:
אל תביט אחריך - בשביל צער חתניך שבעיר; ועוד , כי המביט אחריו מתעכב בדרך; גם שלא להסתכל במלאכים ובמעשיהם שלא לצורך , כדכתיב "מות נמות כי יי' ראינו" (ראה שו' כג , יב); וכן ביעקב "כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי" (בר' לב , לא).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ומלת כהוציאם - 'שם הפועל' , כמו "להוציאם מארץ מצרים" (יר' לא , לא); והמ"ם סימן הפועלים , והם המלאכים; ואותם - פעולים. אל תביט אחריך - אתה וכל אשר לך; וכן "לא תאכל ממנו" (בר' ב , יז).

ר' יוסף בכור שור:
המלט על נפשך אל תבט אחריך - כלומר: רוץ מהרה ואל תבט אחריך - כאדם שאומר לחבירו 'נְבוש אַלֵיץ מֵיאַה רְגַרְדונְטא' (בלעז; אל תלכו בהביטכם בי) , אלא מהרו ללכת , כי הענן עולה ובו גפרית ואש ומתפשט על הארץ כמו ענן הגשמים , ואם ידביק אתכם , הרי אתם מתים.

רמב"ן:
אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר - שיעור הכתוב: אל תעמד בכל הככר ואל תביט אחריך אחר שתנצל; כי עד היות לוט ההרה לא תרד עליהם רעה; ובעבור כן אמר "ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה" (להלן , יט) בהיותי בככר , כי אתה לא תאריך לי , רק מעט , כאשר אמרת: מהר המלט (ראה להלן , כב). ואמר רבי אברהם: אל תביט אחריך אתה וכל אשר לך; וכן "לא תאכל ממנו". ומה צורך לזה , ואין העונש בכאן מפני שיעברו על אזהרת המלאך? אבל הוא הזהירם מדעתו שיגיע להם ענש בהבטה ההיא , והוא הזהיר את לוט לזכותו , וכל השומע ונזהר הוא את נפשו הציל. וענין איסור ההבטה - אמר רבנו שלמה: אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול , אינך רשאי לראות בפורענותן. ועוד בו ענין , כי הֵרָאוֹת באויר הַדֶּבֶר ובכל החליים הנדבקים , יזיק מאד וידביקם , וכן המחשבה בהם; ולכן יסגר המצורע וישב בדד (ראה וי' יג , מו) , וכן נשוכי החיות השוטות ככלב השוטה וזולתו , כאשר יראו המים וכל מראה , יחזו בהם דמות המזיק וימותו , כמו שאמרו במסכת יומא (פד , א) , והזכירוהו אנשי הטבע; ולכן היתה אשתו נציב מלח , כי באתה המכה במחשבתה , כאשר ראתה גפרית ומלח היורד עליהם מן השמים , ודבקה בה. וקרוב אני לומר , כי בהשחית יי' את הערים האלה , היה המלאך המשחית עומד בין הארץ ובין השמים , נראה בלהב האש , כענין במלאך המשחית אשר ראה דוד (ש"ב כד , טז) , ולכן אסר להם ההבטה. ובפירקי רבי אליעזר (פר"א כה) - כענין הזה , אמרו להם: אל תביטו לאחוריכם שהרי ירדה שכינתו של הקדוש ברוך הוא להמטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. עירית אשתו של לוט נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות בסדם , והביטה לאחריה לראות אם הולכות הן אחריה , וראת אחורי השכינה ונעשת נציב מלח.

רד"ק:
ויהי - בעוד שהיו מוציאים אותו , היו מזהירים אותו למהר להמלט. ויאמר - המלאך שבא להצילו , אע"פ שהיו שניהם כאחד. אל תביט אחריך - אמרו לו זה כדי שלא יתעכב בהביטו אחריו; ושמא היה מביט אחריו לראות אם נהפכה העיר , לפיכך הזהירוהו בזה. בכל הככר - כי כל ערי הככר נהפכו. פן תספה עמהם אם תעמוד , כי אין לנו להצילך מתוך ההפכה אחר שתחל ההפכה; כי ברגע נהפכו כל הערים , כמו שאמר "ההפוכה כמו רגע" (איכה ד , ו).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר הוציאו אותו החוצה , אמרו לו שימהר לרוץ , כדי שינצל , ולא יביט אחריו , כדי שלא יתעכב מהבריחה , ולא יתעכב בכל הככר , כי כל הככר יִפָסֵד , אבל ימלט בהר הסמוך לשם , כדי שלא יספה.
ריכוז קישורים