תנ"ך - ויאמר
לוט
אלהם
אל־נא
אדני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֥אמֶר
ל֖וֹט
אֲלֵהֶ֑ם
אַל־נָ֖א
אֲדֹנָֽי:
(בראשית פרק יט פסוק יח)
וַיֹּאמֶר
לוֹט
אֲלֵהֶם
אַל־נָא
אֲדֹנָי:
(בראשית פרק יט פסוק יח)
ויאמר
לוט
אלהם
אל־נא
אדני:
(בראשית פרק יט פסוק יח)
ויאמר
לוט
אלהם
אל־נא
אדני:
(בראשית פרק יט פסוק יח)
רש"י:
אל
נא
אדני
-
רבותינו
אמרו
(שבועות
לה
,
ב)
,
ששֵם
זה
-
קודש
,
שנאמר
בו:
"להחיות
את
נפשי"
(להלן
,
יט)
-
מי
שיש
בידו
להמית
ולהחיות.
ותרגומו:
"בבעו
כען
יי'"
(ת"א).
אל
נא
-
אל
תאמרו
אלי
להמלט
ההרה.
נא
-
לשון
בקשה.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
אל
נא
אדני
-
חול
,
ונקמץ
בעבור
שהוא
סוף
פסוק.
ויאמר
רב
שמואל
הנגיד
הספרדי
ז"ל
,
כי
אל
נא
-
מגזרת
'הואל'.
ועל
דעתי
,
שהוא
כמו
'לא'
,
כי
כאשר
אמרו
לו
"ההרה
המלט"
(לעיל
,
יז)
,
השיב:
לא
כן
רבותיי.
ר' יוסף בכור שור:
אל
נא
אדוני
-
לאנשים
אמר
,
שאמרו
לו:
"ההרה"
(לעיל
,
יז)
,
ואמר
להם:
אל
אדני
-
אל
תאמרו
לי
שאלך
ההרה
,
כי
רב
הדרך
ביני
ובין
ההר
,
ועד
שלא
אבוא
שם
יתפשט
הענן
על
כל
וידבקני.
וזה
אדוני
-
'חול'
לפי
הפשט
,
ואחר
כך
מרוב
פחדו
התחיל
להתפלל
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
ולומר:
הנה
נא
מצא
עבדך
וגו';
ולפיכך
שָׂם
הפסוק
בין
מה
שאמר
לאנשים
ובין
התפילה
שהתפלל
לפני
הקדוש
ברוך
הוא.
רד"ק:
ויאמר.
אל
נא
-
בבקשה
מכם
שלא
תצריכוני
לעלות
ההרה
,
כי
לא
אוכל
למהר
פעמי
כל
כך.
אדני
-
לשון
חול
,
ונקמץ
מפני
ההפסק;
וכן
תרגם
אנקלוס
"בבעו
כען
רבוני".
ורבותינו
ז"ל
אמרו
(שבועות
לה
,
ב):
כל
'אדני'
הכתובים
באברהם
-
קדש
,
הכתובים
בלוט
-
חול
,
חוץ
מזה
שהוא
קדש:
אל
נא
אדני
,
שהרי
אמר
לו
להחיות
את
נפשו
-
מי
שיש
בידו
להמית
ולהחיות.
ודבריהם
תמה.
שהרי
אמר
ויאמר
לוט
אליהם
-
לשון
רבים
משמע;
והמלאך
גם
כן
יש
בידו
להמית
ולהחיות
בשליחות
האל
,
ואפילו
הנביאים
,
כמו
אליהו
(ראה
מ"ב
א
,
י
-
יד)
ואלישע
(ראה
מ"ב
ד
,
לד
-
לה).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר
להם
לוט
,
שהוא
לא
יוכל
להמלט
אל
ההר
ההוא
,
כי
הוא
רחוק
,
ולא
יוכל
לנוס
עם
אשתו
ובנותיו
כל
זה
הדרך
הארוך
בזולת
מנוחה
,
ואולי
יתעכבו
בדרך
וידבק
בהם
הרע.
ולזה
חלה
פניהם
שימלט
בצוער
,
שהיא
קרובה
,
והיה
שם
מעט
מהאנשים
,
ויתכן
גם
כן
שלא
היו
שם
כמו
אלו
המנהגים
הרעים
שהיו
בשאר
העיירות
ההם.