תנ"ך - ויאמר הנה נא־אדני סורו נא אל־בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין: (בראשית פרק יט פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא־אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל־בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין: (בראשית פרק יט פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויאמר הנה נא־אדני סורו נא אל־בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין: (בראשית פרק יט פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויאמר הנה נא־אדני סורו נא אל־בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין: (בראשית פרק יט פסוק ב)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר בְּבָעוּ כְעַן רִבּוֹנַי זוּרוּ כְעַן לְבֵית עַבדְּכוֹן וּבִיתוּ וְאַסחוֹ רַגלֵיכוֹן וְתַקדְּמוּן וּתהָכוּן לְאוֹרַחכוֹן וַאֲמַרוּ לָא אֱלָהֵין בִּרחוֹבָא נְבִית :

עין המסורה:
ורחצו - ב' בפתח: בר' יח , ד; יט , ב. והשכמתם - ג': *בר' יט , ב; שו' יט , ט; ש"א כט , י. ויאמרו לא - ב' (בטעמא , מונח וזקף): בר' יט , ב; ש"א ח , יט. לא - ב' דגשין: בר' יט , ב; ש"א ח , יט. ברחוב - ד': בר' יט , ב; שו' יט , כ; יש' נט , יד; איוב כט , ז.

מסורה גדולה:
והשכמתם ג' והשכמתם והלכתם לדרככם והשכמתם מחר לדרככם והשכמתם בבקר ואור לכם.

מסורה קטנה:
הנה - ל'; אדני - ל'; ורחצו - ב'; והשכמתם - ג'; לא - ב' דגש'.

רש"י:
הנה נא אדני - הנה נא אתם אדנים לי , אחרי שעברתם עלי. דבר אחר: הנה נא - אתם צריכים לתת לב על הרשעים הללו שלא יכירו בכם , וזו היא עיצה נכונה: סורו נא וגו' - עקמו את הדרך לביתי דרך עקלתון , שלא יכירו שאתם נכנסין שם , לכך נאמר סורו; בראשית רבה (נ , ד). [ולינו ורחצו רגליכם - וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואחר כך רוחץ? ועוד , שהרי אברהם אמר להם תחלה: "רחצו רגליכם" (בר' יח , ד)!? אלא כך אמר לוט: כשיבאו אנשי סדום ויראו שכבר רחצו רגליהם , יעלילו עלי ויאמרו: כבר עברו שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו; לפיכך אמר: מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם , שיהיו נראין כמו שבאו עכשיו , לפיכך אמר לינו תחלה , ואחר כך: רחצו (ראה ב"ר נ , ד)]. ויאמרו לא; לאברהם אמרו: "כן תעשה" (בר' יח , ה)!? מכאן שמסרבין לקטן , ואין מסרבין לגדול (ראה ב"מ פז , א). כי ברחוב נלין - הרי 'כי' משמש בלשון 'אלא' , שאמרו: לא נסור לביתך , אלא ברחובה של עיר נלין.

רשב"ם:
כי ברחוב נלין - אלא ברחוב נלין.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
הנה נא אדני - רבותיי , לשון חול. וכאשר תמצא מלת 'סור' ואחריה מ"ם , היא כמשמעה; ואם אחריה 'אֶל' הפתוח בפתח קטן , טעמה , שיסור ממקומו וילך אל הקורא או המקום הנקרא , כמו "סורה אלי" (שו' ד , יח). ויאמרו לא - אם לא תפצר; וזאת המלה - רבוי דברים , כטעם 'פיוסים' (ראה ת"י); וכן "ואון ותרפים הפצר" (ש"א טו , כג).

ר' יוסף בכור שור:
ויאמר... סורו נא אל בית עבדכם - כל מקום שיש לירא שייך לומר 'סורה' , כמו שנאמר "סורה אדוני סורה אלי אל תירא" (שו' ד , יח); 'דשטורני"ר' בלעז. והשכמתם והלכתם לדרככם - למחר בהשכמה , טרם יכיר איש את רעהו תלכו לכם , פן ירגישו אנשי העיר בכם , כי ירא אני פן יריעו לכם , כי רעים וחטאים הם מאד. ויאמרו לא כי ברחוב נלין - השיבו לו: וכי מפני פחדם נִכָּנֵס לביתך? תיור גדול יש לנו , שאנו שלוחים של מקום , ועתה ברחוב נלין מפני זאת שאמרת , ונראה מה יוכלו עשה.

רמב"ן:
הנה נא אדני - לשון רבנו שלמה: הנה נא אתם אדנים לי אחר שעברתם עלי. והנכון שהוא לשון 'תְחִנָה' , אדני , הנה נא בית עבדכם , סורו נא אלי. ומלת סורו - כמו "סורה שבה פה" (רות ד , א); "סורה אדני סורה אלי אל תירא" (שו' ד , יח). וטעם והשכמתם והלכתם לדרככם - להגיד להם שלא יתעכבו בעיר אחר הבקר , כי ידע בענין אנשי העיר ורשעם , אבל היה חושב כי "באור הבקר יעשוה" (מי' ב , א); או שראה אותם כהולכי ארחות לא יתעכבו בעיר , ואמר והשכמתם והלכתם לדרככם אם תרצו.

רד"ק:
הנה נא אדני. נא - ענין תחנה ובקשה. הנה נא - סגול מפני דִגוש נו"ן נא. אדני - בפתח , לשון חול; כי סבור היה שהם אנשים גדולים; ומראיהם נורא , עד שנדמו לו מתחלה מלאכים. ואם היה במראה , הוא כמשמעו. ולינו - לינה היו צריכים , כי בערב באו. ורחצו - הרי"ש פתוחה כי הוא צווי. ופירושו כמו שפירשנו באברהם (בר' יח , ד). ורחיצת הרגלים הוא שמזמנין לאורח תחילה; ולא אמר להם על האכילה , כי ידוע הוא , כי כיון שילינו עמו , יאכלו עמו; ובכלל הלינה - האכילה והשכיבה. והשכמתם - ואם תרצו , תשכימו ותלכו לדרככם; כמו שאמר להם אברהם: "אחר תעבורו" (בר' יח , ה). ויאמרו לא - מכאן למדו רבותינו ז"ל (ב"מ פז , א): מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול , שהרי אמרו לאברהם: "כן תעשה" (בר' יח , ה). כי ברחוב - ברחוב העיר; לא נתאכסן אצל אדם מן העיר.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וזכר שאחר זה באו שני המלאכים לסדום בערב , ביום ההוא בעצמו אשר נפרדו מאברהם , כי סדום לא היה רחוק משם. ובבואם היה יושב לוט בשער סדום ― ואולי היה אחד מדייני העיר , כמו שאמרו בבראשית רבה (ב"ר נ , ג) , או קרה שהיה אז יושב במקום ההוא ― וכראותו אותם , קם לקראתם והשתחוה להם , וחלה פניהם שיסורו אל ביתו , כי כבר פנה היום ולא יתכן להם שיעברו המקום ההוא; וזה , שאם היה להם דבר נחוץ , יתכן שישכימו בבקר וילכו לדרכם , ולא יסכנו עצמם ללכת בעת ההיא בארץ ההיא , כי לרעת אנשי הארץ היו בהם רוצחים , והיו האנשים שם בסכנה כשילכו בדרך , אם לא ילכו לאור היום. ולא רצו לקבל זה ממנו , אם לא אחר ההפצר , ואמרו לו , שכבר ינצלו מזאת הסכנה בשילינו ברחוב העיר.
ריכוז קישורים