תנ"ך - לכה
נשקה
את־אבינו
יין
ונשכבה
עמו
ונחיה
מאבינו
זרע:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְכָ֨ה
נַשְׁקֶ֧ה
אֶת־אָבִ֛ינוּ
יַ֖יִן
וְנִשְׁכְּבָ֣ה
עִמּ֑וֹ
וּנְחַיֶּ֥ה
מֵאָבִ֖ינוּ
זָֽרַע:
(בראשית פרק יט פסוק לב)
לְכָה
נַשְׁקֶה
אֶת־אָבִינוּ
יַיִן
וְנִשְׁכְּבָה
עִמּוֹ
וּנְחַיֶּה
מֵאָבִינוּ
זָרַע:
(בראשית פרק יט פסוק לב)
לכה
נשקה
את־אבינו
יין
ונשכבה
עמו
ונחיה
מאבינו
זרע:
(בראשית פרק יט פסוק לב)
לכה
נשקה
את־אבינו
יין
ונשכבה
עמו
ונחיה
מאבינו
זרע:
(בראשית פרק יט פסוק לב)
תרגום אונקלוס:
אֵיתַא
נַשׁקֵי
יָת
אֲבוּנָא
חַמרָא
וְנִשׁכּוֹב
עִמֵיהּ
וּנקַיֵים
מֵאֲבוּנָא
בְּנִין
:
מסורה גדולה:
ונחיה
ג'
ונחיה
מאבינו
זרע
וחבירו
ונחיה
סוס
ופרד.
רמב"ן:
וטעם
ונחיה
מאבינו
זרע
-
באולי
,
כי
אמרו:
נעשה
אנחנו
המעשה
הראוי
לנו
,
כי
ירחם
האלהים
ונוליד
זכר
ונקבה
ויתקיים
העולם
מהם
,
כי
"עולם
חסד
יבנה"
(תה'
פט
,
ג)
,
ולא
לחנם
הצילנו
השם.
והנה
היו
צנועות
ולא
רצו
לאמר
לאביהן
שישא
אותן
,
כי
בן
נח
מותר
בבתו
,
או
שהיה
הדבר
מכוער
מאד
בעיני
הדורות
ההם
,
ולא
נעשה
כן
מעולם;
וכן
רבותינו
(תנח'
וירא
יב)
בהגדות
מגנים
את
לוט
מאד.
רד"ק:
לכה
-
כבר
פרשנו
כי
מלת
'לכה'
,
'לכו'
,
'הבה'
(ראה
בר'
יא
,
ג)
הוא
ענין
ההסכמה
והעזר
איש
מחברו;
לפיכך
לא
ישמרו
בהם
יחיד
ורבים
,
זכר
ונקבה
,
כי
הם
כענין
שֵׁם.
נשקה
את
אבינו
יין
-
כלומר:
עד
שישתכר
ולא
ידע
מה
לעשות
,
ונשכבה
עמו
,
כי
בידיעה
לא
ישכב
עם
בנותיו.
חלילה
לתרבות
אברהם
אבינו
שיעשה
דבר
נבלה!
והודיענו
בספור
הזה
,
כי
אפלו
אותם
שאינם
בני
תורה
ירחיקו
מאלה
התועבות
,
אף
כי
אותם
בני
תורה
,
שראוי
להם
שירחיקום.
וכל
הספור
נכתב
להודיע
תולדות
עמון
ומואב
,
כי
מבני
לוט
היו
שתי
האומות
האלה.
והאל
נתן
להם
ארץ
נחלה
לאהבת
אברהם
אבינו
,
שהיה
לוט
בן
אחיו
ומרבית
ביתו
,
ומנע
את
ישראל
שלא
יצורו
אותם
ולא
יתגרו
בם
מלחמה
,
כי
לא
יתן
להם
מארצם
עד
מדרך
כף
רגל
,
כי
לבני
לוט
נתן
אותה
ירושה
,
כמו
שכתוב
(ראה
דב'
ב
,
יט).
ונחיה
מאבינו
זרע
-
כי
מי
שלא
ישאיר
זרע
,
הרי
הוא
כמת
,
אם
לא
ישאיר
אחריו
דבר
שיזכור
שמו
בו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכבר
חשבו
בנותיו
שזה
ההפסד
קרה
בכל
היישוב
,
ולזה
לא
חשבו
ימּצא
בעולם
זולתן
וזולת
אביהן;
ולזה
השתדלו
לחיות
מאביהן
זרע
,
כדי
שלא
יפסד
המין
האנושי;
ומפני
זה
השקו
את
אביהן
יין
ושכרוהו
,
בדרך
שלא
ירגיש
בשכבן
עמו.
ולא
הרגיש
בשכב
עמו
הבכירה
,
אבל
הרגיש
בקומה
הרגש
מעטי;
ועם
כל
זה
לא
נשמר
משתיית
היין
ומהשתכר
שנית
,
ושכב
עם
הצעירה
ולא
הרגיש
בשכבה
ובקומה
,
כי
היא
קמה
בחריצות
בעודו
נשקע
בשינה.