תנ"ך - ושם־הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כוש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן ה֣וּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ: (בראשית פרק ב פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְשֵׁם־הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל־אֶרֶץ כּוּשׁ: (בראשית פרק ב פסוק יג)

טקסט בלבד:

ושם־הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כוש: (בראשית פרק ב פסוק יג)

תיקון קוראים:

ושם־הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כוש: (בראשית פרק ב פסוק יג)

תרגום אונקלוס:
וְשׁוֹם נַהרָא תִניָנָא גִּיחוֹן הוּא מַקֵיף יָת כָּל אֲרַע כּוּשׁ :

עין המסורה:
ושם - י"ג ראשי פסוקים: *בר' ב , יג , יד; ד , כא; שמ' יח , ד; *במ' כה , יד , טו; כו , מו , נט; יהו' יד , טו; ש"א יד , נ; כה , ג; רות א , ב; דה"א ב , כט. גיחון - ו' (מלא וחסר , בלישנא): בר' ב , יג; מ"א א , לג , לח , מה; דה"ב לב , ל; לג , יד. גיחון - ג' מלא (בלישנא): בר' ב , יג; דה"ב לב , ל; לג , יד. הוא הסובב - י"א זוגין מן ב' , חד רביע וחד זקף: ראה לעיל , יא.

מסורה קטנה:
גיחון - ו'; הוא הסובב - י"א בטע' זוגין.

רש"י:
[גיחון - שהיה הולך והומה , והמייתו גדולה מאד , כמו "כי יגח" (שמ' כא , כח) - שמנגח והולך והומה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אמר הגאון (רס"ג בראשית ע' 271 ואי') , כי פישון - יאור מצרים. וידוע , כי גיחון קרוב מארץ ישראל , כי כן כתוב "והורדתם אותו אל גיחון" (מ"א א , לג) , והוא בא מפאת מזרחית דרומית; גם פרת כן , והוא אחרית גבול הארץ מפאת מזרח; ומפרשים אמרו (ראה רס"ג תורה) , כי חדקל הוא הנהר השני העובר על בגדאד עם נהר פרת; אם כן הנה שלשתם מזרחיים. ויאור מצרים יוצא מהר הלבנה , רחוק מקו ההשויה בצד נגב , והראיה: גדולו בקיץ; וידענו , כי גן עדן תחת הקו השוה , שלא יוסיף היום ולא יחסר כל ימות השנה ― וריקי מוח יתמהו , איך יתכן זה , וראיות גמורות בלי ספק יש עליהם ― אם כן ירד פישון לפאת דרומית מערבית , ואחר כן ישוב דרך צפונית!? ואין ראיה על פישון שהוא היאור , רק שתרגם החוילה כפי צרכו (ראה רס"ג בראשית ע' 270 ) , כי אין לו קבלה , וכן עשה במשפחות ובמדינות (בבר' י) ובחיות ובעופות (בוי' יא) ובאבנים (בשמ' כח); אולי בחלום ראם! וכבר טעה במקצתם , כאשר אפרש במקומן (שמ' כח , ט; ל); אם כן לא נִשָעֵן על חלומותיו. אולי עשה כן לכבוד השם , בעבור שתרגם התורה בלשון ישמעאל ובכתיבתם , שלא יאמרו , כי יש בתורה מצות לא ידענום. והזכיר הזהב , בעבור כבוד הנהר היוצא מהגן. ויאמר הגאון (ראה רס"ג תורה) , כי הבדולח הם האבנים הקטנים העגולים היוצאים מהמים , שהם דקים , ודמה המן אליהם; והכתוב אמר על עין המן לבדו (ראה במ' יא , ז). ואמר (שם) , כי השהם - אבן יקרה לבנה , והיא צחה; ואנחנו לא נדע (ע"פ שמ' י , כו). ופירוש קדמת אשור - התי"ו תחת ה"א "קדמה" (בר' יג , יד); והפרש יש בינו ובין "קדם" (בר' כה , ו) , כי ה"א 'קדמה' תחת 'אל' הפתוח בפתח קטן (סגול) , וכן "וירד אברם מצרימה" (בר' יב , י) - אל מצרים; והנה קדמת אשור - אל מזרח אשור. ודע , כי מהפסוק הראשון עד "לעשות" (לעיל , ג) , הזכיר הכתוב 'אלהים' , ואחר כן השם הנכבד והנורא עמו. ומה יָקְרוּ דברי הקדמונים ז"ל שאמרו (ב"ר יג , ג): 'נקרא שם מלא על עולם מלא' , כי לא היה שָׁם מקבל כח זה השם. ובפרשת 'ואלה שמות' (שמ' ג , טו בפירוש הארוך) אפרש סוד השם , ואם הוא סמוך , אם יעזרני השם. ודע , כי מקום האדמה שנברא ממנה אדם (ראה לעיל , ז) , קרוב לגן עדן , כי יש אומרים (ראה ב"ר יד , ח) , כי האדמה היא ארץ ישראל; והנה שכחו "ויהי בנסעם מקדם" (בר' יא , ב).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
וגיחון - מן 'גח' , "ותגח בנהרותיך" (יח' לב , ב).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
ונהר גיחון היה קרוב לירושלים , כי כן כתוב "והורדתם אותו אל גיחון" (מ"א א , לג); וחזקיה סתמו , כאשר הוא מפורש בדברי הימים (דה"ב לב , ל).

רד"ק:
ושם הנהר השני גיחון - וזה הנהר נמשך לצד דרום וסובב כל ארץ כוש שהיא דרומית , ומשם נכנס לים סרנדיב , שהוא הים הגדול הדרומי , כמו שכתבו חכמי המחקר. ואחר שאמר בשני הנהרות האלה הסובב , נראה , כי לא נמשך אחד מהם מפאתו לשאר הפאות , אלא הארץ ההיא סובב. ונקרא גיחון , לפי שיחלק לחלקים רבים , יוצאים ממנו בארץ כוש; לפיכך נקרא גיחון , לשון יציאה , מן "כי יגיח ירדן אל פיהו" (איוב מ , כג); "ותגח בנהרותיך" (יח' לב , ב) , והדומים להם. וכן נקרא השילוח 'גיחון' (ראה דה"ב לב , ל) , לפי שיוצאים ממנו פלגים רבים להשקות הגנות אשר בירושלם.

רלב"ג - ביאור המילות:
וראוי שתדע שעדן הוא מקום מה מהיישוב , ולמזרחו היה נמצא הגן אשר בו כל פרי מגדים; אמר "בעדן גן אלהים היתה" וכו' (יח' כח , יג); "כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביופיו" (יח' לא , ח); "וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יי'" (יש' נא , ג); "כגן עדן הארץ לפניו" (יואל ב , ג); וזה כֻלו ממה שיורה שזה הוא מקום נמצא ביישוב , ושהמקום ההוא רענן ודשן מאד; ולזה גם כן המשיל בו מה שהמשיל. ומן המבואר גם כן שמעדן יצא נהר להשקות הגן ההוא , ומשם יפרדו אלו הארבעה נהרות המפורסמים שזכר , אשר הם נהרות גדולים , ישקו חלק גדול מהיישוב לפי מה שהתפרסם מעניינם. וזה היה מחכמת זה המשל , שפשוטו הוא דבר נמצא כן , וזה ממה שיוסיף העלם והסתר במה שכוון בזה המשל. והתפרד הנהרות מהגן הוא משל למה שיושפע מהשכל ההיולאני אל שאר כחות הנפש , עד שממנו יסודרו כל עניינם ופעולותיהם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה הצמיח השם יתעלה מהמוחשות אשר בזה המציאוּת השפל כלי ההשגה מההשגות אשר יושג בהם הערב והבלתי ערב , ובכלל: הטוב והרע , כי זה ממה שיושג בחושים בקלות , אלא שלא תשלם זאת ההשגה , אם לא באמצעות השכל , כמו שזכר אחר זה (ראה בה"פ בר' ג , א - ג). וכבר יצמח מאלו המוחשות ההשגה אשר בה יקנה האדם החיים הנצחיים באמצעות השכל האנושי , וזה אמנם יהיה לו גם כן באמצעות השפע השופע עליו מהשכל הפועל , אשר נקרא "עדן" (לעיל , ח) בזה המשל; ויצמח גם כן מאלו המוחשות השגת הטוב והרע באמצעות השכל האנושי , במה שישפע עליו מהשכל הפועל. והנה זה השפע השופע על השכל ההיולאני מהשכל הפועל , יתפרדו ממנו השפעות רבות , יושפעו מהשכל האנושי לכחות הנפשיות , ובאלו ההשפעות ישלמו לאדם פעולותיו הבחיריות כלם , אשר ישתדל בהם.
ריכוז קישורים