תנ"ך - ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת: (בראשית פרק ב פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת: (בראשית פרק ב פסוק יד)

טקסט בלבד:

ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת: (בראשית פרק ב פסוק יד)

תיקון קוראים:

ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת: (בראשית פרק ב פסוק יד)

תרגום אונקלוס:
וְשׁוֹם נַהרָא תְלִיתָאָה דִּגלָת הוּא מְהַלֵיך לְמַדנְחָא דַאַתּוּר וְנַהרָא רְבִיעָאָה הוּא פְרָת :

עין המסורה:
ושם - י"ג ראשי פסוקים: ראה לעיל , יג.

מסורה קטנה:
חדקל - ל'.

רש"י:
חדקל - שמימיו חדין וקלין (ראה ברכות נט , ב). פרת - שמימיו פרין ורבין ומברין את האדם (שם) ]. כוש ואשור - עדיין לא היו , ונכתב מקרא על העתיד (ראה כתובות י , ב). קדמת אשור - למזרחה של אשור. הוא פרת - הוא פרת החשוב על כולן , הנזכר על שם ארץ ישראל (ראה ב"ר טז , ה).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אמר הגאון (רס"ג בראשית ע' 271 ואי') , כי פישון - יאור מצרים. וידוע , כי גיחון קרוב מארץ ישראל , כי כן כתוב "והורדתם אותו אל גיחון" (מ"א א , לג) , והוא בא מפאת מזרחית דרומית; גם פרת כן , והוא אחרית גבול הארץ מפאת מזרח; ומפרשים אמרו (ראה רס"ג תורה) , כי חדקל הוא הנהר השני העובר על בגדאד עם נהר פרת; אם כן הנה שלשתם מזרחיים. ויאור מצרים יוצא מהר הלבנה , רחוק מקו ההשויה בצד נגב , והראיה: גדולו בקיץ; וידענו , כי גן עדן תחת הקו השוה , שלא יוסיף היום ולא יחסר כל ימות השנה ― וריקי מוח יתמהו , איך יתכן זה , וראיות גמורות בלי ספק יש עליהם ― אם כן ירד פישון לפאת דרומית מערבית , ואחר כן ישוב דרך צפונית!? ואין ראיה על פישון שהוא היאור , רק שתרגם החוילה כפי צרכו (ראה רס"ג בראשית ע' 270 ) , כי אין לו קבלה , וכן עשה במשפחות ובמדינות (בבר' י) ובחיות ובעופות (בוי' יא) ובאבנים (בשמ' כח); אולי בחלום ראם! וכבר טעה במקצתם , כאשר אפרש במקומן (שמ' כח , ט; ל); אם כן לא נִשָעֵן על חלומותיו. אולי עשה כן לכבוד השם , בעבור שתרגם התורה בלשון ישמעאל ובכתיבתם , שלא יאמרו , כי יש בתורה מצות לא ידענום. והזכיר הזהב , בעבור כבוד הנהר היוצא מהגן. ויאמר הגאון (ראה רס"ג תורה) , כי הבדולח הם האבנים הקטנים העגולים היוצאים מהמים , שהם דקים , ודמה המן אליהם; והכתוב אמר על עין המן לבדו (ראה במ' יא , ז). ואמר (שם) , כי השהם - אבן יקרה לבנה , והיא צחה; ואנחנו לא נדע (ע"פ שמ' י , כו). ופירוש קדמת אשור - התי"ו תחת ה"א "קדמה" (בר' יג , יד); והפרש יש בינו ובין "קדם" (בר' כה , ו) , כי ה"א 'קדמה' תחת 'אל' הפתוח בפתח קטן (סגול) , וכן "וירד אברם מצרימה" (בר' יב , י) - אל מצרים; והנה קדמת אשור - אל מזרח אשור. ודע , כי מהפסוק הראשון עד "לעשות" (לעיל , ג) , הזכיר הכתוב 'אלהים' , ואחר כן השם הנכבד והנורא עמו. ומה יָקְרוּ דברי הקדמונים ז"ל שאמרו (ב"ר יג , ג): 'נקרא שם מלא על עולם מלא' , כי לא היה שָׁם מקבל כח זה השם. ובפרשת 'ואלה שמות' (שמ' ג , טו בפירוש הארוך) אפרש סוד השם , ואם הוא סמוך , אם יעזרני השם. ודע , כי מקום האדמה שנברא ממנה אדם (ראה לעיל , ז) , קרוב לגן עדן , כי יש אומרים (ראה ב"ר יד , ח) , כי האדמה היא ארץ ישראל; והנה שכחו "ויהי בנסעם מקדם" (בר' יא , ב).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
וחדקל - המלה מורכבת , כמו "לפלמוני" (דנ' ח , יג). ופרת - מגזרת 'פריה' , והתי"ו תחת ה"א , כמו "ושבת לנשיא" (יח' מו , יז). קדמת - מזרח , כי משם העלאת השמש בתחילת היום.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
וחדקל - גם הוא נהר גדול , כי כן כתוב בדניאל (י , ד); גם כן פרת - בגבול ארץ ישראל.

ר' יוסף בכור שור:
הוא פרת - הידוע לכם שהוא בתחומי ארץ ישראל , כמו שפירשתי (בר' א , לא). וגם את האדם נתן שם לעבדה ולשמרה - אותה אדמה שהגן שם , וכל זה מתיקון הגן.

רד"ק:
ושם הנהר השלישי... קדמת אשור - הולך ונמשך למזרח ארץ אשור; ואינו סובב הארץ ההיא , אלא נמשך והולך לצד צפון , כי בבל ואשור צפוניות; ונכנס מצד הצפון לים הגדול , לפאת צפון ממנו. ונקרא חדקל - פירשו רבותינו ז"ל (ברכות נט , ב): לפי שמימיו חדים וקלים. והנהר הרביעי הוא פרת. בדברי רבותינו ז"ל (ב"ר טז , ג): רבי יודן ורב הונא; רבי יודן אמר: הוא פרת הוא "כבר" (יח' א , א). פרת - שהוא פרה ורבה עד שעוברין אותו בספינה; פרת - שמימיו מפרין ומרבין. רב הונא אמר: פרת בפני עצמו , "כבר" בפני עצמו. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: אומרין לפרת: מפני מה אין קולך הולך? אמר להם: איני צריך; מעשי מודיעין אותי: אדם נוטע בי נטיעה - עושה לשלשים יום; זורע בי זרע - עומד לשלשה ימים. הוא פרת , הוא הידוע בגבול ארץ ישראל; לפיכך לא סמך אותו אל ארץ מן הארצות , כי ידוע הוא בארץ ישראל , והוא מערבית לשאר הארצות שזכר; ובארץ ישראל נכנס בים האחרון. והנה נזכרו ארבע הנהרות לארבע הפאות , וכלו בארץ ישראל שהוא בחצי הישוב. והיה הספור הזה בנהרות ומקומותם והנמצא בהם , להודיענו , כי משה רבינו עליו השלום כתב הדברים האלה כלם ברוח הקודש מפי הגבורה; כי איך ידע משה כל אלה הדברים אשר בספר בראשית , והוא כותב כל הדברים האלה בספר התורה במדבר? מי הגיד לו , ועל מי סמך על כל אשר כתב בדברים הספוריים , שאין בהם לא תורה ולא מצוה? אלא באמת מפי האל נאמרו לו ברוח הקודש , לקיים חדוש העולם. וכתב חדושו ראשי הדברים ההוים מבריאת העולם עד צאת בני ישראל ממצרים. ורבותינו ז"ל עשו משל ארבע נהרות בארבע מלכיות , כמו שכתוב בבראשית רבה (טז , ד); ועוד ארבע נהרות בנסתר.

רלב"ג - ביאור המילות:
וראוי שתדע שעדן הוא מקום מה מהיישוב , ולמזרחו היה נמצא הגן אשר בו כל פרי מגדים; אמר "בעדן גן אלהים היתה" וכו' (יח' כח , יג); "כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביופיו" (יח' לא , ח); "וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יי'" (יש' נא , ג); "כגן עדן הארץ לפניו" (יואל ב , ג); וזה כֻלו ממה שיורה שזה הוא מקום נמצא ביישוב , ושהמקום ההוא רענן ודשן מאד; ולזה גם כן המשיל בו מה שהמשיל. ומן המבואר גם כן שמעדן יצא נהר להשקות הגן ההוא , ומשם יפרדו אלו הארבעה נהרות המפורסמים שזכר , אשר הם נהרות גדולים , ישקו חלק גדול מהיישוב לפי מה שהתפרסם מעניינם. וזה היה מחכמת זה המשל , שפשוטו הוא דבר נמצא כן , וזה ממה שיוסיף העלם והסתר במה שכוון בזה המשל. והתפרד הנהרות מהגן הוא משל למה שיושפע מהשכל ההיולאני אל שאר כחות הנפש , עד שממנו יסודרו כל עניינם ופעולותיהם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה הצמיח השם יתעלה מהמוחשות אשר בזה המציאוּת השפל כלי ההשגה מההשגות אשר יושג בהם הערב והבלתי ערב , ובכלל: הטוב והרע , כי זה ממה שיושג בחושים בקלות , אלא שלא תשלם זאת ההשגה , אם לא באמצעות השכל , כמו שזכר אחר זה (ראה בה"פ בר' ג , א - ג). וכבר יצמח מאלו המוחשות ההשגה אשר בה יקנה האדם החיים הנצחיים באמצעות השכל האנושי , וזה אמנם יהיה לו גם כן באמצעות השפע השופע עליו מהשכל הפועל , אשר נקרא "עדן" (לעיל , ח) בזה המשל; ויצמח גם כן מאלו המוחשות השגת הטוב והרע באמצעות השכל האנושי , במה שישפע עליו מהשכל הפועל. והנה זה השפע השופע על השכל ההיולאני מהשכל הפועל , יתפרדו ממנו השפעות רבות , יושפעו מהשכל האנושי לכחות הנפשיות , ובאלו ההשפעות ישלמו לאדם פעולותיו הבחיריות כלם , אשר ישתדל בהם.
ריכוז קישורים