תנ"ך - ויצמח ה' אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַֽאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע: (בראשית פרק ב פסוק ט)

וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כָּל־עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע: (בראשית פרק ב פסוק ט)

ויצמח ה' אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע: (בראשית פרק ב פסוק ט)

ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע: (בראשית פרק ב פסוק ט)

תרגום אונקלוס:

וְאַצמַח יְיָ אֱלֹהִים מִן אַרעָא כָּל אִילָן דִּמרַגַּג לְמִחזֵי וְטָב לְמֵיכַל וְאִילָן חַיַיָא בִּמצִיעוּת גִּנְתָא וְאִילָן דְּאָכְלֵי פֵירוֹהִי חָכְמִין בֵּין טָב לְבִישׁ :

עין המסורה:

נחמד - ב' (בקמץ): בר' ב , ט; מש' כא , כ. למראה - ב' (בסגול): בר' ב , ט; יהו' כב , י. וטוב - י"ז: בר' ב , ט; *דב' ה , ל; יט , יג; ש"א טז , יב , טז , כג; כט , ו; מ"א א , מב; יח' לא , טז; תה' קכח , ב; מש' טו , טו; יט , כב; קה' ד , ג; ח , יג; יא , ז; אס' ה , ט; דה"ב יז , ח.

מסורה קטנה:

ויצמח - ל' וחד ויצמח ויהי לגפן; נחמד - ב' אוצר נחמד; למראה - ב'.

רש"י:

מקדם - במזרחו של עדן נטע את הגן. ואם תאמר: הרי כבר כתב "ויברא... את האדם" וגו' (בר' א , כז)!? ראיתי בבריתא דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי , משלשים ושתים מדות האגדה נדרשת , וזו אחת מהן (ל"ב מידות יג): כלל שאחריו מעשה הוא פרטו של ראשון; "ויברא... את האדם" זהו כלל , סתם ברייתו מהיכן וסתם את מעשיו; חזר ופירש: "וייצר יי' אלהים" (לעיל , ז); ויצמח לו גן עדן; "ויניחהו בגן עדן" (להלן , טו); "ויפל" עליו "תרדמה" (להלן , כא); השומע סבור שהוא מעשה אחר , ואינו אלא פרטו של ראשון. וכן אצל הבהמה חזר וכתב: "וייצר... מן האדמה כל חית השדה" , כדי לפרש: "ויבא אל האדם" (להלן , יט) לקרות שֵם , וללמד על העופות שנבראו מן הרקק. ויצמח - לעניין הגן הכתוב מדבר. בתוך הגן - באמצע הגן.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויצמח - ובעת שהצמיח כל עץ מהאדמה , כן צִמח בגן , ועוד בתוכו , שנים עצים. ועץ הדעת - לפי דעתי צריך להוסיף 'דעת' , להיות כן: ועץ הדעת , דעת טוב ורע; כי איך יהיה סמוך , והוא נודע בתחלה?! וכן "הארון הברית" (יהו' ג , יד); "והנבואה עודד הנביא" (דה"ב טו , ח); ורבים כאלה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:

ודקדוק עץ הדעת טוב ורע - כי זאת המלה מושכת עצמה ואחרת עמה: ועץ הדעת דעת טוב ורע; "האהלה שרה אמו" (בר' כד , סז) - אהל שרה אמו; "והנבואה עודד הנביא" (דה"ב טו , ח) - נבואת עודד הנביא; "הארון הברית" (יהו' ג , יד).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:

וטוב למאכל - הפרי שלו; כמו "בעצבון תאכלנה" (בר' ג , יז); "זרים אוכלים אותה" (יש' א , ז). ומלת ויצמח מושכת עצמה ואחרת עמה , כאלו הוא כתוב: ויצמח עץ חיים בתוך הגן. ודרך הפשט , אין לנו דרך לדעת איזה עץ הוא עץ חיים ועץ הדעת , ובדבר הסוד שארמוז לך באחרונה (ראה בר' ג , כא) , יתברר לך דברי; רק ידענו כי יש פרי מועיל לאדם ומזיק , ומוסיף על שנותיו ומשחית מיד; וככה ימצא בצמח האדמה. ועץ הדעת - להוסיף על תאות המשגל; הלא תראה כי הנער לא יבין בין טוב לרע (ראה יש' ז , טז) , רק בעת שיחל לכסוף לתאות נשים , על כן נקרא המשכב 'ידיעה': "והאדם ידע את חוה אשתו" (בר' ד , א); "ונדעה אותם" (שם יט , ה). והאומר (ראה ב"ר טו , ז) כי עץ הדעת - תאנה , בעבור שמצא "ויתפרו עלה תאנה" (בר' ג , ז) , אינה ראיה , כי אלו היה כן , היה כתוב 'ויתפרו עלה עץ הדעת'.

רמב"ן:

ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע - בעבור שאמר הכתוב ועץ החיים בתוך הגן , ולא אמר 'בגן' , ועוד שאמר "ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו" (בר' ג , ג) , שלא הזכירו ולא הודיעו בשם אחר , נאמר כפי פשוטו , שהוא מקום ידוע בגן שהוא בַּתָוֶךְ , ולכך תרגם אנקלוס: "במציעות גנתא". והנה לדבריו עץ החיים ועץ הדעת שניהם היו באמצע; ואם כן נאמר , שהוא כאלו תֵעָשֶה באמצע הגן ערוגה אחת סוגה ובה שני האילנות האלה; ויהיה האמצע הזה אמצע רחב , כי אמצע הדק , כבר אמרו , שאין יודע בו אמיתת הנקודה בלתי השם לבדו. ועץ החיים - אילן פריו נותן באוכליו חיים ארוכים. ועץ הדעת טוב ורע - אמרו המפרשים (ראב"ע ג , ו - ז) , כי היה פריו מוליד תאות המשגל , ולכן כסו מערומיהם אחרי אכלם ממנו; והביאו לו דומה בלשון ממאמר ברזלי הגלעדי "האדע בין טוב לרע" (ש"ב יט , לו) , כי בטלה ממנו התאוה ההיא. ואיננו נכון אצלי , בעבור שאמר "והייתם כאלהים יודעי טוב ורע" (בר' ג , ה). ואם תאמר: כִחֵש לה! הנה "ויאמר יי' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע" (בר' ג , כב); וכבר אמרו (לא נמצא , וראה או"מ ע' 507 ): שלשה אמרו אמת ואבדו מן העולם: נחש ומרגלים [ודואג האדומי הבארותי]. והיפה בעיני , כי האדם היה עושה בטבעו מה שראוי לעשות כפי התולֶדֶת , כאשר יעשו השמים וכל צבאם שהם פועלי אמת , שפעולתם אמת ולא ישנו את תפקידם , ואין להם במעשיהם אהבה או שנאה; ופרי האילן הזה היה מוליד הרצון והחפץ שיבחרו אוכליו בדבר או בהפכו , לטוב או לרע. ולכן נקרא עץ הדעת טוב ורע , כי הדעת יאמר בלשוננו על הרצון , כלשונם (פסחים ו , א): 'לא שנו אלא שדעתו לחזור' , ו'שדעתו לפנותו'; ובלשון הכתוב: "מה אדם ותדעהו" (תה' קמד , ג) - תחפוץ ותרצה בו; "ידעתיך בשם" (שמ' לג , יב) - בחרתיך מכל האדם; וכן מאמר ברזלי "האדע בין טוב לרע" (ש"ב יט , לו) - שאבד ממנו כח הרעיון , לא היה בוחר בדבר ולא קץ בו , והיה אוכל מבלי שיטעם , ושומע מבלי שיתענג בשיר. והנה בעת הזאת לא היה בין אדם ואשתו התשמיש לתאוה , אבל בעת ההולדה יתחברו ויולידו , ולכן היו האיברים כולם בעיניהם כפנים והידים , לא יתבוששו בהם; והנה אחרי אכלו מן העץ היתה בידו הבחירה , וברצונו להרע או להטיב , בין לו בין לאחרים , וזו מדה אלהית מצד אחד , ורעה לאדם בהיות לו בה יצר ותאוה. ואפשר שנתכון הכתוב לענין הזה כשאמר כי "האלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים" (ראה קה' ז , כט) , ה'יושר' - שיאחוז דרך אחת ישרה , וה'בקשה בחשבונות רבים' - שיבקש לו מעשים משתנים בבחירה ממנו. וכאשר צוהו הקדוש ברוך הוא על העץ שלא יאכל ממנו , לא הודיעו כי בו המדה הזאת , רק אמר לו סתם 'ומפרי העץ אשר בתוך הגן' (בר' ג , ג) , כלומר: הידוע באמצעותו , 'לא תאכל ממנו' , והוא מאמר האשה אל הנחש (בר' ג , ג); והכתוב שאמר "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" (להלן , יז) , הזכירו הכתוב אלינו בשמו.

רד"ק:

ויצמח. ואחר שזכר הגן רצה לומר: מן האדמה - מאדמת הגן. ובא להודיע , כי לא הצמיח האל בגן אילן סרק , אלא כל עצי הגן היו עצי מאכל , והם גם כן משונים לטוב מכל עצי מאכל שבעולם; זהו שאמר נחמד למראה וטוב למאכל. ופירוש למראה - שהיו העצים יפים בקומתם ובעליהם , ובנצניהם נחמדים , והיה פרי כל עץ שבו טוב למאכל. ואחר שהאדם לא התעדן בו אלא זמן מועט , אם לא אחר ששב בתשובה , אבל בניו לא נכנסו בו , קין והבל , הנה הוא שמור לישראל לימות המשיח , שיתעדנו בפירותיו , כי כלם ידעו את יי' ובעבורם נברא. ובעבורם אמרו (ברכות לד , ב): יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית; כי הוא חלק משובח מחלקיו. ובכל - יש בו נגלה ונסתר. ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע. בתוך - כתרגומו: "במציעות גנתא" (ת"א). והדבר יהיה נשמר יותר באמצע המקום , מפני שהדברים שהם סביביו יהיו כחומה לו. והדבר החביב והנאהב לאדם - ישימנו בתוך הדברים האחרים , כדי שיהיו לו חומה ומשמרת. ופירוש ועץ החיים - והצמיח גם כן עץ החיים בתוך הגן , והוא עץ שהיה בטבעו לחזק טבע האדם האוכל ממנו , שיחיה זמן רב מאד. ולפי המשל שהוא הנסתר שבו , האוכל ממנו יחיה עדי עד. ובבראשית רבה (טו , ו): אמר רבי יהודה בר אלעאי: עץ החיים - מהלך חמש מאות שנה , וכל מימי בראשית מתפלגין תחתיו. רבי יצחק בשם רבי יהודה בר אלעאי: לא סוף דבר גופו , אלא אפלו קורתו מהלך חמש מאות שנה. ומה טוב הדבר למבינו. וכן הצמיח בתוך הגן עץ הדעת טוב ורע; ושני העצים סמוכים זה לזה. ופרושו , שבו תהיה הידיעה בטוב וברע; או הוא חסר הנסמך , ופירושו: הדעת דעת טוב ורע.

רלב"ג - ביאור המילות:

ויצמח יי' אלהים מן האדמה - הוא מושך עצמו ואחר עמו; ועניינו , שכבר הצמיח השם יתעלה מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל , והצמיח גם כן ממנה בתוך הגן עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל - הוא רמז להשגת הדברים הערבים , כי העץ הוא רמז להשגה בזה המשל. וכבר תמצא זה האופן מהמשל במשלי: אמר על השגת התורה "עץ חיים היא למחזיקים בה" (מש' ג , יח) , ובשיר השירים יִמָּצֵא זה ההֶמְשֵל הרבה. ועץ החיים - הוא הסדור המושכל אשר לנמצאות , שהשכל האנושי כּחִיִי על השגתם , כי בזאת ההשגה ישיג השכל האנושי החיים הנצחיים. אמרו בבראשית רבה (טו , ו): עץ החיים מהלך חמש מאות שנה , וכל מימי בראשית מתפלגין תחתיו. רבי יודן אומר בשם רבי יהודה ברבי אלעאי: לא סוף נופו מהלך חמש מאות שנה , אלא קורתו מהלך חמש מאות שנה. ירצו בזה , שעץ החיים הוא הסידור המושכל אשר לנמצאות השפלות , ששעורם - חמש מאות שנה אצלם , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"מ בר' ו , א); ולזה אמרו שכל מימי בראשית מתפלגין תחתיו , כי מזה הסדור המושכל יתהוה כל ההוה מהם , כמו שהתבאר ב'חכמה הטבעית' , וב'מה שאחר הטבע'. ואמנם זכרו זה המציאוּת השפל לבד , להיות השכל הפועל הוא הסדור המושכל אשר לאלו הנמצאות השפלות , כמו שביארנו ב'ספר מלחמות יי'' (א); ולהיות האדם יותר כחיי על השגתו מהשגת מה שלמעלה ממנו. ולזה גם כן תמצא שאמרו ז"ל (סנה' לח , ב) , שקומת אדם הראשון היתה מן הארץ ועד לרקיע , ואחר כך נתמעטה קומתו כשחטא; וזאת הקומה - שיעורה אצלם: מהלך חמש מאות שנה. וראוי שתדע , שעם היות העניין כמו שספרנו , הנה תגיע לאדם הצלחתו גם כן במה שיקנה מההשגה בנמצאות העליונות , אבל תהיה ההשגה החלושה אשר לו בהם יותר נכבדת ויותר חשוקה מההשגה החזקה אשר לו באלו הדברים השפלים. ואמר שהוא בתוך הגן , לפי שהגן הוא כֹּחִיִי על השגתו , כמו שקדם (לעיל , ח). ועץ הדעת טוב ורע - עניינו: ועץ הדעת דעת טוב ורע , וכמוהו "הארון הברית" (יהו' ג , יד); ובאורו: השגת הֶעָרֵב והבלתי ערב , והנאה והמגונה , והמועיל והמזיק , ושאר מה שיֵאָמֵר עליו הטוב והרע , לפי מה שיראו האנשים. ואלו ההשגות הם גם כן בתוך הגן , כמו שקדם , כי מהשכל האנושי יגיעו באופן מה באמצעות החושים והדמיון. וכבר אמרו בבראשית רבה (טו , ז) , שעץ הדעת לא גלהו הקדוש ברוך הוא לאדם , ולא עתיד לגלותו , ראה מה כתוב "ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אותה והרגת את האשה ואת הבהמה" (וי' כ , טז) - אם אדם חטא , בהמה מה חטאה? אלא שלא תהא הבהמה עוברת בשוק , ויאמרו: זו היא שנסקל פלוני על ידה; אם על כבוד תולדותיו חס הקדוש ברוך הוא , על כבוד אדם עצמו - על אחת כמה וכמה! וכבר אמרו זה , לפי שכבר אמרו קצתם (שם) שחִטה היתה , שהשיגו באכילתה הטוב המגיע ממנה; וקצתם אמרו: תאנה היתה , והשיגו בה מהעֲרֵבוּת , מה שהביאם לחקור בטוב והרע. וזה החכם יאמר שלא נתגלה זה האילן לאדם , ולא יתגלה , וזה לכבוד אדם הראשון. ועל דרך האמת , אע"פ שכבר נשיג הטוב והרע באמצעות השכל באופן מה , אין ההשפעה בזאת ההשגה מכוונת בעצמותה מהשם יתעלה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והנה הצמיח השם יתעלה מהמוחשות אשר בזה המציאוּת השפל כלי ההשגה מההשגות אשר יושג בהם הערב והבלתי ערב , ובכלל: הטוב והרע , כי זה ממה שיושג בחושים בקלות , אלא שלא תשלם זאת ההשגה , אם לא באמצעות השכל , כמו שזכר אחר זה (ראה בה"פ בר' ג , א - ג). וכבר יצמח מאלו המוחשות ההשגה אשר בה יקנה האדם החיים הנצחיים באמצעות השכל האנושי , וזה אמנם יהיה לו גם כן באמצעות השפע השופע עליו מהשכל הפועל , אשר נקרא "עדן" (לעיל , ח) בזה המשל; ויצמח גם כן מאלו המוחשות השגת הטוב והרע באמצעות השכל האנושי , במה שישפע עליו מהשכל הפועל. והנה זה השפע השופע על השכל ההיולאני מהשכל הפועל , יתפרדו ממנו השפעות רבות , יושפעו מהשכל האנושי לכחות הנפשיות , ובאלו ההשפעות ישלמו לאדם פעולותיו הבחיריות כלם , אשר ישתדל בהם.