תנ"ך - ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל־המקום אשר נבוא שמה אמרי־לי אחי הוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֘ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא: (בראשית פרק כ פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי־לִי אָחִי הוּא: (בראשית פרק כ פסוק יג)

טקסט בלבד:

ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל־המקום אשר נבוא שמה אמרי־לי אחי הוא: (בראשית פרק כ פסוק יג)

תיקון קוראים:

ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל־המקום אשר נבוא שמה אמרי־לי אחי הוא: (בראשית פרק כ פסוק יג)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה כַּד טְעוֹ עַמְמַיָא בָתַר עוּבָדֵי יְדֵיהוֹן וְיָתִי קָרֵיב יְיָ לְדַחלְתֵיהּ מִבֵּית אַבָּא וַאֲמַרִית לַהּ דָּא טֵיבוּתִיך דְּתַעבְּדִין עִמִי לְכָל אֲתַר דִּנהָך לְתַמָן אֵימַרִי עֲלַי אֲחִי הוּא :

עין המסורה:
ויהי - ה' בטעמא (גרשיים) בסיפרא: ראה בר' י , יט. חסדך - ב': בר' כ , יג; רות ג , י. אל כל - ב' בסיפרא (בלישנא): *בר' כ , יג; לה , ב.

מסורה קטנה:
ויהי - ה' בטע' בסיפ'; חסדך - ב' היטבת.

רש"י:
ויהי כאשר התעו אתי - אונקלוס תרגם מה שתרגם; ויש לישבו עוד דָבוּר על אופניו: כשהוציאני הקדוש ברוך הוא מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום למקום , וידעתי שאעמוד במקום רשעים , ואומר לה זה חסדך וגו'. כאשר התעו אותי - לשון רבים; ואל תתמה , כי בהרבה מקומות לשון 'אלהות' ולשון 'מרות' קרוי בלשון רבים: "אשר הלכו אלהים" (ש"ב ז , כג); "אלהים חיים" (ש"א יז , כו); "אלהים קדושים" (יהו' כד , יט); וכל שם 'אלהים' - לשון רבים. וכן "ויקח אדני יוסף" (בר' לט , כ); וכן "אדני האדנים" (דב' י , יז); "אדני הארץ" (בר' מב , לג); וכן "אם בעליו עמו" (שמ' כב , יד); "והועד בבעליו" (שמ' כא , כט). ואם תאמר: מהו לשון התעו? כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי 'תועה': "ותלך ותתע" (בר' כא , יד); "תעיתי כשה אובד" (תה' קיט , קעו); "יתעו לבלי אוכל" (איוב לט , א) - יצאו וינועו לבקש אכלם. אמרי לי - כמו 'עלי'; וכן "וישאלו אנשי המקום לאשתו" (בר' כו , ז) - על אשתו. "ואמר פרעה לבני ישראל" (שמ' יד , ג) - [כמו 'על בני ישראל']; "פן יאמרו לי אשה הרגתהו" (שו' ט , נד).

רשב"ם:
כאשר התעו אותי - הגלני ממקומי , שנאמר "לך לך מארצך" (בר' יב , א); וזהו שכתוב "ארמי אובד אבי" (דב' כו , ה) משֻם שהוגלה משם. כי "התעו אותי" ו"אובד אבי" כפל לשון הוא , כדכתיב "תעיתי כשה אובד" (תה' קיט , קעו); "צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום" (יר' נ , ו). אמרי לי - אמרי עלי.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
התעו אותי אלהים - לשון קודש. והטעם , שהוא נוסע ממקום למקום ולא ידע אנה ילך; וכן "והנה תועה בשדה" (בר' לז , טו). ואין זאת התעיה בלב; גם כתוב "למה תתענו יי'" (יש' סג , יז). אמרי לי - בשבילי , וכן "ואמר פרעה לבני ישראל" (שמ' יד , ג).

ר' יוסף בכור שור:
ויהי כי (בנוסחנו: כאשר) התעו אותי אלהים מבית אבי - שהיו תועים בית אבי אחרי אלהים אחרים , ואני נתתי את לבי אחר הקדוש ברוך הוא , והפרשני הקדוש ברוך הוא מהם להיות הולך כאשר אני הולך לכאן ולכאן , כאדם תועה בדרך שמהלך לכאן ולכאן; הרי שהתעו אותי אלהים אחרים מבית אבי , וגרמו לי להיות הולך כאדם תועה , שבית אבי תעו מדרך השכל ואני - בדרכי חיים. ואומר לה זה וגו' - כלומר: תנאי היה לי עמה; נתן טעם אף לדבריה , שאמרה: אחי הוא (ראה לעיל , ה). אמרי לי - עלי , כמו "פן יאמרו לי אשה הרגתהו" (שו' ט , נד) , שהוא כמו 'עלי'.

רד"ק:
ויהי כאשר התעו אתי אלהים - התעו עניינו 'הגלו' , כי הגולה ממקומו תועה במקומות ובדרכים אשר לא ידעם ולא הורגל בהם. אלהים - קדש; ואמר התעו לשון רבים , כנגד השומעים , שקוראים אלהיהם בלשון רבים. ואע"פ כן מצאנו אלהים קודש , שידברו בו לשון רבים , כמו "אלוה עושי" (איוב לה , י); "ישמח ישראל בעושיו" (תה' קמט , ב); "אלהים קדושים הוא" (יהו' כד , יט). מבית אבי - מבית אחי ומשפחתי , כמו שאמר "לך לך מארצך" וגו' (בר' יב , א). ואומר לה - לפי שהיינו באים בארץ נכריה אשר לא ידענו תמול שלשום , הזהרתי אותה בזה , מפחדי לאנשי הארץ. אל כל המקום - והוא לא היה אומר זה בכל מקום , ולא ראינו זה אלא בשני מקומות (ראה בר' יב , יג; לעיל , ב); אלא אמר לה הוא: אל כל המקום שנצטרך לומר דבר זה , שנשמע שיהיו אנשיה רעים , ועובר שם דרך עראי. כי במקום שהיה גר שם דרך קבע , היו מכירים אותו ומכבדים אותו מאד , כמו ענר ואחיו שהיו בעלי בריתו (ראה בר' יד , יג); ואמרו לו בני חת: "נשיא אלהים אתה בתוכנו" (בר' כג , ו). אמרי לי - בעבורי , כמו "וישאלו אנשי המקום לאשתו" (בר' כו , ז) , וזולתם רבים.

רלב"ג - ביאור המילות:
כי התעו אותי אלהים - רוצה לומר , שהגלה אותו השם יתעלה והוציאהו מבית אביו; כמו שפירש הרב רבי שלמה ז"ל (רש"י).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר ראה אבימלך שלא ענה אותו , שב לשאול אותו באופן כולל , למה עשה זה הדבר ― רוצה לומר , שיאמר על שרה שהיא אחותו ― ואז השיב לו אברהם כי הסבה היתה בזה , כי אמר בצאתו מארץ מולדתו , שאין יראת אלהים בארץ אשר הוא הולך שם , להיותם שטופים בזמה , והוא ירא שלא יהרגוהו אנשי הארץ על דבר שרה אשתו ― עם שהיא גם כן אחותו בת אביו , לא בת אמו , ולזה היתה לו לאשה; וזאת האחות היתה מותרת לבני נח , לפי מה שיראה מזה המאמר ― ולזה אמר אליה בצאתו ממולדתו ומבית אביו , שתאמר עליו שהוא אחיה בכל המקומות אשר יבואו שם. ואמנם אמר זה אברהם אל אבימלך , להודיעו שלא חשד אנשי גרר על זה יותר משאר מקומות הארץ ההיא , כדי שלא יחשוב שהחזיק אותם ביותר רעים שימצאו בארץ ההיא , אבל חשדם כלם בכללוּת , לראותו מנהג הארץ ההיא , שהם נמשכים אחר העריות.
ריכוז קישורים