תנ"ך - וגם־אמנה
אחתי
בת־אבי
הוא
אך
לא
בת־אמי
ותהי־לי
לאשה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְגַם־אָמְנָ֗ה
אֲחֹתִ֤י
בַת־אָבִי֙
הִ֔וא
אַ֖ךְ
לֹ֣א
בַת־אִמִּ֑י
וַתְּהִי־לִ֖י
לְאִשָּֽׁה:
(בראשית פרק כ פסוק יב)
וְגַם־אָמְנָה
אֲחֹתִי
בַת־אָבִי
הִוא
אַךְ
לֹא
בַת־אִמִּי
וַתְּהִי־לִי
לְאִשָּׁה:
(בראשית פרק כ פסוק יב)
וגם־אמנה
אחתי
בת־אבי
הוא
אך
לא
בת־אמי
ותהי־לי
לאשה:
(בראשית פרק כ פסוק יב)
וגם־אמנה
אחתי
בת־אבי
הוא
אך
לא
בת־אמי
ותהי־לי
לאשה:
(בראשית פרק כ פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
וּברַם
בְּקוּשׁטָא
אֲחָתִי
בַת
אַבָּא
הִיא
בְּרַם
לָא
בַת
אִמָא
וַהֲוָת
לִי
לְאִתּוּ
:
עין המסורה:
וגם
-
י"ג
ראשי
פסוקים
בתורה:
ראה
בר'
יג
,
ה.
אמנה
-
ב':
בר'
כ
,
יב;
יהו'
ז
,
כ.
רש"י:
אחותי
בת
אבי
היא
-
ובת
אביו
מותרת
לבן
נח
,
שאין
אב
לגוי
(ראה
סנה'
נח
,
ב).
וכדי
לאמת
את
דבריו
השיבם
כן.
ואם
תאמר:
והלא
בת
אחיו
היתה!?
,
בני
בנים
הרי
הן
כבנים
,
והרי
היא
בתו
של
תרח;
וכן
הוא
אומר
ללוט:
"כי
אנשים
אחים
אנחנו"
(בר'
יג
,
ח).
אך
לא
בת
אמי
-
הרן
מאם
אחרת
היה.
רשב"ם:
אחותי
בת
אבי
-
כי
בני
בנים
הרי
הם
כבנים
,
והיא
היתה
בת
הרן
בן
תרח.
אך
לא
בת
אמי
-
לא
אחותי
ממש
,
שיצאת
מבטן
אמי
,
והיא
מותרת
לי
,
ותהי
לי
לאשה.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
אחתי
בת
אבי
-
יש
אומרים
(ראה
רש"י)
,
שהוא
כמו
"אלהי
אבי
אברהם"
(בר'
לב
,
י).
והנכון
בעיני
,
שדחה
אבימלך
בדברים
לפי
צורך
השעה.
ובפסוק
"אנכי
עשו
בכורך"
(בר'
כז
,
יט)
אביא
חביריהם.
ר' יוסף בכור שור:
רק
אין
יראת
אלהים
במקום
הזה
-
כי
שאלתם
על
אשתי
,
ולא
על
אכילה
ושתיה
,
ואין
דרך
יראי
המקום
לעשות
כן;
ולכך
אמרתי:
אחותי
היא
,
כי
מוטב
לי
שיקחוה
ולא
אמות
,
משאמות
ויקחוה.
וגם
לא
שקרתי
,
כי
האמנה
אחותי
בת
אבי
-
קרובתי
,
היא
,
ממשפחתי
ומבית
אבי;
ודרך
לקרות
קרובו
'אחיו'
,
כמו
"אנשים
אחים
אנחנו"
דלוט
(בר'
יג
,
ח)
,
וכן
"כי
אחי
אביה
הוא"
דיעקב
(בר'
כט
,
יב)
,
ו"הכי
אחי
אתה"
(שם
,
טו).
אך
לא
בת
אמי
-
כלומר:
לא
נולדנו
מכרס
אחת
,
שאינה
אחותי
ממש
,
רק
קרובתי;
ולכך
ותהי
לי
לאשה.
רמב"ן:
וגם
אמנה
אחותי
בת
אבי
היא
-
לא
ידעתי
טעם
להתנצלות
הזה
,
כי
גם
אם
אמת
הדבר
שהיתה
אחותו
ואשתו
,
וברצותם
באשה
אמר
להם
'אחותי
היא'
,
להטעותם
בדבר
,
כבר
חטא
בהם
להביא
עליהם
"חטאה
גדולה"
(לעיל
,
ט)
,
ואין
חלוק
והפרש
בין
שהדבר
אמת
או
שקר.
ואולי
מפני
שאמר
אבימלך
"מה
ראית
כי
עשית
את
הדבר
הזה"
(לעיל
,
י)
-
לומר:
מה
ראית
בי
חטא
או
רשע
שפחדת
ועשית
כן
,
כי
אני
לא
נסיתי
לקחת
נשים
מבעליהן?
אז
ענה
אברהם:
אני
לא
ידעתי
אתכם
,
אך
חשבתי:
אולי
"אין
יראת
אלהים
במקום
הזה"
(לעיל
,
יא)
,
כי
רוב
מקומות
העולם
אין
בהם
יראת
אלהים
,
ולכן
מעת
צאתי
מארצי
ולכתי
בעמים
כאיש
תועה
,
ולא
ידעתי
אל
אי
זה
מקום
נבוא
,
התניתי
עמה
לאמר
כן
בכל
מקום
,
כי
הדבר
אמת
,
וחשבתי
לי
בו
הצלת
נפש;
ולא
החלותי
בדבר
בבואי
בארצכם
,
כי
לא
ראיתי
בכם
עון
אשר
חטא
(ע"פ
הו'
יב
,
ט).
[וגם
אמנה
אחותי
בת
אבי
-
טענה:
אמר:
אני
לפי
דרכי
אמרתי
כן
שהוא
אמת
,
וחשבתי
,
אם
אולי
יחפצו
בה
,
ישאלוני
אם
היא
גם
אשתי
,
וכיון
שלקחוה
עבדיך
ולא
שאלוני
דבר
,
אמרתי:
אין
גם
במקום
הזה
יראת
אלהים
,
והחרשתי.]
ויתכן
שהיה
התנאי
הזה
דַּבְּרוֹ
עמה
בבואם
במצרים
,
אעפ"י
שאמר
"כאשר
התעו
אותי...
מבית
אבי"
(להלן
,
יג);
או
שחזר
וזרז
אותה
שם
במצרים
בשעת
מעשה
,
כאשר
פרשתי
(בר'
יב
,
יג).
ודעת
רבי
אברהם
-
כי
כל
אלה
דברים
לדחות
את
אבימלך.
רד"ק:
וגם
אמנה
-
כמו
'באמת'
,
וכן
"אמנה
אנכי
חטאתי"
(יהו'
ז
,
כ);
וכן
עניינו
עם
המ"ם:
"אמנם"
(איוב
ט
,
ב).
אמר:
אע"פ
שאני
אמרתי
הדבר
מפחדי
לאנשי
המקום
,
לא
כזבתי
בזה
,
כי
אחוה
יש
לי
עמה
,
כי
בת
אחי
היא
,
ובת
אחי
היא
בת
אבי
,
כי
בני
בנים
הרי
הם
כבנים.
אך
לא
בת
אמי
-
כי
הרן
היה
לתרח
מאשה
אחרת.
ואם
היתה
בת
אמו
גם
כן
בזה
הדרך
,
היה
לוקח
אותה.
ורבותינו
ז"ל
למדו
מזה
(ראה
סנה'
נח
,
ב)
,
כי
בני
נח
אין
להם
אחוה
מצד
האב
כי
אם
מצד
האם.
ויכול
היה
אברהם
לקחת
אחותו
בת
אביו
ממש
,
ובלבד
שלא
תהיה
בת
אמו;
כי
בת
האם
היא
הודאית.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר
ראה
אבימלך
שלא
ענה
אותו
,
שב
לשאול
אותו
באופן
כולל
,
למה
עשה
זה
הדבר
―
רוצה
לומר
,
שיאמר
על
שרה
שהיא
אחותו
―
ואז
השיב
לו
אברהם
כי
הסבה
היתה
בזה
,
כי
אמר
בצאתו
מארץ
מולדתו
,
שאין
יראת
אלהים
בארץ
אשר
הוא
הולך
שם
,
להיותם
שטופים
בזמה
,
והוא
ירא
שלא
יהרגוהו
אנשי
הארץ
על
דבר
שרה
אשתו
―
עם
שהיא
גם
כן
אחותו
בת
אביו
,
לא
בת
אמו
,
ולזה
היתה
לו
לאשה;
וזאת
האחות
היתה
מותרת
לבני
נח
,
לפי
מה
שיראה
מזה
המאמר
―
ולזה
אמר
אליה
בצאתו
ממולדתו
ומבית
אביו
,
שתאמר
עליו
שהוא
אחיה
בכל
המקומות
אשר
יבואו
שם.
ואמנם
אמר
זה
אברהם
אל
אבימלך
,
להודיעו
שלא
חשד
אנשי
גרר
על
זה
יותר
משאר
מקומות
הארץ
ההיא
,
כדי
שלא
יחשוב
שהחזיק
אותם
ביותר
רעים
שימצאו
בארץ
ההיא
,
אבל
חשדם
כלם
בכללוּת
,
לראותו
מנהג
הארץ
ההיא
,
שהם
נמשכים
אחר
העריות.