תנ"ך - ויתפלל אברהם אל־האלהים וירפא אלהים את־אבימלך ואת־אשתו ואמהתיו וילדו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ: (בראשית פרק כ פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת־אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ: (בראשית פרק כ פסוק יז)

טקסט בלבד:

ויתפלל אברהם אל־האלהים וירפא אלהים את־אבימלך ואת־אשתו ואמהתיו וילדו: (בראשית פרק כ פסוק יז)

תיקון קוראים:

ויתפלל אברהם אל־האלהים וירפא אלהים את־אבימלך ואת־אשתו ואמהתיו וילדו: (בראשית פרק כ פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
וְצַלִי אַברָהָם קֳדָם יְיָ וְאַסִי יְיָ יָת אֲבִימֶלֶך וְיָת אִתְּתֵיהּ וְאַמהָתֵיהּ וְאִתרְוַחוּ :

עין המסורה:
וירפא - ב': בר' כ , יז; דה"ב ל , כ.

מסורה קטנה:
וירפא - ב' את העם; ואמהתיו - ל'; וילדו - ל'.

רש"י:
וילדו - כתרגומו: "ואתרווחו" - נפתחו נקביהם , והוציאו מה שצריך להוציא , והוא 'לידה' שלהם.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וילדו - שב אל אשת אבימלך ואמהתיו , לא אל אבימלך; וכן "וישם דמי מלחמה" (מ"א ב , ה); "בעמוד ענן ידבר אליהם" (תה' צט , ז); "אלה בני עדה" (בר' לו , יב); "אשר עבדתי אתך" (בר' ל , כו); "אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו" (יהו' כד , ב). הלא תראה , שהוא מפורש בפסוק השני: "כי עצר עצר יי' בעד כל רחם לבית אבימלך" (להלן , יח) , ולא הזכיר אבימלך. והארכתי כל כך בעבור מפרשים (ראה רש"י) , שאמרו שהיה עוצר לצאת חוץ; ומלת "כל רחם" (שם) טענה עליהם. ומלת וילדו - לנשים , כמו "ויחמו הצאן" (בר' ל , לט).

רמב"ן:
וילדו - אם הלשון כפשוטו , ושב לאשתו ואמהותיו , כי עצר השם בעד רחמם , תמה הוא , כי נראה כי בלילה הראשון אשר לוקחה שרה לבית אבימלך ולא קרב אליה עדין , בא אליו האלהים בחלום , ובבקר השכים וקרא לעבדיו גם לאברהם , ומתי היה להם עצר רחם?! אולי היו על פרקן , ואחזום חבלי יולדה ולא יכלו להמלט; ואולי אברהם איחר תפלתו ימים. והנה רפואת אבימלך , גם חליו , לא נתפרשו. ולשון רבנו שלמה: וילדו - "ואתרוחו" (ת"א) , נתפתחו נקביהם והוציאו , והיא 'לידה' שלהן. בעד כל רחם - כנגד כל פתח. ואין זה נכון , כי אם נאמר בוילדו שהוא 'יציאת החוץ' , שמצינו 'לידה' בענינים רבים ― כגון "הרה עמל וילד און" (ראה תה' ז , טו); "לדת חק" (צפ' ב , ב); "מה ילד יום" (מש' כז , א) - מה יוציאו ויחדשו הימים ― אבל מלת רחם לא תבא על פתח אחר; ואין טענה מן "בגיחו מרחם יצא" (איוב לח , ח) , שהוא כנוי , כמו 'בטן האדמה' (?; וראה יונה ב , ג). ודעת אנקלוס איננה כדברי הרב , כי הוא שתרגם "ואתרוחו" , עשה רחם כפשוטו: "פתח ולדא" , אלא שרצה לכלול גם אבימלך במלת וילדו. ולשון בראשית רבא (נב , יג): כי עצר עצר יי' - עצירה בפה , עצירה בגרון , עצירה בעין , עצירה באזן , עצירה מלמעלה , עצירה מלמטה. והמדרש הזה להם - מייתור לשון הכפל עצור עצר , לא שיפרשו כל רחם - כל נקב. והנכון בעיני , כי מיום אשר נלקחה שרה לקה אבימלך באיברי התשמיש ולא יוכל לשמש , וזהו "לא נתתיך לנגוע אליה" (לעיל , ו) , כי הנגיעה והקריבה בנשים הוא על התשמיש , כענין "אל תגשו אל אשה" (שמ' יט , טו); "ואקרב אל הנביאה" (יש' ח , ג); ואשתו ואמהותיו , והן מעוברות , עצר בעד רחמן ולא יוכלו להמלט; כי 'עצירת רחם' הוא שלא תהר , כדרך "ויי' סגר רחמה" (ש"א א , ה) , אבל 'עצירה בעד הרחם' הוא שלא תלד , כלשון "סגר בעדי ולא אצא" (ראה איכה ג , ז); ועמדה שרה בביתו ימים , ולא שב אבימלך מדרכו כי לא הבין , עד שבא אליו האלהים בחלום והודיעו ― ולא פירש הכתוב חלי אבימלך , והזכירו ברמז , דרך מוסר וכבוד לשרה ― ואחרי תפלת אברהם נרפא אבימלך ואשתו ואמהותיו , וילדו הנשים.

רד"ק:
ויתפלל. את אבימלך - שחזרה לו התאוה כבראשונה. ואת אשתו ואמהותיו - שהגיעו לזמן הלידה ולא יכלו ללדת. ואע"פ שתֶאֱרַךְ הלידה לשאר נשים היושבות על המשבר יום או יומים או יותר לפעמים , הנה אחזם ביום שנלקחה שרה , ולא יכלו ללדת כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת (ע"פ במ' יא , לב) , עד אחר תפלת אברהם. וידוע הוא , שיעשה אדם רפואה לאשה היושבת על המשבר , ואין בית המלך חסר רופאים בקיאים; ובאמת נסו בהם הדברים המועילים , ולא הועילו להן; אז ידעו כי אצבע אלהים היא (ע"פ שמ' ח , טו). ומלת וילדו שבה לאשתו ואמהותיו; או גם לאבימלך , ועניינו הוצאת הזרע. ואנקלוס תרגם "ואתרוחו" , ואפשר כי דעתו על הלידה; ואמר "ואתרוחו" ולא אמר 'וילידו' , בעבור העצר שהיה להם מללדת; או היה דעתו כדעת רבותינו ז"ל (ב"ק צב , א) שאמרו , כי עצירת הנקבים היתה בהם , שלא היו יכולות להפנות לא לגדולים ולא לקטנים.

רלב"ג - ביאור המילות:
וילדו - רוצה לומר , שנִרְוְחוּ נקביהם והיה בהם כח לדחות המוֹתָרוֹת.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה התפלל אברהם לשם יתעלה , והסיר המחלה ששם באבימלך ובביתו על דבר שרה , מצד מה שהיא אשת אברהם , כי מפני זה השגיח השם יתעלה בה בזה האופן. (שש תועלות לפרשת 'וירא' , חלק שני - בקובץ רלב"ג תועלות).
ריכוז קישורים