תנ"ך - ויקרא
אליו
מלאך
ה'
מן־השמים
ויאמר
אברהם
׀
אברהם
ויאמר
הנני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקְרָ֨א
אֵלָ֜יו
מַלְאַ֤ךְ
יְהוָה֙
מִן־הַשָּׁמַ֔יִם
וַיֹּ֖אמֶר
אַבְרָהָ֣ם
׀
אַבְרָהָ֑ם
וַיֹּ֖אמֶר
הִנֵּֽנִי:
(בראשית פרק כב פסוק יא)
וַיִּקְרָא
אֵלָיו
מַלְאַךְ
יְהוָה
מִן־הַשָּׁמַיִם
וַיֹּאמֶר
אַבְרָהָם
׀
אַבְרָהָם
וַיֹּאמֶר
הִנֵּנִי:
(בראשית פרק כב פסוק יא)
ויקרא
אליו
מלאך
ה'
מן־השמים
ויאמר
אברהם
׀
אברהם
ויאמר
הנני:
(בראשית פרק כב פסוק יא)
ויקרא
אליו
מלאך
יהוה
מן־השמים
ויאמר
אברהם
׀
אברהם
ויאמר
הנני:
(בראשית פרק כב פסוק יא)
תרגום אונקלוס:
וּקרָא
לֵיהּ
מַלאֲכָא
דַייָ
מִן
שְׁמַיָא
וַאֲמַר
אַברָהָם
אַברָהָם
וַאֲמַר
הָאֲנָא
:
עין המסורה:
אברהם
אברהם
-
ב':
*בר'
כב
,
יא;
כה
,
יט.
אברהם
אברהם
-
ד'
שמואתא
מתאימין
(ארבעה
שמות
פרטיים
שווים
באים
בזוגות):
בר'
כב
,
יא;
מו
,
ב;
שמ'
ג
,
ד;
ש"א
ג
,
י.
הנני
-
ז'
בתורה
(בצירה):
ראה
בר'
כב
,
א.
רש"י:
אברהם
אברהם
-
לשון
חיבה
הוא
(ראה
ב"ר
נו
,
ז)
,
שכופל
את
שמו.
ר' יוסף בכור שור:
ויקרא
אליו
מלאך
אלהים
(בנוסחנו:
יי')
מן
השמים
-
ואע"פ
שהיה
מדבר
בלשון
שכינה
,
שאמר
"ולא
חשכת
את
בנך...
ממני"
(להלן
,
יב)
,
ששלוחו
של
מקום
היה
מדבר
כאילו
הקדוש
ברוך
הוא
מדבר
בכל
מקום;
וסוף
הוכיח
שהיה
מלאך
,
מדקאמר
בפעם
השנית
"בי
נשבעתי
נאם
יי'"
(להלן
,
טז).
רד"ק:
ויקרא...
מן
השמים
-
כלומר:
שמע
הקול
ולא
ראה
מראה.
אברהם
אברהם
-
כפל
לו
השם
,
כדי
שישמע
מהר
וימנע
משחטו.
רלב"ג - ביאור המילות:
ויקרא
אליו
מלאך
יי'
מן
השמים
-
הנה
לגודל
מעלת
אברהם
בנבואה
באתהו
הנבואה
בהקיץ
,
ולהציל
בנו
מהמות.
וזה
לאות
שאברהם
היה
זובח
בנו
בשמחה
לכבוד
השם
,
שאם
היה
דואג
על
זה
,
לא
יתכן
שתבא
אליו
הנבואה
,
כל
שכן
שלא
יתכן
שתבא
לו
בהקיץ
,
כי
היגון
והצער
הוא
ממה
שימנע
הגעת
הנבואה;
ולזה
אמר
אלישע
"ועתה
קחו
לי
מנגן
והיה
כנגן
המנגן
ותהי
עליו
יד
יי'"
(מ"ב
ג
,
טו).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר
אליו
מלאך
השם
,
שלא
ישלח
ידו
אל
הנער
,
כי
לא
כֻּוַון
זה
במה
שאמר
אליו
השם.
והנה
לא
באר
לו
השם
יתעלה
מתחלת
העניין
,
לנסותו
אם
יקל
בעיניו
לתת
לו
בנו
יחידו;
ואולם
עתה
נשלם
עניין
הנסיון
,
וידע
השם
יתעלה
כי
ירא
אלהים
הוא
,
עד
שלא
חשך
בנו
יחידו
ממנו
,
אבל
היה
רצונו
לתתו
לו
בשמחה
ובטוב
לבב.