תנ"ך - ויאמר
אל־תשלח
ידך
אל־הנער
ואל־תעש
לו
מאומה
כי׀
עתה
ידעתי
כי־ירא
אלהים
אתה
ולא
חשכת
את־בנך
את־יחידך
ממני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֗אמֶר
אַל־תִּשְׁלַ֤ח
יָֽדְךָ֙
אֶל־הַנַּ֔עַר
וְאַל־תַּ֥עַשׂ
ל֖וֹ
מְא֑וּמָה
כִּ֣י׀
עַתָּ֣ה
יָדַ֗עְתִּי
כִּֽי־יְרֵ֤א
אֱלֹהִים֙
אַ֔תָּה
וְלֹ֥א
חָשַׂ֛כְתָּ
אֶת־בִּנְךָ֥
אֶת־יְחִֽידְךָ֖
מִמֶּֽנִּי:
(בראשית פרק כב פסוק יב)
וַיֹּאמֶר
אַל־תִּשְׁלַח
יָדְךָ
אֶל־הַנַּעַר
וְאַל־תַּעַשׂ
לוֹ
מְאוּמָה
כִּי׀
עַתָּה
יָדַעְתִּי
כִּי־יְרֵא
אֱלֹהִים
אַתָּה
וְלֹא
חָשַׂכְתָּ
אֶת־בִּנְךָ
אֶת־יְחִידְךָ
מִמֶּנִּי:
(בראשית פרק כב פסוק יב)
ויאמר
אל־תשלח
ידך
אל־הנער
ואל־תעש
לו
מאומה
כי׀
עתה
ידעתי
כי־ירא
אלהים
אתה
ולא
חשכת
את־בנך
את־יחידך
ממני:
(בראשית פרק כב פסוק יב)
ויאמר
אל־תשלח
ידך
אל־הנער
ואל־תעש
לו
מאומה
כי׀
עתה
ידעתי
כי־ירא
אלהים
אתה
ולא
חשכת
את־בנך
את־יחידך
ממני:
(בראשית פרק כב פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
לָא
תוֹשֵׁיט
יְדָך
בְּעוּלֵימָא
וְלָא
תַעֲבֵיד
לֵיהּ
מִדָּעַם
אֲרֵי
כְּעַן
יָדַענָא
אֲרֵי
דָחֲלָא
דַייָ
אַתּ
וְלָא
מְנַעתָּא
יָת
בְּרָך
יָת
יְחִידָך
מִנִי
:
עין המסורה:
ואל
-
תעש
-
ב':
בר'
כב
,
יב;
יר'
לט
,
יב.
ירא
אלהים
-
ד':
בר'
כב
,
יב;
איוב
א
,
ח;
ב
,
ג;
קה'
ז
,
יח.
אתה
-
כ"ו
מלעל
(בפתח):
ראה
בר'
ג
,
יט.
חשכת
-
ג':
בר'
כב
,
יב
,
טז;
עז'
ט
,
יג.
רש"י:
אל
תשלח
ידך
לשחוט.
אמר
לו:
לא
לחנם
באתי
לכאן
,
אעשה
בו
חבלה
ואוציא
מעט
דם.
אמר
לו:
אל
תעש
לו
מאומה
,
[אל
תעש
בו
מום].
[כי
עתה
ידעתי
-
אמר
רבי
אבא
(ב"ר
נו
,
ח):
אמר
לו
אברהם:
אפרש
לפניך
את
שיחתי;
אתמול
אמרת
לי:
"כי
ביצחק
יקרא
לך
זרע"
(בר'
כא
,
יב)
,
וחזרת
ואמרת:
"קח
נא
את
בנך"
(לעיל
,
ב);
עכשיו
אתה
אומר
לי:
אל
תשלח
ידך
אל
הנער!?
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
"לא
אחלל
בריתי
ומוצא
שפתי
לא
אשנה"
(תה'
פט
,
לה);
כשאמרתי
לך
"קח"
(לעיל
,
ב)
,
"מוצא
שפתי
לא
אשנה":
לא
אמרתי
לך
'שחטהו'
,
אלא
"העלהו"
(שם);
אסקתיה
,
אחתיה.]
כי
עתה
ידעתי
-
מעתה
יש
לי
מה
אשיב
למִדַּת
הדין
ולאומות
התמיהין
מה
היא
חיבתי
אצלך;
ידעתי
לי
פתחון
פה
עכשיו
,
שרואין
כי
ירא
אלהים
אתה
(תנ"ב
וירא
מו).
רשב"ם:
כי
עתה
ידעתי
-
כלומר
עתה
אני
רואה
,
ונתפרסם
לכל
העולם
,
כי
ירא
אלהים
אתה.
ר' יוסף בכור שור:
אל
תשלח
ידך
אל
הנער
-
כי
כבר
עשית
את
המצוה
,
כי
לא
צוה
לך
רק
להעלותו
,
ואתה
העלית
אותו
מעל
לעצים.
כי
עתה
ידעתי
-
דרך
הוא
לדבר
בלשון
בני
אדם
,
כי
מתחילה
יודע
לבות
בני
אדם;
כלומר:
עשיתי
עצמי
כאילו
לא
ידעתי
,
ועתה
ידעתי
,
להודיע
לכל
,
ולא
יוכל
שום
קטרג
לקטרג
עליך
עוד.
רמב"ן:
כי
עתה
ידעתי
-
מתחלה
היתה
יראתו
בכח
,
לא
יצא
אל
פועל
במעשה
הגדול
הזה
,
ועתה
נודעה
במעשה
,
והיה
זכותו
שלם
,
ותהי
משכורתו
שלמה
מעם
יי'
אלהי
ישראל
(ע"פ
רות
ב
,
יב).
ודעת
הפרשה
,
שהאלהים
הוא
המנסה
ומצוה
בעקידה
,
ומלאך
יי'
הוא
המונע
והמבטיח
,
יתברר
בפסוק
"המלאך
הגואל
אותי"
(בר'
מח
,
טז).
רד"ק:
ויאמר.
ואל
תעש
לו
מאומה
-
כפל
לו
הענין
במלות
שונות
,
לרוב
ההזהרה.
כי
עתה
ידעתי
-
אם
נפרש
כמו
'הודעתי'
,
על
ענין
שפרשנו
בדבר
הנסיון
(לעיל
,
א)
,
הנה
לא
מצאנו
פעל
'ידע'
מן
ה'קל'
-
יוצא.
ולפי
דעתי
,
כי
פרושו
כמו
"ידעתיך
בשם"
(שמ'
לג
,
יב);
"ואדעך
בשם"
(שם
,
יז);
ופרושו
,
כי
שב
החלק
-
כל
,
ודי
בזה
הרמז
למבינים
,
כי
אין
לבארו
יותר
מזה.
כי
ירא
אלהים
אתה
-
היראה
הזאת
היא
אהבה
,
כי
לא
היה
יראת
גופו
אלא
יראת
נפשו
,
שלא
תאבד;
והיה
מוסר
נפש
שהיה
אוהב
יותר
מנפשו
,
תחת
נפשו
,
שלא
תאבד
מהעולם
הבא;
שהוא
האהבה
לאל
והדבקות
בו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר
אליו
מלאך
השם
,
שלא
ישלח
ידו
אל
הנער
,
כי
לא
כֻּוַון
זה
במה
שאמר
אליו
השם.
והנה
לא
באר
לו
השם
יתעלה
מתחלת
העניין
,
לנסותו
אם
יקל
בעיניו
לתת
לו
בנו
יחידו;
ואולם
עתה
נשלם
עניין
הנסיון
,
וידע
השם
יתעלה
כי
ירא
אלהים
הוא
,
עד
שלא
חשך
בנו
יחידו
ממנו
,
אבל
היה
רצונו
לתתו
לו
בשמחה
ובטוב
לבב.