תנ"ך - ויאמר אל־תשלח ידך אל־הנער ואל־תעש לו מאומה כי׀ עתה ידעתי כי־ירא אלהים אתה ולא חשכת את־בנך את־יחידך ממני:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָה כִּ֣י׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִֽידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי: (בראשית פרק כב פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אַל־תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל־הַנַּעַר וְאַל־תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי׀ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ מִמֶּנִּי: (בראשית פרק כב פסוק יב)

טקסט בלבד:

ויאמר אל־תשלח ידך אל־הנער ואל־תעש לו מאומה כי׀ עתה ידעתי כי־ירא אלהים אתה ולא חשכת את־בנך את־יחידך ממני: (בראשית פרק כב פסוק יב)

תיקון קוראים:

ויאמר אל־תשלח ידך אל־הנער ואל־תעש לו מאומה כי׀ עתה ידעתי כי־ירא אלהים אתה ולא חשכת את־בנך את־יחידך ממני: (בראשית פרק כב פסוק יב)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר לָא תוֹשֵׁיט יְדָך בְּעוּלֵימָא וְלָא תַעֲבֵיד לֵיהּ מִדָּעַם אֲרֵי כְּעַן יָדַענָא אֲרֵי דָחֲלָא דַייָ אַתּ וְלָא מְנַעתָּא יָת בְּרָך יָת יְחִידָך מִנִי :

עין המסורה:
ואל - תעש - ב': בר' כב , יב; יר' לט , יב. ירא אלהים - ד': בר' כב , יב; איוב א , ח; ב , ג; קה' ז , יח. אתה - כ"ו מלעל (בפתח): ראה בר' ג , יט. חשכת - ג': בר' כב , יב , טז; עז' ט , יג.

מסורה קטנה:
ואל - תעש - ב'.

רש"י:
אל תשלח ידך לשחוט. אמר לו: לא לחנם באתי לכאן , אעשה בו חבלה ואוציא מעט דם. אמר לו: אל תעש לו מאומה , [אל תעש בו מום]. [כי עתה ידעתי - אמר רבי אבא (ב"ר נו , ח): אמר לו אברהם: אפרש לפניך את שיחתי; אתמול אמרת לי: "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בר' כא , יב) , וחזרת ואמרת: "קח נא את בנך" (לעיל , ב); עכשיו אתה אומר לי: אל תשלח ידך אל הנער!? אמר לו הקדוש ברוך הוא: "לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה" (תה' פט , לה); כשאמרתי לך "קח" (לעיל , ב) , "מוצא שפתי לא אשנה": לא אמרתי לך 'שחטהו' , אלא "העלהו" (שם); אסקתיה , אחתיה.] כי עתה ידעתי - מעתה יש לי מה אשיב למִדַּת הדין ולאומות התמיהין מה היא חיבתי אצלך; ידעתי לי פתחון פה עכשיו , שרואין כי ירא אלהים אתה (תנ"ב וירא מו).

רשב"ם:
כי עתה ידעתי - כלומר עתה אני רואה , ונתפרסם לכל העולם , כי ירא אלהים אתה.

ר' יוסף בכור שור:
אל תשלח ידך אל הנער - כי כבר עשית את המצוה , כי לא צוה לך רק להעלותו , ואתה העלית אותו מעל לעצים. כי עתה ידעתי - דרך הוא לדבר בלשון בני אדם , כי מתחילה יודע לבות בני אדם; כלומר: עשיתי עצמי כאילו לא ידעתי , ועתה ידעתי , להודיע לכל , ולא יוכל שום קטרג לקטרג עליך עוד.

רמב"ן:
כי עתה ידעתי - מתחלה היתה יראתו בכח , לא יצא אל פועל במעשה הגדול הזה , ועתה נודעה במעשה , והיה זכותו שלם , ותהי משכורתו שלמה מעם יי' אלהי ישראל (ע"פ רות ב , יב). ודעת הפרשה , שהאלהים הוא המנסה ומצוה בעקידה , ומלאך יי' הוא המונע והמבטיח , יתברר בפסוק "המלאך הגואל אותי" (בר' מח , טז).

רד"ק:
ויאמר. ואל תעש לו מאומה - כפל לו הענין במלות שונות , לרוב ההזהרה. כי עתה ידעתי - אם נפרש כמו 'הודעתי' , על ענין שפרשנו בדבר הנסיון (לעיל , א) , הנה לא מצאנו פעל 'ידע' מן ה'קל' - יוצא. ולפי דעתי , כי פרושו כמו "ידעתיך בשם" (שמ' לג , יב); "ואדעך בשם" (שם , יז); ופרושו , כי שב החלק - כל , ודי בזה הרמז למבינים , כי אין לבארו יותר מזה. כי ירא אלהים אתה - היראה הזאת היא אהבה , כי לא היה יראת גופו אלא יראת נפשו , שלא תאבד; והיה מוסר נפש שהיה אוהב יותר מנפשו , תחת נפשו , שלא תאבד מהעולם הבא; שהוא האהבה לאל והדבקות בו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר אליו מלאך השם , שלא ישלח ידו אל הנער , כי לא כֻּוַון זה במה שאמר אליו השם. והנה לא באר לו השם יתעלה מתחלת העניין , לנסותו אם יקל בעיניו לתת לו בנו יחידו; ואולם עתה נשלם עניין הנסיון , וידע השם יתעלה כי ירא אלהים הוא , עד שלא חשך בנו יחידו ממנו , אבל היה רצונו לתתו לו בשמחה ובטוב לבב.
ריכוז קישורים