תנ"ך - וישא אברהם את־עיניו וירא והנה־איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את־האיל ויעלהו לעלה תחת בנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ: (בראשית פרק כב פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה־אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת־הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ: (בראשית פרק כב פסוק יג)

טקסט בלבד:

וישא אברהם את־עיניו וירא והנה־איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את־האיל ויעלהו לעלה תחת בנו: (בראשית פרק כב פסוק יג)

תיקון קוראים:

וישא אברהם את־עיניו וירא והנה־איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את־האיל ויעלהו לעלה תחת בנו: (בראשית פרק כב פסוק יג)

תרגום אונקלוס:
וּזקַף אַברָהָם יָת עֵינוֹהִי בָּתַר אִלֵין וַחֲזָא וְהָא דִכרָא אֲחִיד בְּאִילָנָא בְּקַרנוֹהִי וַאֲזַל אַברָהָם וּנסֵיב יָת דִּכרָא וְאַסְקֵיהּ לַעֲלָתָא חֲלָף בְּרֵיהּ :

מסורה קטנה:
נאחז - ל'; בסבך - ל'.

רש"י:
וירא והנה איל - מוכן היה לכך מששת ימי בראשית (משנה אבות ה , ו). אחר שאמר לו המלאך: "אל תשלח ידך אל הנער" (לעיל , יב) , ראהו כשהוא נאחז; וזהו שמתרגמין: "וזקף אברהם ית עינוהי בתר אילין". בסבך - בסבך אילן. בקרניו - שהיה רץ אצל אברהם , והשטן סובכו ומערבבו באילנות כדי לעכבו. [(תרי"ק:) נאחז בסבך - וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל: אחר שנאחז בסבך , ראהו ולקחו; שאם נאמר והנה איל , ולא נאמר אחר נאחז בסבך בקרניו , הייתי אומר: ומה טיבו אם ראהו , והוא לא יכול להשיגו? לכך נאמר וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו , שעכשיו נוח לו לקחתו , שהרי היה אחוז מעצמו בסבך. שכך נהגו כל הכתובין כולן על המילה שעתידין הבריות לחלוק: הוא מייתר מילה ולשון , ומיישר לפניהם דרך.] תחת בנו - מאחר שכתוב ויעלהו לעולה , לא חסר המקרא כלום , ומה הוא תחת בנו? על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר: יהי רצון שתהא עבודה זו כאילו עשויה בבני , כאילו הוא שחוט , כאילו דמו זרוק , כאלו הוא מופשט , כאילו הוא נקטר ועשוי דשן (ראה ב"ר נו , ט).

רשב"ם:
וירא והנה איל עובר לפניו , אחר נאחז בסבך בקרניו; כלומר: אחרי כן ראה את האיל מדי עברו נאחז בסבכי היער , חשב בלבו: ודאי זה המלאך בא בשליחותו של הקדוש ברוך הוא וזימן לי איל זה תחת בני , ולכן נאחז בסבך שאוכל לקחתו ולהקריבו; וכן "קדמו שרים אחר נוגנים" (תה' סח , כו); "ושבו העבים אחר הגשם" (קה' יב , ב) - ואחרי כן יבא הגשם; וכן "ואחר באו משה ואהרן" (שמ' ה , א); כולם פירושם: אחרי כן.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אחר נאחז - אחר שנאחז בסבך קרניו. ואם הוא ח"ת נאחז קמוץ , אז תחסר מלת 'היה'; וכן טעמו: אחר היותו נאחז; ורבים כמהו. ויש מפרש (ראה ת"א ורש"י) , כי אחר - דבק עם וישא אברהם את עיניו; ואילו היה כן , היה אחרי אחר - 'כן' או 'זאת' , כמשפט הלשון בכל מוּכְרָת.

ר' יוסף בכור שור:
וירא והנה איל - ומכל מקום לא היה לוקחו , כי היה ירא שמא אדם אחר אבדו ולא היה פושט ידו בשל אחרים , אבל אחר שנאחז בסבך בקרניו , ידע כי אות לו שיקחנו ולצרכו נעכב שם , והלך ולקחו.

רד"ק:
וישא - נשא עיניו , אם יראה שום בהמה טהורה קרוב או רחוק , כדי שיעלה לעולה תחת בנו. וירא והנה איל אחר נאחז - אחר שנאחז בסבך בקרניו. וזה היה לו הזמנה מאת האל דרך נס , שאיל זה נאחז בסבך עץ , נפרד משאר הצאן , ולא הרגיש עליו הרועה. וזה הוא מאמר 'יש אומרים ' (מא"ג כב , יג): אף אילו של יצחק. ואם מצא אברהם הרועה , נתן לו מחיר האיל , כי לא העלה עולה ליי' חנם.

רלב"ג - ביאור המילות:
וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו - רוצה לומר , שכבר נשא עיניו אברהם , וראה בעל חיים רץ , ונתברר לו שהוא איל , אחר שנאחז בסבך בקרניו , ולזה הלך אברהם לקחת האיל; ונתברר לו שזה היה רצון השם במה שצוהו להעלות שם יצחק בנו לעולה , ולזה העלהו שם לעולה תחת בנו , שהיה רצונו מתחלת העניין להעלותו בעצמו לעולה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואחר שנתברר לאברהם שרצון השם יתעלה היה , שיעלה שם יצחק להעלות שם עולה , כדי שיתחנך בעבודת השם , נשא עיניו , אם יראה שום בעל חיים נאות להעלות ממנו עולה , וראה בעל חיים אחד רץ , ואחר שנסתבך באילן בקרניו , נתברר לו שהוא איל , והלך אברהם ולקח אותו , והעלהו לעולה תמורת מה שהיה חושב לעשות מבנו.
ריכוז קישורים