תנ"ך - ביום השלישי וישא אברהם את־עיניו וירא את־המקום מרחק:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק: (בראשית פרק כב פסוק ד)

טקסט וניקוד:

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: (בראשית פרק כב פסוק ד)

טקסט בלבד:

ביום השלישי וישא אברהם את־עיניו וירא את־המקום מרחק: (בראשית פרק כב פסוק ד)

תיקון קוראים:

ביום השלישי וישא אברהם את־עיניו וירא את־המקום מרחק: (בראשית פרק כב פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה וּזקַף אַברָהָם יָת עֵינוֹהִי וַחֲזָא יָת אַתרָא מֵרַחִיק :

עין המסורה:
מרחק - ו' חסר: כל אוריתא (בר' כב , ד; לז , יח; שמ' ב , ד; כ , טו , יח; כד , א; דב' כח , מט - נמנים כאחד); ש"א כו , יג; יש' כה , א; נז , ט; יר' כג , כג; תה' לח , יב. (ניסוח אחר של ההערה ראה ש"א כו , יג).

רש"י:
ביום השלישי - למה איחר מלהראותו מיד? כדי שלא יאמרו: הממו וערבבו פתאום וטרף דעתו , ואילו היה לו שהות להמלך אל לבו , לא היה עושה (ראה תנח' וירא כב). וירא את המקום - ראה ענן קשור על ההר.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ביום השלישי - שיצא מבאר שבע. יש אומרים: איך אמר אברהם ונשובה? ואחרים אמרו , כי היה בדעתו להביא עצמיו. ואברהם דחם בדברים , שלא יסורו עד שובו , ושלא ירגיש יצחק ויברח. וקדמונינו ז"ל אמרו (סע"ר א; ב"ר נו , ח ועוד) , שהיה יצחק בן שלשים ושבע כאשר נעקד. ואם מדברי קבלה - נקבל. ומדרך סברא: אם זה נכון , היה ראוי שתהיה צדקת יצחק גלויה , ויהיה שכרו כפלים משכר אביו , שמסר עצמו ברצונו לשחיטה; ואין בכתוב מאומה על יצחק! ואחרים אמרו , שהיה בן חמש שנים; גם זה לא יתכן , בעבור שנשא עצי העולה (ראה להלן , ו). והקרוב אל הדעת , שהיה קרוב משלש עשרה שנה , והכריחו אביו ועקדו שלא ברצונו. והעד: שאביו הסתיר הסוד ממנו , ואמר: "אלהים יראה לו" (להלן , ח); כי אלו אמר לו 'אתה העולה' , יתכן שיברח.

רמב"ן:
וירא את המקום מרחוק - ראה ענן קשור על ההר , ונתקיים בזה "אשר אומר אליך" (לעיל , ב). ויתכן על דרך הפשט וירא את המקום - שראה ארץ המוריה , כי כל הארץ ההיא היה יודע.

רד"ק:
ביום השלישי וישא - זו הו"ו היא כנוספת , כמו ווי"ן רבים במקרא שהם כמוה , כמו "ואלה בני צבעון ואיה וענה" (בר' לו , כד) והדומים לו; והוא כאלו אמר: ביום השלישי נשא אברהם את עיניו. ואפשר לפרשו , שיהיה דבוק עם הפסוק שלמעלה ממנו; כאלו אמר: וילך אל המקום ביום השלישי; כלומר , כי ביום השלישי לצאתו מביתו הגיע שם קרוב לו , ונשא את עיניו כנגד המקום שהוא ירושלם , משנכנס בגבולה וראה אותו מרחוק. אבל ההר לא ידע עדין , עד שיאמרו לו האל. ובדרש (בר' נו , א - ב) , כי וירא את המקום שאמר - על הר המוריה; וכן אמרו: וירא - מה ראה? עמוד אש על ההר. אמר לו: יצחק בני , רואה אתה מאומה על אחד ההרים? אמר לו: רואה אני עמוד אש. אמר לישמעאל ואליעזר נעריו: רואים אתם מאומה על אחד ההרים? אמרו לו: לאו. אמר להם: הואיל ואין אתם רואים מאומה , והחמור אינו רואה מאומה , שבו לכם פה עם החמור - עַם הדומה לחמור. ויאמר. ונשתחוה - והבינו הנערים , כי יעשו זבח עם ההשתחויה , כי הוליכו עמהם עצים ואש; כי ברוב , מי שילך למקום להשתחוות שם , יזבח שם , כמו שאמר בדבר אלקנה "להשתחוות ולזבוח ליי' צבאות בשילה" (ש"א א , ג).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה ביום השלישי לנסעו נשא אברהם את עיניו , וראה מרחוק המקום אשר אמר לו השם יתעלה , שיעלה שם יצחק בנו לעולה; ותכף שראה המקום ההוא , נפרד מנעריו ואמר להם שישבו שם עם החמור , והוא והנער ילכו עד המקום ההוא , וישתחוו שם לשם יתעלה וישובו אליהם. והנה לא רצה אברהם להודיע זה הסוד לנעריו , כי לא נתברר לו עדיין מה יהיה אחרית דבר.
ריכוז קישורים