תנ"ך - ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבֽוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמ֔וֹר וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑ה וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁ֥וּבָה אֲלֵיכֶֽם: (בראשית פרק כב פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד־כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם: (בראשית פרק כב פסוק ה)

טקסט בלבד:

ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם: (בראשית פרק כב פסוק ה)

תיקון קוראים:

ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם: (בראשית פרק כב פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר אַברָהָם לְעוּלֵימוֹהִי אוֹרִיכוּ לְכוֹן הָכָא עִם חֲמָרָא וַאֲנָא וְעוּלֵימָא נִתמְטֵי עַד כָּא וְנִסגּוֹד וּנתוּב לְוָתְכוֹן :

עין המסורה:
שבו - ה' בתורה: בר' כב , ה; לד , י; שמ' טז , כט; כד , יד; במ' כב , יט. ונשובה - ז' (מלא וחסר): בר' כב , ה; במ' יד , ד; ש"א ט , ה; יר' מו , טז; הו' ו , א; *איכה ג , מ; ה , כא (קרי).

מסורה קטנה:
שבו - ה' בתור'; ונשובה - ז'.

רש"י:
עד כה - כלומר: דרך מועט למקום אשר לפנינו. [ומדרש אגדה (תנח' וירא כג): אראה היכן הוא מה שאמר לי המקום: כה יהיה זרעך (בר' טו , ה). ונשובה - נתנבא שישובו שניהם (ראה מו"ק יח , א).]

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ביום השלישי - שיצא מבאר שבע. יש אומרים: איך אמר אברהם ונשובה? ואחרים אמרו , כי היה בדעתו להביא עצמיו. ואברהם דחם בדברים , שלא יסורו עד שובו , ושלא ירגיש יצחק ויברח. וקדמונינו ז"ל אמרו (סע"ר א; ב"ר נו , ח ועוד) , שהיה יצחק בן שלשים ושבע כאשר נעקד. ואם מדברי קבלה - נקבל. ומדרך סברא: אם זה נכון , היה ראוי שתהיה צדקת יצחק גלויה , ויהיה שכרו כפלים משכר אביו , שמסר עצמו ברצונו לשחיטה; ואין בכתוב מאומה על יצחק! ואחרים אמרו , שהיה בן חמש שנים; גם זה לא יתכן , בעבור שנשא עצי העולה (ראה להלן , ו). והקרוב אל הדעת , שהיה קרוב משלש עשרה שנה , והכריחו אביו ועקדו שלא ברצונו. והעד: שאביו הסתיר הסוד ממנו , ואמר: "אלהים יראה לו" (להלן , ח); כי אלו אמר לו 'אתה העולה' , יתכן שיברח.

ר' יוסף בכור שור:
שבו לכם פה עם החמור - שלא רצה להוליכם , כדי שלא יעכבוהו מלשחוט את בנו.

רד"ק:
ביום השלישי וישא - זו הו"ו היא כנוספת , כמו ווי"ן רבים במקרא שהם כמוה , כמו "ואלה בני צבעון ואיה וענה" (בר' לו , כד) והדומים לו; והוא כאלו אמר: ביום השלישי נשא אברהם את עיניו. ואפשר לפרשו , שיהיה דבוק עם הפסוק שלמעלה ממנו; כאלו אמר: וילך אל המקום ביום השלישי; כלומר , כי ביום השלישי לצאתו מביתו הגיע שם קרוב לו , ונשא את עיניו כנגד המקום שהוא ירושלם , משנכנס בגבולה וראה אותו מרחוק. אבל ההר לא ידע עדין , עד שיאמרו לו האל. ובדרש (בר' נו , א - ב) , כי וירא את המקום שאמר - על הר המוריה; וכן אמרו: וירא - מה ראה? עמוד אש על ההר. אמר לו: יצחק בני , רואה אתה מאומה על אחד ההרים? אמר לו: רואה אני עמוד אש. אמר לישמעאל ואליעזר נעריו: רואים אתם מאומה על אחד ההרים? אמרו לו: לאו. אמר להם: הואיל ואין אתם רואים מאומה , והחמור אינו רואה מאומה , שבו לכם פה עם החמור - עַם הדומה לחמור. ויאמר. ונשתחוה - והבינו הנערים , כי יעשו זבח עם ההשתחויה , כי הוליכו עמהם עצים ואש; כי ברוב , מי שילך למקום להשתחוות שם , יזבח שם , כמו שאמר בדבר אלקנה "להשתחוות ולזבוח ליי' צבאות בשילה" (ש"א א , ג).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה ביום השלישי לנסעו נשא אברהם את עיניו , וראה מרחוק המקום אשר אמר לו השם יתעלה , שיעלה שם יצחק בנו לעולה; ותכף שראה המקום ההוא , נפרד מנעריו ואמר להם שישבו שם עם החמור , והוא והנער ילכו עד המקום ההוא , וישתחוו שם לשם יתעלה וישובו אליהם. והנה לא רצה אברהם להודיע זה הסוד לנעריו , כי לא נתברר לו עדיין מה יהיה אחרית דבר.
ריכוז קישורים