תנ"ך - וישכם אברהם בבקר ויחבש את־חמרו ויקח את־שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל־המקום אשר־אמר־לו האלהים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים: (בראשית פרק כב פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אָמַר־לוֹ הָאֱלֹהִים: (בראשית פרק כב פסוק ג)

טקסט בלבד:

וישכם אברהם בבקר ויחבש את־חמרו ויקח את־שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל־המקום אשר־אמר־לו האלהים: (בראשית פרק כב פסוק ג)

תיקון קוראים:

וישכם אברהם בבקר ויחבש את־חמרו ויקח את־שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל־המקום אשר־אמר־לו האלהים: (בראשית פרק כב פסוק ג)

תרגום אונקלוס:
וְאַקדֵּים אַברָהָם בְּצַפרָא וְזָרֵיז יָת חֲמָרֵיהּ וּדבַר יָת תְּרֵין עוּלֵימוֹהִי עִמֵיהּ וְיָת יִצחָק בְּרֵיהּ וְצַלַח אָעֵי לַעֲלָתָא וְקָם וַאֲזַל לְאַתרָא דַּאֲמַר לֵיהּ יְיָ :

מסורה קטנה:
ואת יצחק - ל'; עצי עלה - ל'.

רש"י:
וישכם - נזדרז למצוה. ויחבש - הוא בעצמו , ולא צוה לאחד מעבדיו , שאהבה מקלקלת את השורה (ראה ב"ר נה , ח). את שני נעריו - ישמעאל ואליעזר (ראה ויק"ר כו , ז) , שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך בלא שני אנשים (ראה תנח' בלק ח) , שאם יתרחק האחד לנקביו , יהיה השיני עמו. ויבקע - "וצלח" (ת"א) , כמו: "וצלחו הירדן" (ש"ב יט , יח) - לשון 'ביקוע'; 'פינדרא' בלעז.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויבקע עצי עולה - ושמם על החמור.

ר' יוסף בכור שור:
וישכם אברהם בבוקר - לחבוש את חמורו הוא עצמו , כי היה זריז ורדוף לעשות רצון בוראו.

רמב"ן:
ויבקע עצי עולה - זריזותו במצוה , אולי לא ימצא במקום ההוא עצים , והוליכם שלשה ימים; או שהיה אברהם פוסל לקרבן עץ שנמצא בו תולעת , כדין התורה ולקח מביתו עצים טובים לעולה , ולכן אמר: ויבקע עצי עולה.

רד"ק:
וישכם - השכים לעשות רצון האל; ולא הודיע לשרה , אולי תעשה רעה בעצמה לאהבתה את יצחק. את שני נעריו - הרגילים ללכת עמו לשמשו. ובדרש (פר"א לא): אליעזר וישמעאל. ויבקע - לשום על החמור להוליך עמהם. וחשבו הנערים , כי כדי לבשל בהם במקום שילינו עשה , אולי לא ימצאו עצים. אל המקום אשר אמר לו - "ארץ המוריה" (לעיל , ב) , כי ההר - לא ידעו עדין.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה הבין אברהם זאת הנבואה לפי מה שיובן ממנו בתחלת העיון , ועם כל זה נזדרז בחריצות גדול לעשות מה שצוה לפי מחשבתו. ולזה השכים בבקר וחבש חמורו לשאת עצי העולה , ונהג עמו שני נעריו ואת יצחק בנו , ובקע עצי עולה ושמם על החמור , וקם ללכת למקום אשר אמר לו השם יתעלה.
ריכוז קישורים