רש"י:
בקרית
ארבע
-
על
שם
ארבעה
ענקים:
אחימן
ששי
ותלמי
ואביהם
(ראה
במ'
יג
,
כב).
דבר
אחר:
על
שם
ארבע
זוגות
שנקברו
בה
איש
ואשתו:
אדם
וחוה
,
אברהם
ושרה
,
יצחק
ורבקה
,
יעקב
ולאה
(ראה
ב"ר
נח
,
ד).
ויבא
אברהם
-
מבאר
שבע.
לספד
לשרה
ולבכתה
-
ונסמכה
מיתת
שרה
לעקדת
יצחק
(ראה
ב"ר
נח
,
ה)
,
שעל
ידי
בשורת
העקדה
,
שנזדמן
בנה
לשחיטה
וכמעט
שלא
נשחט
,
פרחה
רוחה
ומתה.
רמב"ן:
ויבא
אברהם
-
לשון
רבנו
שלמה:
מבאר
שבע.
ואין
זה
לומר
שהיה
עומד
שם
,
ממה
שכתוב
"וישב
אברהם
בבאר
שבע"
(בר'
כב
,
יט)
,
כי
איך
תהיה
שרה
בחברון?
אבל
הכונה
לומר
,
שהלך
שם
כיום
לצרכו
,
ושמע
במיתת
שרה
,
ובא
משם
לספוד
לה
ולבכותה.
ולשון
רבותינו
(ב"ר
נח
,
ה):
מהר
המוריה
בא.
וכן
הוא
לפי
המדרש
שכתבו
הרב
(רש"י
כאן)
,
ששמעה
בעקידה
ופרחה
נשמתה.
והנראה
בעקדה
,
שהיתה
הצַוָּאָה
בה
בבאר
שבע
,
כי
שם
היה
דר
ושם
חזר
,
כי
כן
כתוב
בתחלה
"ויטע
אשל
בבאר
שבע
ויקרא
שם
בשם
יי'
אל
עולם"
(בר'
כא
,
לג)
,
ואמר
"ויגר
אברהם
בארץ
פלשתים
ימים
רבים"
(שם
,
לד)
,
והוא
גרותו
בבאר
שבע
שהוא
בארץ
פלשתים;
ושם
נצטוה
בעקדה
,
ועל
כן
עשה
בדרך
שלשה
ימים
,
שארץ
פלשתים
רחוקה
מירושלם
,
שֵאִלו
חברון
בהר
יהודה
הוא
,
כי
כן
כתוב
(יהו'
כ
,
ז;
כא
,
יא)
,
וקרוב
לירושלם;
ובשובו
מן
העקדה
לבאר
שבע
חזר
,
כמו
שנאמר
"וישב
אברהם
אל
נעריו
ויקומו
וילכו
יחדו
אל
באר
שבע
וישב
אברהם
בבאר
שבע"
(בר'
כב
,
יט)
,
להורות
שנתעכב
שם
וישב
בו
שנים.
ואם
כן
לא
מתה
שרה
באותו
הזמן
,
כי
לא
היה
אברהם
דר
בבאר
שבע
ושרה
דרה
בחברון.
וכן
נראה
כי
יצחק
נולד
בבאר
שבע
,
כי
כתוב
תחלה
"ויסע
משם
אברהם
ארצה
הנגב
וישב
בין
קדש
ובין
שור
ויגר
בגרר"
(בר'
כ
,
א)
,
ואבימלך
אמר
אליו
"הנה
ארצי
לפניך
בטוב
בעיניך
שב"
(שם
,
טו)
,
ונתישב
שם
בארץ
ההיא
בבאר
שבע
,
שכן
כתוב
"ויהי
בעת
ההיא
ויאמר
אבימלך
ופיכל
שר
צבאו
אל
אברהם
לאמר"
(בר'
כא
,
כב)
,
ואין
כתוב
שהלכו
אליו
מגרר
ויכרתו
שם
הברית
בבאר
שבע
―
וכן
תראה
,
כי
הגר
כשהוציאו
אותה
מבית
אברהם
"ביום
הגמל
את
יצחק"
(שם
,
ח)
,
הלכה
"במדבר
באר
שבע"
(שם
,
יד)
,
ששם
היו
דרים
―
אבל
אחר
ימים
רבים
נסע
מארץ
פלשתים
ובא
לחברון
,
ונפטרה
שם
הצדקת.
אבל
לפי
מדרשו
,
צריכין
אנו
לומר
כי
אברהם
ושרה
בזמן
העקדה
היו
דרים
בחברון
,
ושם
נצטוה;
ומה
שאמר
"ביום
השלישי
וישא
אברהם
את
עיניו"
וגו'
(בר'
כב
,
ד)
,
כי
לא
נגלה
לו
ההר
חמד
אלהים
(ע"פ
תה'
סח
,
יז)
עד
היום
השלישי
,
והיה
בשני
הימים
הולך
בסביבי
ירושלם
,
ולא
היה
הרצון
להראות
לו;
ואברהם
אחר
העקדה
לא
שב
למקומו
לחברון
,
אבל
הלך
תחלה
אל
באר
שבע
,
מקום
האשל
שלו
,
לתת
הודאה
על
נסו
,
ושם
שמע
במיתת
שרה
ובא.
ומי
שאמר
מהר:
המוריה
בא
,
ומי
שאמר:
מבאר
שבע
-
הכל
טעם
אחד.
ולפי
זה
,
מה
שאמר
הכתוב
"וישב
אברהם
בבאר
שבע"
(בר'
כב
,
יט)
,
יהיה
ענינו:
כי
בשובו
מן
העקדה
בא
אל
באר
שבע
,
ומשם
הלך
לקבור
את
שרה;
אחר
הקבורה
מיד
חזר
לבאר
שבע
,
ונתישב
שם
שנים
―
והשלים
הכתוב
ענין
באר
שבע
כאחד
,
ואחרי
כן
ספר
בקבורה
―
ושם
בבאר
שבע
נשא
יצחק
את
רבקה
,
כמו
שאמר
"והוא
יושב
בארץ
הנגב"
(בר'
כד
,
סב).
וזה
דעת
כל
המפרשים
,
כי
אברהם
היה
במקום
אחר
ובא
משם.
ולפי
דעתי
,
כי
היה
לשרה
אהל
,
שם
עומדת
ואמהותיה
לפניה
―
וכן
כתוב
"באהל
יעקב
ובאהל
לאה
ובאהל
שתי
האמהות"
(בר'
לא
,
לג)
―
והנה
שרה
מתה
באהל
אשר
לה
,
ונכנס
אברהם
באהל
עם
אחוזת
מרעיו
(ע"פ
בר'
כו
,
כו)
לספוד
אותה.
או
שיהיה
לשון
ויבא
לאמר
,
שנתעורר
אברהם
להספד
הזה
והתחיל
לעשותו;
כי
כל
מתעורר
ומתחיל
במלאכה
יִקָּרֵא
'בא
אליה';
וזה
לשון
מורגל
בדברי
חכמים
,
כמו
ששנינו
בתמיד
(ד
,
ג):
בא
לו
לגרה
והניח
בה
שתי
צלעות
מכאן;
בא
לו
לדופן
השמאלית;
בא
לו
לעוקץ;
ואָמְרָם
(בכורות
כ
,
א):
אני
לא
באתי
לידי
המדה
הזו;
וכן
בכתוב
"בא
בשכרו"
(שמ'
כב
,
יד)
-
שבא
למלאכה
ההיא
ועשה
אותה
בעבור
שכרו.
ולא
יתכן
בעיני
שבא
מעיר
אחרת
אל
חברון
,
שאלו
היה
כן
,
היה
מזכיר
אותו
המקום
,
והיה
הכתוב
מפרש:
וישמע
אברהם
ויבא
ממקום
פלני.
רד"ק:
ותמת.
כי
שם
היו
משיצאו
מבאר
שבע.
בקרית
ארבע
-
ארבע
הוא
שם
איש;
נקרא
כן
,
בעבור
שהיו
ארבעה
ענקים:
הוא
ושלשת
בניו;
וכן
אמר
בספר
יהושע
"את
קרית
ארבע
אבי
הענק"
(טו
,
יג)
,
והיו
שלשת
בניו
ששי
אחימן
ותלמי
(ראה
שם
,
יד).
והעיר
הזאת
שמה
חברון
,
והיתה
ל'ארבע'
ולבניו.
ויבא
אברהם
-
בא
מן
החוץ
,
כי
לא
היה
עמה
בבית
בעת
מיתתה;
או
בא
ממקום
אחר
,
כי
לא
היה
בחברון
בשעה
שמתה.
לספוד
-
בדברי
הספד
וקינות.
ולבכותה
-
ולבכות
עליה.
וכן
בא
הלשון
הזה
בלא
קשר
'על'
ו'אל':
"ואבכה
בצום
נפשי"
(תה'
סט
,
יא)
-
כאלו
אמר
'על
נפשי';
"ויבך
אותו
אביו"
(בר'
לז
,
לה).