תנ"ך - ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ: (בראשית פרק כד פסוק ג)

וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: (בראשית פרק כד פסוק ג)

ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו: (בראשית פרק כד פסוק ג)

ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו: (בראשית פרק כד פסוק ג)

תרגום אונקלוס:

וַאֲקַיֵים עֲלָך בְּמֵימְרָא דַייָ אֱלָהָא דִשׁמַיָא וֵאלָהָא דְּאַרעָא דְּלָא תִסַב אִתְּתָא לִברִי מִבְּנָת כְּנַעֲנָאָה דַּאֲנָא יָתֵיב בֵּינֵיהוֹן :

עין המסורה:

ביי' אלהי השמים - ו' (בלישנא): בר' כד , ג , ז; יונה א , ט; *עז' א , ב; *נחמ' א , ה; דה"ב לו , כג. אנכי יושב - ה': בר' כד , ג , לז; ש"ב ז , ב; יש' ו , ה; דה"א יז , א. יושב - ג' מלא בסיפרא: *בר' כד , ג , סב; נ , יא. יושב - י"ז מלא בתורה (בלישנא): בר' כד , ג , סב; נ , יא; שמ' יח , יד; לד , יב , טו; במ' יג , יט , כט (שלוש פעמים); יד , יד , כה; כא , לד; דב' א , ד (פעמיים); ג , ב; ד , מו.

מסורה גדולה:

יושב ג' מל' בסיפ' וסימנהון אשר אנכי יושב בקרבו והוא יושב בארץ הנגב וירא.

מסורה קטנה:

ואשביעך - ל'; יושב - ג' מל' בסיפ'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

וטעם אלהי השמים ואלהי הארץ במקום הזה , כי 'בת פלוני לפלוני בארץ' - מן השמים , והוא סוד. הכנעני - כלל לעשתי עשר גוים (ראה בר' י , טו - יח).

ר' יוסף בכור שור:

לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני - שאר אכסנאים מתחתנים בבני הארץ כדי שירש נחלה במקום על ידי נישואין ― כמו שעשה עשו , שירש הר שעיר על ידי אהליבמה (ראה בר' לו , ב - ג) ― אבל אני איני צריך , שהרי נתן לי הקדוש ברוך הוא את הארץ.

רמב"ן:

ואשביעך ביי' - היה ראוי לאברהם שיצוה את יצחק בנו שלא יקח אשה מבנות כנען , אבל היה רצונו לשלח בחייו אל ארצו ומשפחתו , והשביע העבד לעשות כן בחייו או במותו , ולכן הוצרך על כל פנים להשביע העבד ללכת שם , והוצרך לאמר לו: אני מצוך שלא תקח אשה לבני מבנות כנען , ושתלך אל ארצי ותקח לו אשה מבית אבי; וכיון שהשביע את העבד על זה , לא הוצרך לצוות את יצחק דבר , כי יודע בו שלא יעבור על רצון אביו ועל השבועה שהשביע את עבדו , כי היה הענין נודע ליצחק באמת. גם יתכן שהיה העבד אפטרופוס על כל נכסיו , וצוה אותו שישיא יצחק לרצונו , וינחיל אותו נכסיו על מנת כן , וזה טעם "המושל בכל אשר לו" (לעיל , ב). אלהי השמים ואלהי הארץ - הקדוש ברוך הוא יִקָרֵא אלהי ארץ ישראל , כדכתיב כי "לא ידעו את משפט אלהי הארץ" (מ"ב יז , כו) , וכתיב "וידברו על (בנוסחנו: אל) אלהי ירושלם כעל אלהי עמי הארץ" (דה"ב לב , יט). ויש בזה סוד , עוד אכתבנו בעזרת השם; אבל בפסוק "אשר לקחני מבית אבי" (להלן , ז) לא נאמר בו 'אלהי הארץ' , כי היה בחרן או באור כשדים. וכן אמרו (כתובות קי , ב): הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה , שנאמר "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת יי' לאמר לך עבוד אלהים אחרים" (ש"א כו , יט).

רד"ק:

ואשביעך - בשבועה שהשביעו אמר ואלהי הארץ , כלומר , שהוא שופט גם התחתונים ומשגיח בהם; ולא תחשוב כי אם תעבור על השבועה , שלא יפקד עונך; כי כן יעשה , כי הוא אלהי הארץ כמו שהוא אלהי השמים. אבל כשדבר על עצמו ואמר "יי' אלהי השמים" (להלן , ז) , לא הוצרך לומר 'ואלהי הארץ' , כי הוא היה יודע זה בעצמו. ובבראשית רבה (נט , ח): אמר רבי פנחס: אלהי השמים - עד שלא הודעתיו לבריותיו , ואלהי הארץ - משהודעתיו לבריותיו. מבנות הכנעני - כי זרע כנען ארור (ראה בר' ט , כב) וזרעי ברוך , ולא יתערב זרע ברוך בארור. יושב בקרבו - תניינא "יושב בארצו" (להלן , לז); וסימן: "בקרב הארץ" (שמ' ח , יח).

רלב"ג - ביאור המילות:

אמר אלהי השמים ואלהי הארץ - הנה אמר זה , להורות שמנהיג אחד , הוא מנהיג הכל; והעיד גם כן , שהשגחת השם הוא בארץ.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והנה אמר אברהם אל עבדו שעמד בביתו ימים רבים וגדל עמו , אשר השליטו אברהם על כל אשר לו , שישים ידו תחת ירכו , להורות שידו הוא ברשותו - כמו שהיה המנהג בימים ההם - וישבע לו ביי' אלהי השמים והארץ , שלא יקח אשה לבנו יצחק מבנות הכנעני , ואע"פ שהוא יושב בקרבו , כי לא בחר בארץ ההיא מפני יושביה , אבל מפני היותה מוכנת אל שידבק בה השפע האלהי למי שהוא מוכן לזה. והנה מנהג הכנענים היה פחות מאד , כמו שזכרנו במה שקדם (תועלת ג לפרשת 'חיי שרה' , חלק ראשון - בקובץ רלב"ג תועלות) , ועוד שכבר נתקלל כנען , כמו שנזכר בפרשת 'נח' (בר' ט , כה) , ולזה היה מרחיק אברהם בנו יצחק מהתחתן בכנענים , כי בו בחר השם להיות ממנו הזרע הנבחר , כמו שקדם (בר' כא , יב). ומפני זה בחר לו אברהם מבנות ארצו , ומהם בחר יותר בבנות משפחתו; וצוה לעבדו שיקח ליצחק אשה משם , ואם לא ימצא ממשפחתו , יקח מארצו.