תנ"ך - כי
אל־ארצי
ואל־מולדתי
תלך
ולקחת
אשה
לבני
ליצחק:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֧י
אֶל־אַרְצִ֛י
וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י
תֵּלֵ֑ךְ
וְלָקַחְתָּ֥
אִשָּׁ֖ה
לִבְנִ֥י
לְיִצְחָֽק:
(בראשית פרק כד פסוק ד)
כִּי
אֶל־אַרְצִי
וְאֶל־מוֹלַדְתִּי
תֵּלֵךְ
וְלָקַחְתָּ
אִשָּׁה
לִבְנִי
לְיִצְחָק:
(בראשית פרק כד פסוק ד)
כי
אל־ארצי
ואל־מולדתי
תלך
ולקחת
אשה
לבני
ליצחק:
(בראשית פרק כד פסוק ד)
כי
אל־ארצי
ואל־מולדתי
תלך
ולקחת
אשה
לבני
ליצחק:
(בראשית פרק כד פסוק ד)
תרגום אונקלוס:
אֱלָהֵין
לְאַרעִי
וּליַלָדוּתִי
תֵּיזֵיל
וְתִיסַב
אִתְּתָא
לִברִי
לְיִצחָק
:
רשב"ם:
כי
אם
אל
ארצי
-
ולא
לאותם
שאינם
קרוביי
,
אלא
למולדתי
שבארצי
תלך.
רד"ק:
כי
אל
ארצי
-
הוא
ארם
נהרים.
ואל
מולדתי
-
העיר
שנולדתי
בה
,
והיא
אור
כשדים
(ראה
בר'
יא
,
כח);
רוצה
לומר
,
כי
שם
ימצא
משפחתו.
ועל
רבקה
רמז
לו
,
כי
הוגד
לו
שנולדה
(ראה
בר'
כב
,
כג).
ובבראשית
רבה
(נט
,
ח):
אמר
רבי
יצחק:
כי
אל
ארצי
-
היינו
דאמרי
אנשי:
חטי
דקרתך
זונין?
מנהון
זרע!
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
אמר
אברהם
אל
עבדו
שעמד
בביתו
ימים
רבים
וגדל
עמו
,
אשר
השליטו
אברהם
על
כל
אשר
לו
,
שישים
ידו
תחת
ירכו
,
להורות
שידו
הוא
ברשותו
-
כמו
שהיה
המנהג
בימים
ההם
-
וישבע
לו
ביי'
אלהי
השמים
והארץ
,
שלא
יקח
אשה
לבנו
יצחק
מבנות
הכנעני
,
ואע"פ
שהוא
יושב
בקרבו
,
כי
לא
בחר
בארץ
ההיא
מפני
יושביה
,
אבל
מפני
היותה
מוכנת
אל
שידבק
בה
השפע
האלהי
למי
שהוא
מוכן
לזה.
והנה
מנהג
הכנענים
היה
פחות
מאד
,
כמו
שזכרנו
במה
שקדם
(תועלת
ג
לפרשת
'חיי
שרה'
,
חלק
ראשון
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות)
,
ועוד
שכבר
נתקלל
כנען
,
כמו
שנזכר
בפרשת
'נח'
(בר'
ט
,
כה)
,
ולזה
היה
מרחיק
אברהם
בנו
יצחק
מהתחתן
בכנענים
,
כי
בו
בחר
השם
להיות
ממנו
הזרע
הנבחר
,
כמו
שקדם
(בר'
כא
,
יב).
ומפני
זה
בחר
לו
אברהם
מבנות
ארצו
,
ומהם
בחר
יותר
בבנות
משפחתו;
וצוה
לעבדו
שיקח
ליצחק
אשה
משם
,
ואם
לא
ימצא
ממשפחתו
,
יקח
מארצו.