תנ"ך - ויאמר אברהם אל־עבדו זקן ביתו המשל בכל־אשר־לו שים־נא ידך תחת ירכי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי: (בראשית פרק כד פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל־אֲשֶׁר־לוֹ שִׂים־נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: (בראשית פרק כד פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויאמר אברהם אל־עבדו זקן ביתו המשל בכל־אשר־לו שים־נא ידך תחת ירכי: (בראשית פרק כד פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויאמר אברהם אל־עבדו זקן ביתו המשל בכל־אשר־לו שים־נא ידך תחת ירכי: (בראשית פרק כד פסוק ב)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר אַברָהָם לְעַבדֵּיהּ סָבָא דְבֵיתֵיהּ דְּשַׁלִיט בְּכָל דְּלֵיהּ שַׁו כְּעַן יְדָך תְּחוֹת יִרכִּי :

עין המסורה:
זקן - ב' (בשני לשונות): בר' כד , ב; תה' קלג , ב.

מסורה קטנה:
זקן - ב' אהרן.

רש"י:
זקן ביתו - לפי שהוא דבוק נקוד זְקַן. תחת ירכי - שהנשבע צריך ליטול בידו חפץ של מצוה , כגון ספר תורה או תפילין , והמילה היתה מצוה ראשונה לו , ובאה לו על ידי צער והיתה חביבה עליו (ראה ב"ר נט , ח).

רשב"ם:
שים נא ידך תחת ירכי - וכן ביוסף כשנשבע ליעקב. כריתות ברית ושבועה של בן , ועבד לאדוניו , כן היתה , שדומה ענין שעבוד , וכן כתיב "בן יכבד אב ועבד אדוניו" (מל' א , ו); אבל תקיעת כף אל כף , או כריתות דבר לשנים ולעבור בין בתריו , מצוייה בשאר בני אדם.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
שים נא ידך תחת ירכי - יש אומרים (ב"ר נט , ח; רש"י): רמז למילה. ואילו היה כן , היה נשבע בברית המילה ולא בשם. והקרוב אלי , שהיה משפט בימים ההם , לשום אדם ידו תחת ירך מי שהוא ברשותו; והטעם: אם אתה ברשותי , שים נא ידך תחת ירכי! והאדון יושב ויריכו על היד , כטעם: הנה ידי תחת רשותך לעשות רצונך. וזה המשפט עודנו היום בארץ הודו.

ר' יוסף בכור שור:
זקן ביתו - שהזקין בביתו ומשרתו מנעוריו , ויש לסמוך עליו , שמכירו מנעורתו; ולכך היה מושל בכל אשר לו , כי עבד נאמן היה לו. שים נא ידך תחת יריכי - רגילים היו לתת ידם תחת ירך בשעה שתוקעין אמונתם ונשבעין , כמו שאנו רגילין לתת איש ידו ביד רעהו; וגם יש לפרש: שים נא ידך ואמונתך תחת רגלי , להיות משועבד לי ונתון תחת רגלי לזאת שתעשה לי שבועה זאת; ולא שישים ידו שם ממש. והגדה (ב"ר נט , ח): מפני שיש שם מצות מילה. והמינין אומרים: מפני שמשם יצא ישו תרפותם; ויש להשיבם: הלא לא הורה על ידי גבר לדבריהם , על רחמה של אשה היה להם לישבע!

רד"ק:
ויאמר. זקן ביתו - סמוך מן 'זָקֵן' , כמו מן 'כָבֵד' - "כְבַד פה" (שמ' ד , י); ועניינו: שגדל בביתו עד שזקן. או פרושו: זקן מכל בני ביתו. ואמר זה , לפי שהיה נאמן לו; ועוד , שהיה מושל בכל אשר לו , ולו היתה ראויה המצוה הזאת והשליחות. שים נא ידך תחת ירכי - אמרו , כי מנהג היה באותם הימים לאדם שמצוה אחר , שמשים ידו תחת ירכו לקיים הדבר; כי כמו שהיד ברשותו תחת ירכו , כן יהיה הוא ברשותו לקיים הדבר. והיה מנהג זה חזק ביניהם לקיים כל דבר , כמו ברית שכורת אדם עם חבירו. וכן אמר יעקב אבינו ליוסף בנו , כשרצה לצוותו על קבורתו , "שים נא ידך תחת ירכי" (בר' מז , כט). ויש מפרשים , שהשביעו במצות מילה; ואם כן היה לו לומר: 'ואשביעך במצוה זו' , והוא אמר: "ואשביעך ביי' אלהי השמים" (להלן , ג).

רלב"ג - ביאור המילות:
תחת ירכי - הנכון בו הוא כמו שפירש החכם אבן עזרא , והוא שיִדְמֶה , שכבר היה מנהג בימים ההם לָשׂוּם אדם ידו תחת ירך מי שהוא ברשותו , והאדון יושב וירכו על היד , להורות שידו תחת רשותו , לעשות כרצונו; וספר שזה המנהג היה בימיו בארץ הודו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה אמר אברהם אל עבדו שעמד בביתו ימים רבים וגדל עמו , אשר השליטו אברהם על כל אשר לו , שישים ידו תחת ירכו , להורות שידו הוא ברשותו - כמו שהיה המנהג בימים ההם - וישבע לו ביי' אלהי השמים והארץ , שלא יקח אשה לבנו יצחק מבנות הכנעני , ואע"פ שהוא יושב בקרבו , כי לא בחר בארץ ההיא מפני יושביה , אבל מפני היותה מוכנת אל שידבק בה השפע האלהי למי שהוא מוכן לזה. והנה מנהג הכנענים היה פחות מאד , כמו שזכרנו במה שקדם (תועלת ג לפרשת 'חיי שרה' , חלק ראשון - בקובץ רלב"ג תועלות) , ועוד שכבר נתקלל כנען , כמו שנזכר בפרשת 'נח' (בר' ט , כה) , ולזה היה מרחיק אברהם בנו יצחק מהתחתן בכנענים , כי בו בחר השם להיות ממנו הזרע הנבחר , כמו שקדם (בר' כא , יב). ומפני זה בחר לו אברהם מבנות ארצו , ומהם בחר יותר בבנות משפחתו; וצוה לעבדו שיקח ליצחק אשה משם , ואם לא ימצא ממשפחתו , יקח מארצו.
ריכוז קישורים