תנ"ך - ויהי׀
כראת
את־הנזם
ואת־הצמדים
על־ידי
אחתו
וכשמעו
את־דברי
רבקה
אחתו
לאמר
כה־דבר
אלי
האיש
ויבא
אל־האיש
והנה
עמד
על־הגמלים
על־העין:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֣י׀
כִּרְאֹ֣ת
אֶת־הַנֶּ֗זֶם
וְֽאֶת־הַצְּמִדִים֘
עַל־יְדֵ֣י
אֲחֹתוֹ֒
וּכְשָׁמְע֗וֹ
אֶת־דִּבְרֵ֞י
רִבְקָ֤ה
אֲחֹתוֹ֙
לֵאמֹ֔ר
כֹּֽה־דִבֶּ֥ר
אֵלַ֖י
הָאִ֑ישׁ
וַיָּבֹא֙
אֶל־הָאִ֔ישׁ
וְהִנֵּ֛ה
עֹמֵ֥ד
עַל־הַגְּמַלִּ֖ים
עַל־הָעָֽיִן:
(בראשית פרק כד פסוק ל)
וַיְהִי׀
כִּרְאֹת
אֶת־הַנֶּזֶם
וְאֶת־הַצְּמִדִים
עַל־יְדֵי
אֲחֹתוֹ
וּכְשָׁמְעוֹ
אֶת־דִּבְרֵי
רִבְקָה
אֲחֹתוֹ
לֵאמֹר
כֹּה־דִבֶּר
אֵלַי
הָאִישׁ
וַיָּבֹא
אֶל־הָאִישׁ
וְהִנֵּה
עֹמֵד
עַל־הַגְּמַלִּים
עַל־הָעָיִן:
(בראשית פרק כד פסוק ל)
ויהי׀
כראת
את־הנזם
ואת־הצמדים
על־ידי
אחתו
וכשמעו
את־דברי
רבקה
אחתו
לאמר
כה־דבר
אלי
האיש
ויבא
אל־האיש
והנה
עמד
על־הגמלים
על־העין:
(בראשית פרק כד פסוק ל)
ויהי׀
כראת
את־הנזם
ואת־הצמדים
על־ידי
אחתו
וכשמעו
את־דברי
רבקה
אחתו
לאמר
כה־דבר
אלי
האיש
ויבא
אל־האיש
והנה
עמד
על־הגמלים
על־העין:
(בראשית פרק כד פסוק ל)
תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה
כַּד
חֲזָא
יָת
קְדָשָׁא
וְיָת
שֵׁירַיָא
עַל
יְדֵי
אֲחָתֵיהּ
וְכַד
שְׁמַע
יָת
פִּתגָמֵי
רִבקָה
אֲחָתֵיהּ
לְמֵימַר
כְּדֵין
מַלֵיל
עִמִי
גֻּברָא
וַאֲתָא
לְוָת
גֻּברָא
וְהָא
קָאֵים
עִלָוֵי
גַמלַיָא
עַל
עֵינָא
:
עין המסורה:
כראת
-
ב'
חסר:
*בר'
כד
,
ל;
לג
,
י.
על
-
העין
-
ב':
בר'
טז
,
ז;
כד
,
ל.
מסורה קטנה:
כראת
-
ב'
חס';
הצמדים
-
ל'
חס';
על
-
העין
-
ב'.
רש"י:
וירץ
לבן
-
למה
וירץ?
על
מה
רץ?
ויהי
כראות
את
הנזם
-
אמר:
עשיר
הוא
זה
,
ונתן
עיניו
בממון.
על
הגמלים
-
לשומרן
,
כמו
"והוא
עומד
עליהם"
(בר'
יח
,
ח)
-
לשמשן.
רד"ק:
ויהי
כראות
-
להודיע
,
כי
צר
עין
היה
לבן
,
לא
כאחותו;
כי
כשראה.
הנזם
והצמידים
,
אז
רץ
להכניסו
לביתו.
וכשמעו
-
נראה
,
כי
האיש
דבר
אליה
ענין
בֹּאוֹ
העיר
לקחת
אשה
לבן
אדניו;
זהו
שאמרה
כה
דבר
אלי
האיש.
עומד
על
הגמלים
-
עם
הגמלים
,
כמו
"ויבאו
האנשים
על
הנשים"
(שמ'
לה
,
כב)
-
עומד
ומצפה
,
שתשוב
אליו
הנערה
או
אביה
או
אחיה
,
להכניסו
לביתם.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
הלכה
הנערה
,
והגידה
לבית
אמה
כדברים
האלה
אשר
דבר
אליה
עבד
אברהם
,
והראת
אותה
מה
שנתן
לה;
כי
זה
משפט
הבנות
להיות
דבריהן
עם
אמן
,
לא
עם
אביהן.
והיה
זה
סבה
שידע
אחיה
לבן
כל
אלו
הדברים
,
ורץ
אל
האיש
החוצה
אל
העין
,
והביאו
אל
הבית
הוא
וגמליו
,
ונתן
תבן
ומספוא
לגמלים
,
ומים
לרחוץ
רגלי
העבד
ורגלי
האנשים
אשר
אתו.