תנ"ך - ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּבֹ֤א הָאִישׁ֙ הַבַּ֔יְתָה וַיְפַתַּ֖ח הַגְּמַלִּ֑ים וַיִּתֵּ֨ן תֶּ֤בֶן וּמִסְפּוֹא֙ לַגְּמַלִּ֔ים וּמַ֙יִם֙ לִרְחֹ֣ץ רַגְלָ֔יו וְרַגְלֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ: (בראשית פרק כד פסוק לב)

טקסט וניקוד:

וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ: (בראשית פרק כד פסוק לב)

טקסט בלבד:

ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו: (בראשית פרק כד פסוק לב)

תיקון קוראים:

ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו: (בראשית פרק כד פסוק לב)

תרגום אונקלוס:
וְעָל גֻּברָא לְבֵיתָא וּשׁרָא מִן גַּמלַיָא וִיהַב תִּבנָא וְכִסְתָא לְגַמלַיָא וּמַיָא לְאַסחָאָה רַגלוֹהִי וְרַגלֵי גֻברַיָא דְּעִמֵיהּ :

עין המסורה:
הביתה - י"ט: ראה בר' יט , י. ויפתח - ב' בתרי לשנין: *בר' כד , לב; מ"א ז , לו.

מסורה גדולה:
ויפתח ב' בתרי לשנ' ויבא האיש הביתה ויפתח על הלחת.

מסורה קטנה:
הביתה - י"ט; ויפתח - ב'; ומספוא - ל'.

רש"י:
ויפתח הגמלים - התיר זמם שלהם (ראה ב"ר ס , ח) , שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בשדות אחרים.

רשב"ם:
ויפתח - כמו "אל יתהלל חוגר כמפתח" (מ"א כ , יא); התיר חבישתם.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
מספוא - מאכל בהמות , והוא שם כלל; ותחתיו: שְעור.

רמב"ן:
ויבא האיש הביתה - אליעזר הוא האיש הבא; ויפתח הגמלים - יחזור על לבן , שעשה עם אורחיו דרך מוסר , ויפתח גמליהם ויתן להם תבן ומספוא , ונתן מים לרחוץ רגלי אליעזר ורגלי האנשים אשר אתו , כי רחוק הוא שיהיה אליעזר הוא הנותן מים לרחוץ רגליו ורגלי אנשיו; וכן "ויעברו אנשים מדינים סוחרים וימשכו ויעלו את יוסף" (בר' לז , כח) , כי "וימשכו ויעלו" יחזור אל אחיו הנזכרים בפסוק הראשון; וכן "ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אוכל על שולחני כאחד מבני המלך" (ש"ב ט , יא) - והם דברי דוד; ורבים כן. וענין ויפתח הגמלים - שפתח מוסרי צוארם , כי המנהג - להוליכם קשורים; או שהיו הולכים חגורים במושב המרכבה אשר עליהם , כלשון "אל יתהלל חוגר כמפתח" (מ"א כ , יא); "התפתחי מוסרי צוארך" (יש' נב , ב). ורבנו שלמה כתב: התיר זמם שלהם , שהיה סותם פיהם שלא ירעו בשדות אחרים. ולשון בראשית רבא (ס , ח): התיר זממיהן; רבי הונא ורבי ירמיה שאיל לרבי חייא בר אבא: לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של רבי פינחס בן יאיר? וכו'. וזו שאלה לסתור פִּתוּחַ הזמם , כי אי אפשר שיהיה החסידוּת בביתו של רבי פנחס בן יאיר גדול יותר מביתו של אברהם אבינו , וכאשר חמורו של רבי פנחס בן יאיר איננו צריך להשתמר מן הדברים האסורים לבעליו להאכילו , כל שכן גמליו של אברהם אבינו , ואין צריך לזמם , כי "לא יאונה לצדיק כל און" (מש' יב , כא).

רד"ק:
ויבא. ויפתח - לבן; פתח הגמלים מאסוריהם , כדרך שמפתחים הבהמות הבאות מהדרך. ובדרש (ב"ר ס , ח) , שפתח הזמם שהיה בפיהם בדרך , כדי שלא לאכול מן הגזל. ובדברי רבותינו ז"ל (שם): ויתן תבן ומספוא - אמר רב אחא: יפה שיחת עבדי בתי אבות מתורתן של בנים; שפרשתו של אליעזר - שנים ושלשה דפין , והוא אומרה ושונה; והשרץ - מגופי תורה , ואין דמו מטמא כבשרו אלא מרבוי המקרא. ומים לרחוץ רגליו - אמר רב אחא יפה רחיצת עבדי בתי אבות מתורתן של בנים; שאפלו רחיצת עבדי בתי אבות הוצרך לכתוב , והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מרבוי המקרא. רבי שמעון בן יוחאי אומר: 'טמא' - "הטמא" (וי' יא , כט). רבי אלעזר בן יוסי אומר: 'זה' - "וזה" (שם).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה הלכה הנערה , והגידה לבית אמה כדברים האלה אשר דבר אליה עבד אברהם , והראת אותה מה שנתן לה; כי זה משפט הבנות להיות דבריהן עם אמן , לא עם אביהן. והיה זה סבה שידע אחיה לבן כל אלו הדברים , ורץ אל האיש החוצה אל העין , והביאו אל הבית הוא וגמליו , ונתן תבן ומספוא לגמלים , ומים לרחוץ רגלי העבד ורגלי האנשים אשר אתו.
ריכוז קישורים