תנ"ך - ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב: (בראשית פרק כד פסוק סב)

טקסט וניקוד:

וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: (בראשית פרק כד פסוק סב)

טקסט בלבד:

ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב: (בראשית פרק כד פסוק סב)

תיקון קוראים:

ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב: (בראשית פרק כד פסוק סב)

תרגום אונקלוס:
וְיִצחָק עָל בְּמֵיתוֹהִי מִבֵּירָא דְמַלאַך קַיָימָא אִתַּחזִי עֲלַהּ וְהוּא יָתֵיב בַּאֲרַע דָּרוֹמָא :

עין המסורה:
ויצחק - ה': בר' כד , סב; כה , כו; לה , כז; מח , טו , טז. מבוא - ו': בר' כד , סב; ש"א כה , כו , לג; מ"ב כג , יא; יש' כג , א; כד , י. ראי - ו': ראה בר' טז , יג. יושב - ג' מלא בסיפרא: *בר' כד , ג , סב; נ , יא. יושב - י"ז מלא בתורה (בלישנא): ראה לעיל , ג.

מסורה קטנה:
יושב - ג' מל' בסיפ'.

רש"י:
ויצחק בא מבא (בנוסחנו: מבוא) באר לחי רואי - שהלך להביא את הגר לאברהם אביו שישאנה (ראה ב"ר ס , יד). והוא היה יושב בארץ הנגב - בין קדש ובין שור ושם היה קרוב לאותו הבאר , שנאמר: "והנה בין קדש ובין ברד" (בר' טז , יד).

רשב"ם:
ויצחק בא מבוא - כמו "באכה סדומה" (בר' י , יט). ויצחק , באותו היום שבא העבד , בא מ'באכה' של באר לחי ראי , שהרי יצחק יושב בארץ הנגב ששם באר לחי ראי , כדכתיב "על העין בדרך שור" (בר' טז , ז) , וכתוב "ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור" (בר' כ , א); ולפי שבא משם ביום ההוא , ולא היה יודע מה היו עושים פועלים שלו , היו נוטעים גגות ופרדסים , וילך יצחק לשוח בשדה - כדכתיב "וכל שיח השדה" (בר' ב , ה) , כלומר: לטעת אילנות ולראות ענייני פועליו; ואז , בהיותו בשדה , ראה גמלים באים , והלך לקראתם לראות אם הם גמלי אביו שהוליך העבד.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
בא מבוא - שם מקום יקרא בשני שמות. ויש אומרים: 'מבפנים' , וכן יפרשו "סוגר כל בית מבוא" (יש' כד , י). והישר בעיני שהוא שם הפועל , וכן טעמו: בא מבואו באר לחי. והוא יושב - כי בימים ההם שם היה דר , והוא בפאת נגב מארץ ישראל.

רמב"ן:
בא מבא (בנוסחנו: מבוא) באר לחי ראי - יאמר כי יצחק בא עתה מבואו באר לחי ראי , ששב מבאר לחי שבא שמה. שאלו אמר 'בא מבאר לחי' , היה נראה שהיה דר שם , ולכך הוצרך לפרש כי הוא שב לעירו מביאתו שבא אל באר לחי לפי שעה , כי הוא יושב בארץ הנגב וחוזר לעירו. ויתכן בעבור היות מבא מקור , שהיה יצחק הולך תמיד אל המקום ההוא , כי היה לו מקום תפלה בעבור הראות שם המלאך , והוא יושב בארץ הנגב קרוב משם. וכן תרגם אנקלוס: "אתא ממיתוהי"; ועל דעתו הוא באר שבע , שתרגם "בין קדש ובין ברד" (בר' טז , יד) ו"בין קדש ובין שור" (בר' כ , א): "רקם וחגרא". ואם כן , המקום ההוא , מקום אשל אברהם (ראה בר' כא , לג) , ראוי לתפלה. והנה יצחק בא מן הבאר ההיא אל עיר אחרת אשר היתה בדרך עירו , ויצא לפנות ערב לשוח בשדה עם רעיו ואוהביו אשר שם , ומצא את העבד ורבקה , והלכו כולם יחדיו אל עירו , ויביאה אל אהל אמו.

רד"ק:
ויצחק - עתה ספר , כי פגע בהם יצחק בדרך מקרה , טרם בֹאָם העיר; כמו שהמעשה כלו היה בדרך מקרה ברצון האל , להודיע כי מטיב יי' לטובים , והם לא ירגישו בטוב ההוא , עד באו להם בדרך מקרה. בא מבוא - פרוש: אותו היום בא יצחק מביאתו באר לחי רואי - לא שהיה יושב שם , כי בחברון היה יושב עם אביו , והיא - ארץ הנגב; והיה לו ליצחק מקנה או שום עסק באותו המקום הנקרא באר לחי רואי , והיה הולך ושב שם; ואותו היום היה בא מבאר לחי ראי. ופירוש מבא - מבאו , שהיה רגיל ללכת שם; היה בא משם לשוב לחברון אל אביו. ובצאתו מבאר לחי , נכנס ללון באחד המקומות אשר בין באי לחי ראי ובין חברון.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה יצחק בא מבאר לחי רואי , אשר בא שם להיות המקום ההוא נבחר , כי סמוך למקום ההוא היה ביתו; וזה , שהוא היה יושב בארץ הדרום , ושם היה באר לחי רואי , כי הוא בארץ הנגב , בין קדש ובין שוּר , כמו שקדם (ראה בר' טז , יד).
ריכוז קישורים