תנ"ך - ה'׀ אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר־לי ואשר נשבע־לי לאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

יְהוָ֣ה׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֘ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒ וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י וַאֲשֶׁ֤ר נִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם: (בראשית פרק כד פסוק ז)

יְהוָה׀ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר־לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע־לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם: (בראשית פרק כד פסוק ז)

ה'׀ אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר־לי ואשר נשבע־לי לאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם: (בראשית פרק כד פסוק ז)

יהוה׀ אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר־לי ואשר נשבע־לי לאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם: (בראשית פרק כד פסוק ז)

תרגום אונקלוס:

יְיָ אֱלָהָא דִשׁמַיָא דְּדַברַנִי מִבֵּית אַבָּא וּמֵאֲרַע יַלָדוּתִי וּדמַלֵיל לִי וּדקַיֵים לִי לְמֵימַר לִבנָך אֶתֵּין יָת אַרעָא הָדָא הוּא יִשׁלַח מַלאֲכֵיהּ קֳדָמָך וְתִסַב אִתְּתָא לִברִי מִתַּמָן :

עין המסורה:

יי' אלהי השמים - ו' (בלישנא): ראה לעיל , ג. ואשר דבר - ב': בר' כד , ז; יר' ט , יא.

מסורה קטנה:

ואשר דבר - ב'.

רש"י:

יי' אלהי השמים אשר לקחני - ולא 'אלהי הארץ' , ולמעלן אמר: "ואשביעך" וגו' (לעיל , ג)!? אמר לו: עכשיו הוא "אלהי השמים ואלהי הארץ" (שם) , שהרגלתיו בפי כל הבריות , אבל כשלקחני מבית אבי הוא אלהי השמים ולא אלהי הארץ , שלא היו באי העולם מכירין בו , [ושמו לא היה רגיל בארץ]. [(תרי"ק:) יי' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי - מה צריך להזכיר יציאתו מבית אביו? אלא לפי שאמר לו העבד "אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי" וגו' (לעיל , ה) השיבו אברהם: אל תירא מדבר זה! שיי' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי , בנבואה אני אומר לך , שהוא ישלח מלאכו אתך , והצליח דרכך , שתאבה האשה ללכת אחריך. שמה שלקחני מבית אבי ומארץ מולדתי , ואמר לי "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בר' יב , ז) , אני למד , שאין רצונו שישוב בני שמה; ומאחר שאין רצונו שישוב בני שמה , אני אומר לך בנבואה , שהוא ישלח מלאכו אתך , שתאבה האשה ללכת אחריך. ישלח - בודאי. ישלח - 'טרמטרא' בלעז , להבא. ואל ישיאך לבך: ישלח - לשון בקשה; שאם כן עקרתה את הכתוב שאומר בעניין: "הנה רבקה לפניך" וגו' "כאשר דבר יי'" (להלן , נא) , ואם תאמר: ישלח - לשון בקשה , תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב (ע"פ ש"א כה , לא): היכן "דבר יי'"? אבל כשתפרשהו לשון נבואה ובירור , תוכל לפרש "דבר יי'" - בכאן. כיוצא בו אתה אומר: "ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שאלתך" (בנוסחנו: שלתך; ש"א א , יז) - אם אתה אומר: "יתן" - לשון 'להבא' הוא , ולא לשון תפלה , אז תנוח כשאתה מגיע למקרא שאומר "ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד" (שם , יח) - פנים של זעם לא היו לה עוד , לפי שכבר הבטיחה הנביא , שעתיד הקדוש ברוך הוא ליתן את שאלתה; וגם כשאתה מגיע למקרא "אך יקם יי' את דברו" (שם , כג) - שנתנבא עלי שעתיד ליתן את שאלתך ששאלת , שיתן לך "זרע אנשים": אדם חשוב בין אנשים. אבל אם אתה אומר: "ואלהי ישראל יתן" - 'דוניר' בלעז - לשון תפילה , יש לך לשאל: מפני מה לא היו לה פניה עוד , והלא לא עיברה עד בואם לביתם הרמתה!? מהיכן היתה יודעת שעתידין להוליד? וגם כשתגיע למקרא "אך יקם יי' את דברו" , יש לשאל: ומה דבר דיבר שמבקש אלקנה שיקימנו?] מבית אבי - מחרן. ומארץ מולדתי - מאור כשדים. ואשר דבר לי - לצרכי , כמו: "אשר דבר עלי" (מ"א ב , ד); וכן כל 'לי' ו'לו' ו'להם' הסמוכים אצל 'דבור' , מפורש בלשון 'על' , ותרגום שלהם: 'עלי' , 'עלוהי' 'עליהון'; שאין נופל אצל 'דבור' לשון 'לי' ו'לו' ו'להם' , אלא: 'אלי' , 'אליו' , 'אליהם' , ותרגום: 'עִמִּי' , 'עִמיה' , 'עִמהון' , אבל אצל 'אמירה' נופל 'לי' ו'לו' ו'להם'. אשר נשבע לי - בין הבתרים.

רשב"ם:

יי' אלהי השמים - שהביאני כאן ונתן לזרעי זאת הארץ , ידעתי שאינו רוצה שירחק זרעי מכאן , שאם כן , מה לו להקדוש ברוך הוא להביאני כאן? לפיכך יודע אני שישלח מלאכו להצליח דרכיך , לקים לי אבטחתו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

הוא ישלח מלאכו - תפלה. ואילו היתה נבואה , למה אמר "ואם לא תאבה האשה" (להלן , ח)?

ר' יוסף בכור שור:

יי' אלהי השמים וגו' - יש לפרש שזו תפילה , ויש לפרש שזו הבטחה , שהקדוש ברוך הוא ישלח מלאכו עמו ויצליחנו [הג"ה].

רמב"ן:

מבית אבי ומארץ מולדתי - לשון רבנו שלמה: מבית אבי - מחרן , ומארץ מולדתי - מאור כשדים. אם כן "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך" (לעיל , ד) יהיה אור כשדים , וחלילה שיתערב זרע הקדש בבני חם הפושע! אולי יאמר שהיה לו משפחה שָׁם מזרעו של שֵׁם , אבל העבד לחרן הלך , כאשר דבר אדניו. אולי יחשוב הרב כי ארץ מולדתי - אור כשדים , אבל "מולדתי" היא משפחתו , ו"ארצי" - חרן אשר גר בה. וכל אלה דברים בטלים , כי בכאן אמר ולקחת אשה לבני משם; ועוד , כי ימים רבים עמד בארץ כנען , יותר מחרן , ולמה תקרא חרן ארצו בעבור שגר בה ימים? אבל "אל ארצי ואל מולדתי" - ארצי ששם מולדתי , כי שם עמד ומשם היו אבותיו מעולם , וכבר נתפרש (ראה בר' יב , א). ובבראשית רבא (נט , י): מבית אבי - זו ביתו של אביו , ומארץ מולדתי - זו שכונתו. ויתכן שיהיה טעם "אל ארצי ואל מולדתי": ארצי ומשפחתי , כי גם באנשי ארצו לא יחפוץ , רק במשפחתו , וכן ולקחת אשה לבני משם - רמז אל מבית אבי; וכן יאמר העבד "ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי" (להלן , מ) , ואמר "כי תבא אל משפחתי" (להלן , מא); או שהיה העבד אומר לכבדם , שישמעו לו. ואשר דבר לי - לשון רבנו שלמה: לצרכי , כמו 'עלי' , וכן 'לי' ו'להם' הסמוכים אצל 'דבור' - מפורש בלשון 'על' , שאין נופל בלשון 'דבור' אלא 'אלי' , 'אליו' , ותרגומו: 'עמי' , 'עמיה' , 'עמהון'; אבל אצל אמירה נופל 'לי' ו'לו' ו'להם'. ובפרשת 'ויצא יעקב' הביא ראיה ממה שכתוב שם "את אשר דברתי לך" (בר' כח , טו) , שהרי עם יעקב לא דבר קודם לכן. ואין החלוק הזה אמת , כי הנה מצאנו "ועתה לך נחה את העם את אשר דברתי לך" (שמ' לב , לד); "וידברו הכשדים למלך ארמית" (דנ' ב , ד); "והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יי' לך" (דב' ט , ג). וכן ה'אמירה': בשניהם , "ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם" (שמ' ג , יג) , ו"את אשר דברתי לך" (בר' כח , טו) - פירושו: שאמרתי לך עתה , שאתן לך את הארץ ולזרעך , ואברך אותך.

רד"ק:

יי' אלהי השמים אשר לקחני - כיון שלקחני משם לתת לזרעי את הארץ הזאת , לא ירצה שישוב בני שמה , והוא ישלח מלאכו להצליחך , שתקח משם אשה לבני. ואשר דבר לי - קודם צאתי משם ואחר שיצאתי משם. ואשר נשבע לי - בעקדת יצחק.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והשיב לו אברהם: השמר לך מהוציא בני מארץ כנען להשיבו שם. ואל תירא שלא תאבה האשה ללכת אחריך , כי השם יתעלה , שהוציאני מבית אבי ונהג אותי בארץ הזאת , אשר ייעד לי ונשבע לי שיתן לזרעי הארץ הזאת , הוא יעזרך על זה , כי זה הוא אחד מהכלים אשר יתכן בהם שיתקיים יעוד השם לי שיירש זרעי הארץ הזאת , כי בזה יהיה זרע יצחק יותר מוכן אל השלמות. והנה אם לא תאבה האשה ללכת אחריך , הנך נקי משבועתך זאת , אשר אני משביעך לקחת אשה לבני מארצי וממולדתי , אבל השמר , על כל פנים , שלא תשב בני שמה.