תנ"ך - ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל־עמיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מָת וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו: (בראשית פרק כה פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו: (בראשית פרק כה פסוק יז)

טקסט בלבד:

ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל־עמיו: (בראשית פרק כה פסוק יז)

תיקון קוראים:

ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל־עמיו: (בראשית פרק כה פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
וְאִלֵין שְׁנֵי חַיֵי יִשׁמָעֵאל מְאָה וּתלָתִין וּשׁבַע שְׁנִין וְאִתנְגִיד וּמִית וְאִתכְּנֵישׁ לְעַמֵיהּ :

עין המסורה:
ואלה - י"ז ראשי פסוקים בתורה: ראה לעיל , ז. ויאסף - ז' (הסמ"ך בסגול או בצירה): ראה לעיל , ח.

רש"י:
ואלה שני חיי ישמעאל - אמר רבי חייא בר אבא (יבמות סד , א): למה נמנו שנותיו של ישמעאל? כדי לייחס בהן שנותיו של יעקב. משנותיו של ישמעאל למדנו , ששימש יעקב בבית עבר ארבע עשרה שנה , כשפירש מאביו קודם שבא אצל לבן; שהרי כשפירש יעקב מאביו מת ישמעאל , שנאמר "וילך עשו אל ישמעאל" וגו' (בר' כח , ט) , כמו שמפורש בסוף 'מגלה נקראת' (מגילה יז , א). ויגוע - לא נאמרה 'גויעה' אלא בצדיקים (ראה ב"ב טז , ב).

רשב"ם:
ואלה שני חיי ישמעאל - חכמים פירשו במגלה (יז , א) , למה נמנו שנותיו של ישמעאל. ולפי הפשט - לכבודו של אברהם: הואיל ונתפרש שעת לידתו: "ואברהם בן שמנים... ושש שנה בלדת הגר את ישמעאל" (בר' טז , טז) , וגם שעת מילתו כדכתיב "וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה" וגו' (בר' יז , כה) , חזר עתה ופירש כל ימי חייו.

רמב"ן:
ואלה שני חיי ישמעאל - הקרוב בדרך הפשט: כי הכתוב יספר בבני הצדיקים תולדותם ומספר חייהם , להודיע כי זרע צדיקים יבורך. ולא ספר ימי עשו , כי חיה יותר מיעקב , וכבר נשלם הספור במות יעקב ולא רצה לחזור אל חיי עשו , שכבר הזכיר תולדותיו במקום הראוי להם. ובמדרשי רבותינו (מגילה יז , א) - בספור ימי ישמעאל טעמים רבים , והנכון שבהם , שהיה צדיק בעל תשובה , וסיפר בו כדרך הצדיקים. ויגוע - לשון רבנו שלמה: לא נאמרה 'גויעה' אלא בצדיקים. ובגמרא הקשו (ב"ב טז , ב): והא דור המבול נאמר בהם 'גויעה': "ויגוע כל בשר הרומש על הארץ... וכל האדם" (בר' ז , כא); "כל אשר בארץ יגוע" (בר' ו , יז)!? ומתרץ: 'גויעה' ו'אסיפה' קאמרינן. כונתם , כי ה'גויעה' - מיתה בלא חולי מכאיב ובלא יסורין , ואין זוכין לה אלא הצדיקים; ואנשי דור המבול הפוכים כמו רגע ולא חלו בהם ידים (ע"פ איכה ד , ו) , וכן מתי מדבר , ועל כן אמר בהם 'גויעה': "בגוע אחינו" (במ' כ , ג) , וכן "והוא איש אחד לא גוע בעונו" (יהו' כב , כ) - שלא המית אותו עונו פתאום; אבל כשיזכיר הכתוב כן עם זכרון המיתה במלת 'ויאסף' או 'וימת' , תרמוז למיתת הצדיקים. ולשון בראשית רבא (סב , ב): "ויגוע וימת אברהם" (לעיל , ח) - אמר רבי יהודה בר אלעאי: החסידים הראשונים היו מתיסרין בחולי מעים כעשרה וכעשרים יום , לומר שהחולי ממרק. רבי יהודה אומר: כל מי שנאמרה בו 'גויעה' , מת בחולי מעים. ושם (ב"ר לא , יב) אמרו ב"כל אשר בארץ יגוע" (בר' ו , יז): יצמוק. ויראה שמלת 'גויעה' אצלם - "המק בשרו והוא עומד על רגליו" (זכ' יד , יב); וכן דעת אנקלוס , שתרגם בכאן "ואתנגיד" , והוא ה'עִלוּף' , כלשון (ראה סנה' לט , א) 'אנגיד ואיתפח'; 'יכול ישלם חמשה נגידים'; ונאמר כן במבול , כמו שאמר "וימח את כל היקום" (בר' ז , כג). ויאמר ויגוע וימת - בגבר יחלש וימות (ע"פ איוב יד , י) , והיא מדה בצדיקים.

רד"ק:
ואלה - זכר שנותיו לכבוד אברהם , כמו שכתבנו (לעיל , יב). ובדברי רבותינו ז"ל (מגילה יז , א): לא נזכרו שנותיו של ישמעאל , אלא ליחס בהם שנותיו של יעקב.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וספר שכבר מת ישמעאל בן מאה ושלשים ושבע שנה בזולת צער , ושכבר היה לו חלק בהשארות הנפש , לפי שכבר השיג מהשלמות שיעור מה , ואם הוא מעט; והודיענו זה לכבוד אברהם.
ריכוז קישורים