תנ"ך - ואלה תולדת יצחק בן־אברהם אברהם הוליד את־יצחק:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק: (בראשית פרק כה פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק: (בראשית פרק כה פסוק יט)

טקסט בלבד:

ואלה תולדת יצחק בן־אברהם אברהם הוליד את־יצחק: (בראשית פרק כה פסוק יט)

תיקון קוראים:

ואלה תולדת יצחק בן־אברהם אברהם הוליד את־יצחק: (בראשית פרק כה פסוק יט)

תרגום אונקלוס:
וְאִלֵין תּוֹלְדָת יִצחָק בַּר אַברָהָם אַברָהָם אוֹלֵיד יָת יִצחָק :

עין המסורה:
אברהם אברהם - ב': *בר' כב , יא; כה , יט.

מסורה גדולה:
אברהם אברהם ב' ויקרא אליו מלאך יי' ואלה תולדת יצחק בן אברהם.

מסורה קטנה:
אברהם אברהם - ב'.

רש"י:
ואלה תולדת יצחק בן אברהם - יעקב ועשו האמורים בסוף העניין. ועל ידי שכתב הכתוב: יצחק בן אברהם , נזקק לומר: אברהם הוליד את יצחק , לפי שהיו ליצני הדור אומרים: מאבימלך נתעברה שרה , שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו; מה עשה הקדוש ברוך הוא? צר את קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם , והעידו הכל: אברהם הוליד את יצחק , וזהו שכתוב כאן: יצחק בן אברהם , שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק (ראה תנח' תולדות א).

רשב"ם:
אברהם הוליד... יצחק - לפי פשוטו של מקרא , לפי שאמר למעלה בישמעאל "בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית" (לעיל , יב) , אבל כאן יצחק עיקר בן היה לאברהם , שהוא הוליד את יצחק מאשתו גמורה , כדכתיב "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בר' כא , יב); וכן בדברי הימים , לאחר שכתוב "כי בני אברהם היו יצחק וישמעאל ובני קטורה" (דה"א א , כח) , חוזר וכותב סתם "ויולד אברהם את יצחק" (שם , לב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אחר שהזכיר בני ישמעאל , שב להזכיר תולדות יצחק , שהם עשו ויעקב. ויש אומרים (ב"מ פז , א) , כי טעם הוליד את יצחק - שהיה דומה לאביו , וכל רואיו יעידו , כי אברהם הולידו. ויש אומרים , שטעם הוליד - גידל וריבה , כמו "יולדו על ברכי יוסף" (בר' נ , כג); והעד , שאמר "וישלחם מעל יצחק בנו" (לעיל , ו).

ר' יוסף בכור שור:
ואלה תולדות יצחק - לפי שאמר "תולדות ישמעאל" (לעיל , יב) , אמר תולדות יצחק וקראו בשמו , ואחר כך פירש איך נולד ואיך הוליד. אברהם הוליד את יצחק - כלומר: יצחק תולדתו וזרעו וממלא מקומו , כדכתיב "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בר' כא , יב); אבל בני הפלגשים לא חשיב תולדותיו.

רמב"ן:
אמר הכתוב ואלה תולדות יצחק בן אברהם - על עשו ויעקב בניו האמורים למטה , והזכיר איך היתה ילידתם. אברהם הוליד את יצחק - לשון רבנו שלמה: על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם , הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק , לפי שהיו ליצני הדור אומרים: מאבימלך נתעברה שרה , לכך צר הקדוש ברוך הוא קלסתר פניו דומה לאברהם , שיאמרו הכל: אברהם הוליד את יצחק. ורבי אברהם אמר עוד , שטעם הוליד - גדל ורבה , כמו "יולדו על ברכי יוסף" (בר' נ , כג) , כמו שאמר "וישלחם מעל יצחק בנו" (לעיל , ו). והנכון בעיני , כי חזר עתה והחל באב היחס , כי המנהג בכתוב לחזור באנשי המעלה אל ראש היחוס; וכן בדברי הימים כתוב "בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם. וארפכשד ילד את שלח" (דה"א א , יז - יח) , וכאשר השלים , חזר ואמר "שם ארפכשד שלח" (שם , כד) , עד "אברם הוא אברהם" (שם , כו); וכן ביחוס בנימין חזר למפרע , והחל "ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול" (דה"א ט , לט); אף כאן: אברהם הוליד את יצחק , ויצחק הוליד את יעקב כאשר יזכיר (להלן , כו). וחזר לספר זה , בעבור שאמר "ואלה תולדת ישמעאל בן אברהם" (לעיל , יב) , שאם אמר גם כן ואלה תולדות יצחק בן אברהם בלבד , הנה השוה שניהם ביחוס ובמעלה , ואף כי הקדים הבכור; ועוד שהיה ראוי שיתחיל באברהם , ויאמר 'אלה תולדות אברהם' , אבל לא רצה לעשות כן , שלא ימנה ישמעאל ובני קטורה , ולכך חזר והתחיל: אברהם הוליד את יצחק , לומר כי הוא לבדו תולדותיו , וכאלו לא הוליד אחר יחשב , כמו שנאמר "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בר' כא , יב). ולכך אמר למעלה גם כן "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם" (לעיל , יב) , לכבוד יצחק , לומר שאין אלו תולדות היחס לאברהם , רק הם בני האמה , כמו שאמר "וגם את בן האמה לגוי אשימנו" (בר' כא , יג). וכן עשה הכתוב אף בדברי הימים , כי אמר מתחלה "בני אברהם יצחק וישמעאל" ו"אלה תולדותם בכור ישמעאל נביות" (דה"א א , כח - כט) , והזכיר "ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן" וגו' (שם , לב) , והיה ראוי שיאמר 'בני יצחק' , וחזר והחל "ויולד אברהם את יצחק בני יצחק עשו ויעקב" וגו' (ראה שם , לד).

רד"ק:
ואלה תולדות יצחק בן אברהם - זכר תולדות ישמעאל ונחלתם דרך קצרה (לעיל , יב - יח) , ועתה בא לזכור תולדות יצחק עם הקורות שקרוהו בארוכה , ותולדותיו , יעקב ועשו , ותולדותיהם. אברהם הוליד את יצחק - אמרו (ב"מ פז , א) , כי קלסתר פניו דומה לקלסתר פניו , עד שהכל אומרים: אברהם הוליד את יצחק; שלא יאמר אדם: לפי שנולד לעת זקנת אביו ואמו , כי אסופי היה. ויש לפרש עוד , שהיה ישר ונאמן והולך בדרך טובה ואהוב לבריות כמו אביו , עד שהכל אומרים עליו: אברהם הוליד את יצחק!

רלב"ג - ביאור הפרשה:
אחר שכבר השלים לספר בארוכה מה שקרה לאברהם , לרוב התועלות המגיעות מאלו הספורים , התחיל לספר בארוכה גם כן תולדות ומקרים שקרו ליצחק , ואמר: זה הוא מה שקרה ליצחק בן אברהם: אברהם הוליד את יצחק; רוצה לומר , שאע"פ שכבר הוליד אברהם בנים רבים זולת יצחק , הנה ביצחק נקרא לו זרע , כי הוא לבדו הלך בדרכי אברהם , וממנו היה הזרע הנבחר שיעד השם יתעלה לאברהם שיירש הארץ. וזה דבר מפורסם מאד בלשונות , רוצה לומר , שכבר יאמר שהאדם הוא בן אביו כאשר היה הולך בדרכיו; ועוד , שאם לא יובן בזה האופן , יהיה לבטלה אמרו אברהם הוליד יצחק.

תועלות לרלב"ג:
(חמש תועלות לפרשת 'תולדות' , חלק ראשון: בר' כה , יט - לד) ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הם חמשה: התועלת הראשון הוא: להודיע שכבר הלך יצחק בדרך אברהם אביו לשמור דרך יי' , כמו שיעד במה שקדם ואמר "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו" וגו' (בר' יח , יט). התועלת השני הוא בדעות , והוא: להודיע שהשם יתעלה משגיח בדבקים בו , לתת להם אשר יבקשו מהטובות , ולא לעצמם לבד , אבל גם לאֹהביהם. והסבה בזה , כי הם ידאגו בהמנע הטובות מאֹהביהם , ומזה הצד יביא השם יתעלה הטובות לאֹהביהם , להסיר מהדבקים בו הדאגה , שהיא רע מה. ולזה תמצא , שכבר נשמעה תפלת יצחק שיהיו לו בנים מרבקה; וזה , שכבר אפשר שתשגיח השם יתעלה בו לתת לו בנים , אך לא מרבקה , ואולם תפלת יצחק היתה שיהיו לו בנים מרבקה , ונתן לו השם אשר שאל. התועלת השלישי הוא: לפרסם ענין הנבואה , כי ההאמנה בה היא יסוד התורה בכללה. ולזה ספר מה שהוגד לה בנבואה מעניין הריונה , אשר נראה צודק אחר כן. התועלת הרביעי הוא: להודיע שכבר נפל החלוף הרב בין עשו ויעקב מלידה ומבטן ומהריון , עם היותם שניהם מהריון אחד; ולזה לא היה זר אם נתחלפו ענייניהם באמונותיהם ומנהגיהם , כמו שנתפרסם מענינם. הלא תראה שעשו היה איש שעיר , ויעקב איש חלק; ועשו היה איש ציד ומרמה , ויעקב איש תם; ועשו היה איש שדה , ויעקב היה יושב אהלים. התועלת החמישי הוא: להודיע גנות עשו , שנתן בכורתו בדבר מועט; עם שכבר נתפרסם בזה שהבכורה היתה ליעקב , ולזה אמר השם יתעלה "בני בכֹרי ישראל" (שמ' ד , כב).
ריכוז קישורים