תנ"ך - ויהי יצחק בן־ארבעים שנה בקחתו את־רבקה בת־בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה: (בראשית פרק כה פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה: (בראשית פרק כה פסוק כ)

טקסט בלבד:

ויהי יצחק בן־ארבעים שנה בקחתו את־רבקה בת־בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה: (בראשית פרק כה פסוק כ)

תיקון קוראים:

ויהי יצחק בן־ארבעים שנה בקחתו את־רבקה בת־בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה: (בראשית פרק כה פסוק כ)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה יִצחָק בַּר אַרבְּעִין שְׁנִין כַּד נְסֵיב יָת רִבקָה בַּת בְּתוּאֵל אֲרַמָאָה מִפַּדַּן דַּאֲרָם אֲחָתֵיהּ דְּלָבָן אֲרַמָאָה לֵיהּ לְאִתּוּ :

עין המסורה:
בקחתו - ב': בר' כה , כ; יר' מ , א.

רש"י:
בן ארבעים שנה - שהרי כשהיה בא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה (ראה ב"ר נז , א) , ויצחק היה בן שלשים ושבע , שהרי בו בפרק מתה שרה , ומשנולד יצחק עד שמתה שרה - שלשים ושבע שנים היו; כיצד? בת תשעים היתה כשנולד (ראה בר' יז , יז) , ובת מאה ועשרים ושבע כשמתה , שנאמר "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" (בר' כג , א) , הרי ליצחק שלשים ושבע; ובו בפרק נולדה רבקה , והמתין לה עד שתהא ראויה לביאה בת שלש שנים ונשאה (ראה סע"ר א). בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי - וכי עדיין לא כתב שהיא בת בתואל ואחות לבן ומפדן ארם? אלא להגיד שבחה: שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע , ולא למדה ממעשיהם (ראה ב"ר סג , ד). פדן ארם - על שם ששני ארם היו: ארם נהרים וארם צובה , קורא אותו פדן; "צמד בקר" (ש"א יא , ז) - תרגומו: "פדן תורין" (ת"י). [ויש פותרים אותו פדן ארם - "שדה ארם" (הו' יב , יג) , ובלשון ישמעאל: 'פדן' - שדה.]

רשב"ם:
בן ארבעים שנה - וכתיב "בן ששים שנה בלדת אותם" (להלן , כו); משני הפסוקים הללו למדנו שהיתה עקרה עשרים שנה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
מפדן - שדה , וכן בלשון ישמעאל. אחות לבן - הוא ידוע ונכבד מאביה (ראה פירושו לבר' כד , נה); וכן "אחות נחשון" (שמ' ו , כג).

ר' יוסף בכור שור:
אחות לבן הארמי - דרך הפסוק ברוב מקומות להזכיר האח הגדול כמו האב: "בשמת בת ישמעאל אחות נביות" (בר' לו , ג); "ותקח מרים הנביאה אחות אהרון" (שמ' טו , כ); וכן "אלישבע בת עמינדב אחות נחשון" (שמ' ו , כג); וגם הזכיר כאן לבן על שיש לדבר עליו לפנים , גבי יעקב.

רד"ק:
ויהי - להודיע , כי גם עמו עשה האל טובה גדולה; כי אשתו היתה עקרה ולא היתה ראויה ללדת כי אם על ידי נס , כי הוא היה בן ארבעים שנה כשלקחה , ועמדה עד עשרים שלא ילדה. והיתה סבה מאת האל להיות האמהות עקרות , להראות לבני העולם שהאל היה אוהב אברהם ויצחק ועושה עמהם נס. ורבותינו ז"ל אמרו (יבמות סד , א): מלמד , שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים. מפדן ארם - משדה ארם , כמו שאמר "ויברח יעקב שדה ארם" (הו' יב , יג); וכן יקרא בלשון ישמעאל 'שדה' - פדאן. או יהיה פדן ענין 'זוג' , מדברי רבותינו ז"ל (ב"ק צו , ב): 'פדנא דתורי' , שפירושו: זוג שורים. והיו שתי ארצות סמוכות , כל אחת שמה 'ארם': אחת "ארם נהרים" (בר' כד , י) ואחת "ארם צובה" (תה' ס , ב) , לפיכך היה קורא כל אחת בלשון 'זוג'; והיו גם כן אחרות: "ארם דמשק" (ש"ב ח , ה) ו"ארם בית רחוב" (ש"ב י , ו); אלא שאלו היו סמוכות , לפיכך כנה אותן בלשון 'זוג': פדן ארם , "פדנה ארם" (בר' כח , ב). ופדן ארם - כלל לאור כשדים ולחרן ולעיירות אחרות. אחות לבן הארמי - לפי שהיה בעל השם , והוא היה עיקר הבית , כמו שכתבנו (בר' כד , נ).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה ספר שכבר היה יצחק בן ארבעים שנה כאשר לקח את רבקה אשתו , וארך הזמן ולא ילדה לו; וזה הזמן היה קרוב לעשרים שנה , כי כבר מצאנו שיצחק היה בן ששים שנה , כאשר ילדה לו רבקה יעקב ועשו (להלן , כו).
ריכוז קישורים