תנ"ך - ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ: (בראשית פרק כה פסוק כא)

וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ: (בראשית פרק כה פסוק כא)

ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו: (בראשית פרק כה פסוק כא)

ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו: (בראשית פרק כה פסוק כא)

תרגום אונקלוס:

וְצַלִי יִצחָק קֳדָם יְיָ לָקֳבֵיל אִתְּתֵיהּ אֲרֵי עַקרָא הִיא וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ וְעַדִּיאַת רִבקָה אִתְּתֵיהּ :

עין המסורה:

וַיֶּעְתַר - ב' ראשי פסוקים: *בר' כה , כא; שו' יג , ח. וַיֶּעְתַר - ד' , ב' ראשי פסוקים ותרי באמצעי פסוקים: *בר' כה , כא; *שמ' ח , כו; י , יח; שו' יג , ח. וַיֵּעָתֶר - ה': בר' כה , כא; ש"ב כא , יד; כד , כה; עז' ח , כג; דה"ב לג , יג.

מסורה גדולה:

ויעתר ד' ב' ראש' פסוק' ותרי מציע' פסוק' ויעתר יצחק ליי' ויעתר מנוח אל יי' ויצא מעם פרעה ויצא משה מעם פרעה.

מסורה קטנה:

ויעתר - ב' ראש' פסוק'.

רש"י:

ויעתר - הרבה והפציר בתפילה. ויעתר לו - נתפצר ונתפתה לו. ואומר אני: כל לשון 'עתר' - הפצרה וריבוי הוא , וכן "ועתר ענן הקטרת" (יח' ח , יא) - עולה מרבית העשן; וכן "העתרתם עלי דבריכם" (יח' לה , יג); וכן "נעתרות נשיקות שונא" (מש' כז , ו) - דומות למרובות והנם למשא ['אנקריישמנט' בלעז]. לנכח אשתו - זה עומד בזוית זו ומתפלל , וזו עומדת בזוית זו ומתפללת (ראה ב"ר סג , ה). ויעתר לו יי' - שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע , לפיכך לו ולא לה (ראה יבמות סד , א).

רשב"ם:

ויעתר - רבוי דברים , כדכתיב "העתרתם עלי דבריכם" (יח' לה , יג). לנכח - בשביל.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויעתר - מהבניין הקל , כי "העתירו אל יי'" (שמ' ח , ד) - מה'כבד'. וטעמו , שריצה השם בדברים. ויעתר לו - ויתרצה; מבנין 'נפעל'.

ר' יוסף בכור שור:

לנוכח אשתו - כלומר: עיקר תפילתו על אשתו; כי על עצמו לא היה מתפחד , כי אם לא יבָנה מזאת , יבָנה מאחרת; שהרי הבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בר' יב , ז) , ואמר "ביצחק יקרא לך זרע" (בר' כא , יב). על כרחך היה מובטח על עצמו , אבל היה רוצה להבנות מרבקה [הג"ה].

רד"ק:

ויעתר - הרבה בתפלה על אשתו שתלד; לפי שהיה אוהב אותה אהבה יתירה , כמו שפירשנו "ויאהבה" (בר' כד , סז) , לא רצה לקחת אשה עליה ולא אחת מנערותיה; לפיכך הרבה מאד בתפלה , עד שנעתר לו האל , ותהר רבקה אשתו. ופירוש לנכח אשתו - לעומת אשתו , כלומר , שלא יצטרך לקחת לו אשה אחרת להוליד ממנה; לפיכך התפלל מאד בעבורה , שיתן לו האל ממנה בן. או פירוש לנכח אשתו , כי בשעת התפלה היה עומד לנכחה , כדי שיכון לבו עליה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

וכאשר נתבאר ליצחק שההמנע מהלידה היה מפאת אשתו , לא מצדו , התפלל לשם יתעלה לנכח אשתו , שיתקן תולדותיה על דרך המופת , בדרך שתלד לו. והנה שמע השם יתעלה תפילתו , והרתה אשתו.