תנ"ך - ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם־כן למה זה אנכי ותלך לדרש את־ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְהוָֽה: (בראשית פרק כה פסוק כב)

וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת־יְהוָה: (בראשית פרק כה פסוק כב)

ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם־כן למה זה אנכי ותלך לדרש את־ה': (בראשית פרק כה פסוק כב)

ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם־כן למה זה אנכי ותלך לדרש את־יהוה: (בראשית פרק כה פסוק כב)

תרגום אונקלוס:

וְדָחֲקִין בְּנַיָא בִּמעַהָא וַאֲמַרַת אִם כֵּין לְמָא דְנָן אֲנָא וַאֲזַלַת לְמִתבַּע אוּלפָן מִן קֳדָם יְיָ :

עין המסורה:

לדרש - ח' חסר: כל אורייתא ונביאים (בר' כה , כב; שמ' יח , טו; מ"א יד , ה; כב , ח; מ"ב א , ג , ו , טז (פעמיים); כב , יח; יח' יד , ז; כ , א - נמנים כאחד); עז' ו , כא; ז , י; דה"א כא , ל; דה"ב יט , ג; כו , ה; לא , כא; לב , לא.

מסורה קטנה:

ויתרצצו - ל'.

רש"י:

[(תרי"ק:) ויתרצצו - כתרגומו: "ודחקין" , כמו 'טומאה רצוצה' (חולין עא , א) , שאין מתקבלין במקום אחד ברחם אחד כשאר תאומים שנסבלים ברחם אחד. ויש לפרש ויתרוצצו - לשון 'שבירה' , כמו "ותרץ גלגלתו" (שו' ט , נג) - שצר לה המקום ושוברין זה את זה. ותאמר: אם כן למה זה אנכי מתאוה ומתפללת על ההריון וסופי לשכּלם? ותלך לדרש את יי' - מהו כן שכן מתרוצצים. "ויאמר יי' לה שני גיים בבטנך" (להלן , כג) - אין סופך להפילם , אלא זה אות , שכשם שאין מקום אחד סובלם במעיך , והן נפרדים זה מזה , כך , כשיצאו "ממעיך יפרדו ולאום מלאום יאמץ" (שם) , ולא יהו סובלין זה את זה. "ורב יעבוד צעיר" (שם). מעתה הולך ומספר היאך נתקיים דבר זה עד שאתה מגיע ל"הוה גביר" וכו' (בר' כז , כט).] ויתרוצצו - על כרחך המקרא הזה אומר: דרשני , שסָתַם מה היא 'רציצה' זו וכתב: אם כן למה זה אנכי. רבותינו דרשוהו (ב"ר סג , ו) לשון 'ריצה': עוברת על פתחי תורה של שם ועבר , ויעקב רץ ומפרכס לצאת; עוברת על פתחי עבודה זרה , ועשו מפרכס לצאת. דבר אחר: מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות (ראה אל"ז יט). ותאמר: אם כן גדול צער העבור - למה זה אנכי מתאוה ומתפללת על ההריון (ראה ב"ר סג , ו)? ותלך לדרוש - לבית מדרשו של שֵׁם. לדרש את יי' - להגיד לה מה תהא בסופה.

רשב"ם:

ויתרוצצו - לשון "רץ לקראת רץ" (יר' נא , לא) , שהיו רצים ומתנענעים בתוך גופה כדרך עוברים; וכן מן 'קם' - 'מתקוממים' , מן 'לן' - 'מתלוננים'; אבל מלשון "רִצַץ עזב דלים" (איוב כ , יט) היה לו לומר וַיִתְרַצְצו , כמו "בטרם יתנגפו רגליכם" (יר' יג , טז). לדרוש את יי' - אל הנביאים שבאותן הימים , כדכתיב "לדרוש את יי' מֵאתוֹ" (מ"א כב , ח) , וכתיב "כי יבא אלי העם לדרוש את יי'" (ראה שמ' יח , טו).

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויתרוצצו - מלשון "מרוצה" (יר' כב , יז) , והצד"י כפול. ונקראו בנים - על שם סופם , וכן "ובגדי ערומים תפשיט" (איוב כב , ו). והיא שָאֲלָה הנשים שילדו , אם אירע להם ככה , ותאמרנה: לא; וזה טעם ותאמר: אם כן הדבר והמנהג , למה זה אנכי בהריון זה , משונה?

ר' יוסף בכור שור:

ויתרוצצו הבנים בקרבה. ויתרוצצו - לשון "קנה רצוץ" (יש' מב , ג): משתברים. וסברה כי חבלי יולדה הם , ועדיין לא הגיע זמן לידה , ויראה שמא הפילה. ותאמר: אם כן שהפלתי , למה זה אנכי הרה , ולמה קבל הקדוש ברוך הוא תפילתינו? לא לעזור ולא להועיל (ע"פ יש' ל , ה)! ותלך לדרוש את יי' - על פי נביאים.

רמב"ן:

ותאמר אם כן למה זה אנכי - אם כן גדול צער העבור , למה זה אנכי מתפללת ומתאוה ההריון? לשון רבנו שלמה , ואיננו נכון. ורבי אברהם אמר , כי שאלה את הנשים אם אירע להן ככה , ותאמרנה: לא , ותאמר: אם כן הדבר והמנהג , למה זה אנכי בהריון משונה? והנה הכתוב חסר ואיננו שלם בפירוש הזה. והנכון בעיני , כי אמרה: אם כן יהיה לי , למה זה אנכי בעולם?! הלואי אינני , שאמות או שלא הייתי! כטעם "כאשר לא הייתי אהיה" וגו' (איוב י , יט). לדרש את יי' - להגיד מה יהיה בסופה; לשון רבנו שלמה. ולא מצאתי 'דרישה את השם' - רק 'להתפלל' , כטעם "דרשתי את יי' וענני" (תה' לד , ה); "דרשוני וחיו" (עמ' ה , ד); "חי אני אם אדרש לכם" (יח' כ , ג).

רד"ק:

ויתרוצצו - כשנוצרו והגיעו לזמן התנועה , היו מתנועעים מאד , עד שנדמה לה שהיו רצים זה לעומת זה. ותאמר אם כן - אחר שהרגישה בעצמה זה השנוי , תמהה ושאלה לשאר הנשים , אם יש אשה שיקרה לה כך , ואמרו: לא! אמרה: אם כן , למה זה אנכי משונה משאר הנשים בזה? ותלך לדרוש את יי' - יש בדברי רבותינו ז"ל (ב"ר סג , ו) , שהלכה לבית מדרשו של שֵׁם לדרוש את יי' מאת שֵׁם , מהו הדבר הזה שקרה לה. ואמת , כי שֵׁם היה חי , שהרי חיה אחר אברהם אבינו שלושים וחמש שנה; ואם הוא מלכי צדק , היה בירושלם. ולמה נֹאמר , שהניחה אברהם אבינו שהיתה עמו , והיה נביא גדול , והלכה לירושלם אל שֵׁם לדרוש את יי' , כי אברהם אבינו חיה עד שהיו יעקב ועשו בני חמש עשרה שנה (ראה בר' כא , ה; לעיל , ז ולהלן , כו)? ומה שאמר ותלך - אולי היה אברהם יושב בבית אחר עם קטורה ובניה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והגיע לה מן תנועת הולדות צער גדול במעיה , עד שקצה בחייה , ואמרה: אם כן ימשך לי מצער ההריון , למה זה אנכי נבראת? הלא נח לי שלא נבראתי! ותלך לדרוש את דבר השם יתעלה מעבדיו הנביאים אשר היו בזמן ההוא , כמו שֵׁם ועֵבֶר ותלמידיהם , מה יהיה אחרית הדבר.