תנ"ך - ויאמר ה' לה שני גיים גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גֹייִם֙ גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר: (בראשית פרק כה פסוק כג)

וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי גֹייִם גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר: (בראשית פרק כה פסוק כג)

ויאמר ה' לה שני גיים גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר: (בראשית פרק כה פסוק כג)

ויאמר יהוה לה שני גיים גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר: (בראשית פרק כה פסוק כג)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר יְיָ לַהּ תְּרֵין עַמְמִין בִּמעַכִי וְתַרתֵּין מַלכְוָן מִמְעַכִי יִתפָּרְשָׁן וּמַלכוּ מִמַלכוּ תִתַּקַף וְרַבָּא יִשׁתַּעֲבַד לִזעֵירָא :

עין המסורה:

גוים - ב' כתיב גיים (בלישנא): *בר' כה , כג; תה' עט , י.

מסורה גדולה:

גוים ב' כת' גיים שני גיים בבטנך יודע בגוים.

מסורה קטנה:

(גיים) - גוים ק'; ולאם - ל'; מלאם - ל'.

רש"י:

ויאמר יי' לה - על ידי שליח; לְשֵם אמר ברוח הקדש (ראה ב"ר סג , ז) , והוא אמר לה. שני גוים - 'גֵיים' כתיב , אֵילוּ אנטונינוס ורבי , שלא פסקו משלחנם לא צנון ולא חזרת , לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (ראה ע"ז יא , א). ושני לאומים - אין 'לאום' אלא מלכות (ראה ת"א). ממעיך יפרדו - מן המעים הם נפרדים , זה לצדקו וזה לרשעו. ולאם מלאם יאמץ - לא ישוו בגדולה , כשזה קם זה נופל; וכן הוא אומר "אמלאה החרבה" (יח' כו , ב) - לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלם (ראה רש"י מגילה ו , א).

רשב"ם:

ויאמר יי' לה - על ידי נביא. שני גוים - אל תיראי , כי צער העיבור שלך בשביל ששני תאומים יש בבטנך , שמרובה צער העיבור של שנים מעיבור אחד. ושני לאומים - מלכיות , כדכתיב "מלכי ארץ וכל לאומים" (תה' קמח , יא); כפל לשון הוא , אבל 'לאומים' הוא 'עמים'. ומתוך שהנביא התחיל לומר לה , גמר ופירש לה כל העתידות: ורב יעבוד צעיר. ולכך אהבה את יעקב , שאהבו הקדוש ברוך הוא , וכדכתיב "ואהב את יעקב" (מל' א , ב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויאמר יי' לה - על יד נביא , או אברהם בעצמו; כי לא מת , עד שהיו בניה בני חמש עשרה שנה (ראה בר' כא , ה; להלן , כו). ורב - הוא הַפועֵל , וכן "בן יכבד אב" (מל' א , ו). ועוד אפרש זה הפסוק (בר' כז , מ).

ר' יוסף בכור שור:

שני גוים בבטנך - כלומר: לא הפלת , כי שני גוים יצאו ממך. ולאום מלאום יאמץ - יתחזקו זה כנגד זה , שלא יהיה שלום ביניהם; ולפיכך המזל גורם שנראים כמתלחמים. כי כן דרך שהיולדות עושין סימן לפי המזל , כְּמַה שעתיד להיות , כמו "וידו אוחזת בעקב" (להלן , כו) - שנראה כמעכב להיות בכור; וכן "מה פרצת עליך פרץ" (בר' לח , כט) - ויצא ממנו מלכות בית דוד. ורב יעבוד צעיר - נותן טעם , למה לא יהיה שלום ביניהם: לפי שהרב יעבוד צעיר , ולא יקבל עליו ברצון , כי קשה יהיה לו לעבוד את אחיו הקטון ממנו , והקטן ישא לו עבדות בדין; ולפיכך יתגרו זה בזה.

רמב"ן:

וטעם שני גוים בבטנך - הודיע אותה שלא תפחד , כי בעבור שהיא מעוברת תאומים יהיה הרִצוץ הזה בבטנה , כי דרך נשים לה (ע"פ בר' לא , לה). ויתכן שיאמר עוד , כי בעבור היותם שני גוים שונאים ונלחמים זה בזה , עָשוּ בתחלת יצירתם מריבה , רמז למה שיהיה ביניהם בסוף , ועתה ינוחו , ותמצא היא מנוח והשקט לנפשה.

רד"ק:

ויאמר יי' לה - על ידי הנביא , היה אברהם או שם. שני גיים - כתיב בשני יודי"ן , וקרי בו"ו יו"ד. ודרשו (ע"ז יא , א) בכתוב , ופרשוהו כמו 'גאים': זהו אנטונינוס ורבי; והקרי כמשמעו , גוים , כמו שאמר ושני לאומים. ויתכן לומר , שיאמר גם כן גיים בשני יודי"ן בשקל "איים" (יש' יג , כב) , אלא שלא מצאנוהו כן בקרי. והנה רבותינו ז"ל נשתמשו בשם בהנעת היו"ד עי"ן הפועל ואמרו (יבמות עו , א; ראה הב"ח): אבל בגיותן לית בהו חתון. אמרו 'גיות' בשקל "אלמנות חיות" (ש"ב כ , ג). אמר לה הנביא בשם יי' , כי זה השנוי שמצאה בעצמה על שני עובריה , סימן למה שעתידין להיות , כי שני גוים יהיו; לא יהיו לגוי אחד , כמו שהם ברוב הנולדים מאב אחד ומאם אחת. והסימן - כי גם בבטן רצים זה כנגד זה , והוא לאות כי כן יעשו משיולדו ויעמדו על דעתם , יהיו לעולם זה כנגד זה , וזה אויב לזה. ושני לאומים - כבר כתבנו כמה פעמים (בר' כא , א) , כי מנהג הכתוב בכפול הענין שישנה המלות. ממעיך יפרדו - משיצאו ממעיך , יראה בהם שהם נפרדים זה מזה; שהאחד יצא "אדמוני כלו כאדרת שער" (להלן , כה) , והאחד - כשאר הבנים. וכן יהיו נפרדים במעשיהם כשיגדלו , כמו שאמר , כי זה יהיה "איש ציד" וזה "איש תם" (להלן , כז). וכן יהיו נפרדים בלבבות , כי זה ישנא את זה לעולם. ולאום מלאום יאמץ - לעולם לא יהיו שוים ביכולת , אלא האחד יגבר על חברו לעולם. למ"ד מלאום רפה , ודינה להדגש; וכמוה רבים , כמו "מבציר אביעזר" (שו' ח , ב); "מגבורתם בושים" (יח' לב , ל); והדומים להם. ורב יעבוד צעיר - לא זכר עמהם מלת 'את' שהיא מורה על הפעול. והנה הדבר מסופק , ולא באר מי יעבד את חברו , הרב את הצעיר או הצעיר את הרב , אלא שיש בו מעט באור , כי ברוב הַפוֹעֵל הוא הראשון , אלא בדברים שאין לספק בהן , כמו "אבנים שחקו מים" (איוב יד , יט); "מים תבעה אש" (יש' סד , א). והיה זה , שלא התבאר הענין בנבואה הזאת , לפי שפעמים יעבד הרב את הצעיר , כמו שהיה בימי דוד (ראה ש"ב ח , יד) , ופעמים יעבוד הצעיר את הרב , כמו שהוא היום. ומעט הבאור שיש בנבואה זו , כי רוב הימים הרב יעבד את הצעיר , לפיכך היה הפועל ראשון; וכן יהיה אחר שוב שבותנו. ורב - רוצה לומר: הגדול בזמן יציאתו לעולם; ואע"פ שהזמן מועט , קרא אותו היוצא ראשון רב , והשני היוצא אחריו - צעיר , וכן "לא רבים יחכמו" (איוב לב , ט) - גדולים בשנים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והגידו לה בנבואה שהיא הרה מתאומים , יהיה כל אחד מהם לגוי אחד , ולכל אחד מהם תהיה ממשלה ומלוכה , והאחד מהם יגבר על השני , והבכור מהם יעבד הקטן. והנה קרא 'בכור' מי שנולד ראשונה.