תנ"ך - ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל־עמיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו: (בראשית פרק כה פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו: (בראשית פרק כה פסוק ח)

טקסט בלבד:

ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל־עמיו: (בראשית פרק כה פסוק ח)

תיקון קוראים:

ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל־עמיו: (בראשית פרק כה פסוק ח)

תרגום אונקלוס:
וְאִתנְגִיד וּמִית אַברָהָם בְּסֵיבוּ טָבָא סִיב וּסבַע יוֹמִין וְאִתכְּנֵישׁ לְעַמֵיהּ :

עין המסורה:
בשיבה טובה - ד': *בר' טו , טו; כה , ח; שו' ח , לב; דה"א כט , כח. ושבע - ב': בר' כה , ח; מש' יט , כג. ויאסף - ז' (הסמ"ך בסגול או בצירה): בר' כה , ח , יז; לה , כט; מט , לג; במ' יא , ל; דב' לב , נ; שו' כ , יא.

מסורה גדולה:
בשיבה טובה ד' ואתה תבוא אל אבתיך בשלום ויגוע וימת וימת גדעון וימת בשיבה טובה שבע.

מסורה קטנה:
בשיבה טובה - ד'.

רשב"ם:
בשיבה טובה - כמו שאמר לו הקדוש ברוך הוא "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה" (בר' טו , טו) , שלא אירע העינוי בימיו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
מלת ויגוע - צאת הרוח מהגוף רגע אחד , בלי עינוי ועיכוב; הלא תראה: "ויאסף רגליו אל המטה" (בר' מט , לג) , ומיד גוע (ראה שם). והנה כל 'גויעה' - מיתה , ואין כל 'מיתה' - גויעה. על כן כתוב במבול "ויגוע" (בר' ז , כא). ופירוש וימת אברהם - שמת בשיבה טובה. ויאסף אל עמיו - יש אומרים , כי על כבוד הנפש אומר; כי בהיותו מתעסק עם הגוף , הוא כחלק נפרד , ובהפרד הגוף , יאסף הכבוד אל עמיו. ויש אומרים , כי זה משפט הלשון , והטעם: על לכתו בדרך אבתיו , כאילו יתחבר אליהם; וכן "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" (בר' טו , טו).

רמב"ן:
זקן ושבע - שראה כל משאלות לבו ושבע כל טובה; וכן "ושבע ימים" (בר' לה , כט) - ששבעה נפשו בימיו , ולא יתאוה שיחדשו בו הימים דבר , וכענין שנאמר בדוד "וימת בשיבה טובה שבע ימים עושר וכבוד" (דה"א כט , כח). והוא ספור חסדי השם בצדיקים , ומדה טובה בהם שלא יתאוו במותרות , כענין שנאמר בהם "תאות לבו נתת לו" (תה' כא , ג) , ולא כמו שנאמר בשאר האנשים "אוהב כסף לא ישבע כסף" (קה' ה , ט); ואמרו בו (קה"ר א , לד): אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו; יש בידו מָנֶה , מתאוה לעשותו מאתים , השיגה ידו מאתים , מתאוה לעשותן ארבע מאות; שנאמר "אוהב כסף" וגו'. ובבראשית רבא (ב"ר סב , ב) אמרו: הקדוש ברוך הוא מראה להם לצדיקים מתן שכרן , מה שהוא עתיד ליתן להם לעולם הבא , ונפשם שבעה והם ישנים. נתעוררו החכמים בזה , ופירשו הכתוב שאומר ושבע - במראה הזו.

רד"ק:
ויגוע וימת - גויעה - מיתה קלה , שאינה באריכות חולי. בשיבה טובה - שראה לו בנים ובני בנים , והיה בטובה ובכבוד כל ימיו. ובדרש (ב"ב טז , ב): שעשה ישמעאל תשובה בימיו. זקן ושבע - שבע ימים. ויאסף אל עמיו - אל בני משפחתו שמתו , נאסף אליהם. וזה הלשון נהוג במקרא , יהיו האבות צדיקים או רשעים (ראה להלן , יז).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וספר אחר זה שכבר חיה אברהם מאה ושבעים וחמש שנה , ואחר זה מת בגויעה בזולת צער , ומת בשיבה טובה , שכל ימיו היה השם עמו , והיה זקן ושבע ימים , ונאסף אל עמיו - רוצה לומר , שנשארה נפשו קיימת ונאספה אל אבותיו הטובים אשר היה להם חלק בזה ההשארות. ואפשר שנאמר שהרצון בו הוא , שנאסף אל המושכלות אשר קנה בחייו; וזה שהאדם , מה שהתמיד שכלו להיות דבק בחמר , לא יוכל להאסף אל המושכלות אשר הם עמו , וזה כי מפני שהנפש היא אחת , לא יוכל השכל להתבודד מבין שאר הכחות הנפשיות אל שישתמש באלו המושכלות יחד , אבל ישתמש בעת מה באחת מהם כשתשוטט מחשבתו בדבר ההוא; ואולם אחר המות יאסף השכל אל אלו המושכלות אשר קנה בחייו. והנה קרא אלו המושכלות 'עמים' , לפי שהם הסדור הכולל הנמצא למין מין מהמינים אשר יהיה המושכל ההוא מורה בהם. וזה כולו מבואר מאד למי שעיין בדברינו ב'ספר מלחמות יי'' (א).
ריכוז קישורים