תנ"ך - ושבתי בשלום אל־בית אבי והיה ה' לי לאלהים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים: (בראשית פרק כח פסוק כא)

וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל־בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים: (בראשית פרק כח פסוק כא)

ושבתי בשלום אל־בית אבי והיה ה' לי לאלהים: (בראשית פרק כח פסוק כא)

ושבתי בשלום אל־בית אבי והיה יהוה לי לאלהים: (בראשית פרק כח פסוק כא)

תרגום אונקלוס:

וַאֲתוּב בִּשׁלָם לְבֵית אַבָּא וִיהֵי מֵימְרָא דַייָ לִי לֶאֱלָהּ :

עין המסורה:

ושבתי - ב' (בלשונות שונות): בר' כח , כא; תה' כג , ו. והיה יי' - ו': בר' כח , כא; שו' ב , יח; ש"א כד , טו; *מ"ב יח , ז; יר' יז , ז; זכ' יד , ט.

מסורה קטנה:

ושבתי - ב'; והיה יי' - ו'.

רש"י:

ושבתי בשלום - כמו שאמר: "והשבותיך אל האדמה" (לעיל , טו). בשלום - שלם מן החטא , שלא אלמוד מדרכי לבן. והיה יי' לי לאלהים - שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף , שלא יִמָּצֵא פסול בזרעי , כמו שאמר: "את אשר דברתי לך" (לעיל , טו) , והבטחה זו הבטיח לאברהם: "להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך" (בר' יז , ז).

רשב"ם:

ושבתי בשלום - כמו שאמר לי "והשבותיך אל האדמה הזאת" (לעיל , טו). והיה יי' לי לאלהים - שיסייעני בכל מעשיי.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

וטעם והיה יי' לי לאלהים - זה השם הנכבד , כי כן כתוב "והנה יי' נצב עליו" (לעיל , יג); ובפרשת 'ואלה שמות' תמצאנו (ראה פירושו לשמ' ג , טו).

ר' יוסף בכור שור:

והיה יי' לי לאלהים - כלומר: אם תעשה לי זאת , שישמריני וישיבני , אז יהיה לי לאלהים , שיתייחד שמו עלי ויוָדע לכל שהבטחה זאת שראיתי בחלום , מאת הקדוש ברוך הוא באה אלי , שנתקיימה , ויאמרו: יעקב - עבדו של הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא לו לאדון; כמו "והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם" (וי' כו , יב) - שיקרא שמי עליכם 'יי' אלהים'; וכן אם תשמריני יוודע כי אתה מלכי ואני עבדך.

רמב"ן:

והיה יי' לי לאלהים - איננו תנאי כדברי רבנו שלמה , אבל הוא הנדר , וענינו: אם אשוב אל בית אבי , אעבוד השם המיוחד בארץ הנבחרת במקום האבן הזאת שתהיה לי לבית אלהים , ושם אוציא את המעשר. ויש בענין סוד , ממה שאמרו (כתובות קי , ב): כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה.

רד"ק:

ושבתי בשלום - באשה ובנים , כי זולתם לא יהיה שלום לו , ולא לאביו ולא לאמו; כי הוא לא יוכל לקחת אשה מבנות כנען. והיה יי' לי לאלהים - זהו הנדר , רוצה לומר , שיהיה מתבודד לעבודת האלהים ולא יתעסק עוד בעסקי העולם כל ימיו. ועוד נדר , שהמקום ההוא ששם בו האבן - מצבה , יהיה בית אלהים , כלומר , שיבנה שם בית ומזבח לבא שם כל עובד אלהים , ולהתפלל ולעבוד שם לאלהים לא לזולתו. או פירוש יהיה בית אלהים - שיצוה לבניו שיצוו לבניהם , כי ברשתם הארץ יעשו שם בית אלהים. ועוד נדר: וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך - כלומר: אתן מעשר מהרכוש והמקנה שתתן לי , ואתננו לאנשים שיצטרכו , שיהיו יראי אלהים ועובדים אותו. ואמרו (ב"ר ע , ז) , כי גם על הבנים אמר שיעשר. וכן היה לוי ה'מעשר' , שהיה מתעסק בעבודת האל יותר משאר אחיו , ולמדו יעקב בהתבודדו ומסר לו סודות החכמה והתורה. ומה שאמר עשר אעשרנו לך - כן הוא דרך הכתוב לחבר המקור עם הפועל לחזק הפעולה , כמו "שמוע תשמעו" (דב' יא , יג); "שמור תשמרון" (שם , כב); והדומים להם רבים. ורבותינו ז"ל (כתובות נ , א) עשו סמך בזה הפסוק , ואמרו: הרוצה לבזבז מנכסיו לצדקה , אל יבזבז יותר מחומש; ועשו זה הפסוק סמך לדבריהם , שאמר עשר אעשרנו , ושני מעשרים הוא החומש. ומנעו זה , כדי שלא יצטרך הוא לבריות.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

וידר יעקב נדר לאמר: אם תדבק בי השגחתך , ותשמרני מכל רע בדרך הזה אשר אנכי הולך , ויתן לי מה שיספיק לי ללבוש ולמזון , וישיבני בשלום אל בית אבי , ויהיה לי לאלוה ולמנהיג - רוצה לומר , שיתן עיניו בי תמיד וידריכני בדרך הישרה - הנה אני אעשה זה לכבודו; והוא שהאבן הזאת , אשר שמתי מצבה , יהיה לי מקום מיוחד לעבוד השם יתעלה , וכל אשר תתן לי מהקניינים , אתן ממנו מעשר לשם יתעלה. (אחת עשרה תועלות לפרשת 'ויצא' , חלק ראשון - בקובץ רלב"ג תועלות).