תנ"ך - ונאספו־שמה כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקו את־הצאן והשיבו את־האבן על־פי הבאר למקמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כָל־הָעֲדָרִ֗ים וְגָלֲל֤וּ אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ: (בראשית פרק כט פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְנֶאֶסְפוּ־שָׁמָּה כָל־הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת־הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת־הָאֶבֶן עַל־פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ: (בראשית פרק כט פסוק ג)

טקסט בלבד:

ונאספו־שמה כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקו את־הצאן והשיבו את־האבן על־פי הבאר למקמה: (בראשית פרק כט פסוק ג)

תיקון קוראים:

ונאספו־שמה כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקו את־הצאן והשיבו את־האבן על־פי הבאר למקמה: (בראשית פרק כט פסוק ג)

תרגום אונקלוס:
וּמִתכַּנשִׁין תַּמָן כָּל עַדרַיָא וּמגַּנדְּרִין יָת אַבנָא מֵעַל פּוּמָא דְבֵירָא וּמַשׁקַן יָת עָנָא וּמתִיבִין יָת אַבנָא עַל פּוּמָא דְבֵירָא לְאַתרַהּ :

עין המסורה:
ונאספו - שמה - י' ראשי פסוקים (פסוק הפותח בתיבה כלשהי ולאחריה התיבה 'שמה'): בר' כט , ג; שמ' כט , מג; *דב' ד , מב; יב , ו; יהו' כ , ג; שו' יח , טו; מ"ב ו , יד; ט , ב; יח' יא , יח; תה' קכב , ה. וגללו - ב': בר' כט , ג , ח. למקמה - ב' בתורה (חסר , בלישנא): בר' כט , ג; לח , כא.

מסורה קטנה:
ונאספו - שמה - י' ראש' פסוק'; למקמה - ב' בתו'.

רש"י:
ונאספו - רגילים היו להאסף לפי שהיתה אבן גדולה. וגללו - וגוללין; ותרגומו: "ומגנדרין". וכן כל לשון 'הווה' משתנה לדבר בלשון 'עתיד' ובלשון 'עבר' , לפי שכל דבר ההוה תמיד , היה כבר , ועתיד להיות. והשיבו - "ומתיבין" (ת"א).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וגללו הרועים את האבן.

רד"ק:
ונאספו שמה. וגללו - הרועים רועי העדרים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
זכר שכבר הרים יעקב רגליו ללכת ארצה בני קדם , להתיישר ללכת לחרן. וראה והנה באר בשדה , והיו שם שלשה עדרי צאן עם הרועים; ולא יכלו להשקות הצאן , לפי שהאבן גדולה על פי הבאר , עד יאספו רועי כל העדרים , לגולל את האבן מעל פי הבאר להשקות הצאן , ולהשיב האבן על פי הבאר.
ריכוז קישורים