תנ"ך - ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה־לי מן־העץ ואכל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֖אמֶר הָאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל: (בראשית פרק ג פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה־לִּי מִן־הָעֵץ וָאֹכֵל: (בראשית פרק ג פסוק יב)

טקסט בלבד:

ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה־לי מן־העץ ואכל: (בראשית פרק ג פסוק יב)

תיקון קוראים:

ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה־לי מן־העץ ואכל: (בראשית פרק ג פסוק יב)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר אָדָם אִתְּתָא דִּיהַבתּ עִמִי הִיא יְהַבַת לִי מִן אִילָנָא וַאֲכַלִית :

רש"י:
אשר נתת (בנוסחנו: נתתה) עמדי - כאן כפר בטובה (ראה ע"ז ה , ב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אשר נתתה עמדי - אתה נתתה הנותנת לי. וטעם עמדי - בגן , והוא כמו 'עמי'; לכן לא מצאנוהו כי אם לשון יחיד המדבר. ואכל - האל"ף סימן המדבר , והנוח הנעלם שיש אחריו - תמורת האל"ף של השורש. ובא עם קמץ קטן בעבור שהוא סוף פסוק. ולא יתכן שיבוא ו"ו קמץ עם הַפוֹעֵל , כי לעולם הוא בשוא.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
וטעם האשה אשר נתת (בנוסחנו: נתתה) עמדי: כי אתה היית הסבה , כי נתת עמדי הנותנת לי מהפרי.

ר' יוסף בכור שור:
מי הגיד לך כי ערום אתה ― שאין נקרא 'ערום' אלא מי שראוי ללבוש , ואין לו - אין דרך לומר על הבהמה: ערומה היא , כיון שאינה ראויה לבגדים , כי היא מכוסה בכסות הראוי לה , ואף הגדולים הלבושים בבגדים גרועים קוראין עצמן 'ערומים' , לפי שאין להם בגדים הראוים להם ― וגם אתה קורא עצמך 'ערום' , כלומר , שאתה ראוי לבגדים; מי הגיד לך שאתה ראוי לבגדים? המן העץ וגו' - כיון שראה שאין להסתר מפני יודע נסתרות , הודה על כרחו ואמר: לא עלי העון , רק על האשה. האשה אמרה: על הנחש העון , כי כן דרך הגנבים , כשנתפסין , מגלין זה את זה. הנחש לא מצא תשובה , שאין טוענין למסית , כמו שאמרו רבותינו (סנה' כט , א) , שאעפ"י שלא היה להם לשמוע לו ― שדברי הרב ודברי תלמיד , דברי מי שומעין? (קידושין מב , ב) - מכל מקום לא היה לו לצדד שיעברו על מצות הבורא. וכולם הודו שפשעו , כמו שאומר הקדוש ברוך הוא לאדם: "כי שמעת לקול אשתך" (להלן , י) ― יותר מקולי , וכל שכן לאשה שלא היה לה לשמוע לנחש , שאינו חבירה ובן עצתה; ולפיכך אמר הקדוש ברוך הוא לאדם: "כי שמעת לקול אשתך" (שם) , ולאשה לא אמר: כי שמעת לקול הנחש , כי כל שכן הוא ואינו צריך. והתחיל הקדוש ברוך הוא לקללם דרך שעשו העבירה: הנחש שהתחיל נתקלל תחלה , ואחר כך חוה , ואחר כך אדם.

רמב"ן:
וטעם האשה אשר נתת (בנוסחנו: נתתה) עמדי - לאמר: האשה אשר אתה בכבודך נתת אותה לי לעזר , היא נתנה לי מן העץ , והייתי חושב שכל אשר תאמר אלי יהיה לי לעזר ולהועיל. וזהו שאמר בענשו "כי שמעת לקול אשתך" (להלן , יז) - שלא היית ראוי לעבור על מצותי בעבור עצתה. ורבותינו (ע"ז ה , ב) קורין אותו בזה 'כפוי טובה' , ירצו לפרש שענה אותו: אתה גרמת לי המכשול הזה , שנתת לי אשה לעזר , והיא יעצתני להרשיע (ע"פ דה"ב כב , ג).

רד"ק:
ויאמר. האשה אשר נתתה עמדי - רוצה לומר: אתה גרמת לי , שנתת לי אשה כזאת , שהסתה אותי לאכול ממנו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר השם לו: מי הודיעך שיהיה בזה גנות? האם השתמשת בהשגת הטוב והרע אשר צויתיך שלא תשתמש בו? והשיב , כי אשתו הסתה אותו בזה. והאשה התנצלה בזה גם כן לשם יתעלה , שהנחש הִשִׁיאָהּ.
ריכוז קישורים