תנ"ך - ולאדם אמר כי־שמעת לקול אשתך ותאכל מן־העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֘ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ: (בראשית פרק ג פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וּלְאָדָם אָמַר כִּי־שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן־הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: (בראשית פרק ג פסוק יז)

טקסט בלבד:

ולאדם אמר כי־שמעת לקול אשתך ותאכל מן־העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך: (בראשית פרק ג פסוק יז)

תיקון קוראים:

ולאדם אמר כי־שמעת לקול אשתך ותאכל מן־העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך: (בראשית פרק ג פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
וּלאָדָם אֲמַר אֲרֵי קַבֵּילתָּא לְמֵימַר אִתְּתָך וַאֲכַלתּ מִן אִילָנָא דְּפַקֵידתָּך לְמֵימַר לָא תֵיכוֹל מִנֵיהּ לִיטָא אַרעָא בְּדִילָך בַּעֲמַל תֵּיכְלִינַהּ כֹּל יוֹמֵי חַיָיך :

עין המסורה:
ולאדם - ג': בר' ב , כ; ג , יז; קה' ב , כא. שמעת לקול (שמיעה לקול) - י"ח: בר' ג , יז; טז , ב; *שמ' ג , יח; ד , ח , ט; טו , כו; יח , כד; שו' ב , כ; ש"א ב , כה; טו , א; כח , כג; מ"א כ , כה; מ"ב י , ו; יר' יח , יט; חב' ג , טז; תה' נח , ו; פא , יב; שה"ש ח , יג. אשתך - ד': בר' ג , יז; יח , ט , י; כו , י. צויתיך - ב' מלא בתורה: בר' ג , יא , יז. תאכלנה - ב': בר' ג , יז; יח' ד , יב.

מסורה קטנה:
ולאדם - ג'; שמעת לקול - י"ח; צויתיך - ב' מל' בתור'; בעצבון - ל'; תאכלנה - ב' ועגת.

רש"י:
ארורה האדמה בעבורך - מעלה לך דברים ארורים , כגון זבובים ופרעושים ונמלים (ראה ב"ר ה , ט); משל ליוצא לתרבות רעה , והבריות מקללות שדַיִם שינק מהם (ראה תנח' כי תצא ד).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ארורה האדמה - שלא תוציא תבואה רבה. בעצבון תאכלנה - תאכל תבואתה , והיא 'דרך קצרה'; וכן "היו באוכלי שולחנך" (מ"א ב , ז).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
שים לבך , כי בכל מקום שתמצא 'שמיעה' , ויש עם 'קול' למ"ד או בי"ת , אין פירושו שישמע הקול , רק טעם הדבר - שהקול 'נושא'; כמו כי שמעת לקול אשתך; "שמע בקולה" (בר' כא , יב). ויש שואלים: למה ארר השם האדמה , והיא לא חטאה? והשיב אחד מחכמי הדור (ראה רש"י) , כי היא מרתה פי השם ב"עץ פרי" (בר' א , יא). והשאלה והתשובה - דרך דרש או שחוק , כי האדמה אין לה דעת שתמרה , והקללה לא תזיקנה , כי לא תרגיש; רק הדבר תלוי באדם , כי בעבורו נבראה.

ר' יוסף בכור שור:
ולאדם אמר: מאחר שאכלת מן העץ ונכנס בך יצר הרע כל כך , אין לך שמירה אלא סכין (ע"פ ב"ק מה , ב); שאם לא יתפחד אדם מן המיתה , מתוך יצר הרע יגזול ויחמוס ויעשוק וישחת את העולם , ולפיכך קנס עליו מיתה , וגם יגיעה , שהיא משכחת עון (ראה משנה אבות ב , ב). ואותה ברכה שברכן בששי , לומר "פרו ורבו" (בר' א , כח) , ולאחר שסרחו היתה , שהוצרכו לפריה ורביה; תדע דכתיב "ומלאו את הארץ וכבשוה" (שם) , ואי קודם שסרחו , היה לו לומר: 'ומלאו את הגן' , ששם היה דירתם קודם; אלא לאחר שסרחו היה אותה ברכה , אלא שנכתבה שם עם היצירה.

רד"ק:
ולאדם אמר. מן העץ - מפרי העץ , כי הפרי מן העץ. ארורה האדמה - מחוסרת מטובה , שלא תוציא לך כל משפטה; כי תזרע ולא תקצור לפי הראוי , כי ישחתו רוב גרגירי הזרע בארץ , שלא יצמחו. ובבראשית רבה (כ , ח): ארורה האדמה - שהיא מעלה לך דברים ארורים , כגון יתושין ופרעושין וזבובין. בעצבון תאכלנה - שתהיה צריך לעבוד את האדמה עד שתאכל תבואתה; ועד עתה בלא עמל היית אוכל פירות עצי הגן. ומה שאמר "לעבדה ולשמרה" (בר' ב , טו) - לא היה צריך אלא לעבודה קלה , אבל מעתה הוא צריך לעבודה קשה , כמו שאמר "בזעת אפך תאכל לחם" (להלן , יט). תאכלנה - תאכל תבואתה; וכן "באוכלי שלחנך" (מ"א ב , ז) - לחם שלחנך; "ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו" (יש' לו , טז) - פרי גפנו ופרי תאנתו; והדומים להם רבים , כמו שכתבנו ב'ספר מכלל' בספר הראשון , בחלק הדקדוק ממנו (נא , א - ב). כל ימי חייך - כל ימי אשר מין האדם חי על פני האדמה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולאדם אמר , כי לפנותו להשגות אחרות זולת ההשגות המכוונות לו , והם המושכלות , הנה האדמה שיצמחו ממנה אלו ההשגות במה שיושג בה מהדברים המוחשים , כמו שקדם (ראה בה"מ בר' ב , ח) , נתקללה שלא יגיעו ממנה כי אם בקושי ובצער גדול המושכלות בסדר המושכל אשר לדברים הטבעיים , והוא אשר תהיה בו הצלחת הנפש. ויתכן עם זה שתצמיח קוצים , כאשר לא הגיע בחוש כל מה שיצטרך לקנות בו אלו המושכלות , כי הטעות יקרה באלו ההשגות הרבה מצד החומר , כי הוא יַטְעֶה ויביא לחשוב במשיגים המקריים שהם עצמיים , ולזה יִטְעֶה האדם ויחשוב שהשיג הדברים הכוללים המיוחסים לשכל , ולא תעלה השגתו , כי אם להשגות הפרטיות אשר ישותף בהשגתם האדם עם שאר הבעלי חיים. ובזה קולל האדם , שישיג בקושי גדול מושכל אמתי עד יום מותו.
ריכוז קישורים